מהם הטחורים?
הטחורים הינם כריות המכילות כלי דם. בין התפקידים הנורמליים המיוחסים לטחורים נמנה סגירה הרמטית של פי הטבעת בזמן מצבים בהם ישנה עלייה בעליית ברקטום כדוגמת שיעול או התעטשות. בנוסף הטחורים מסיעים בתחושה בתוך פי הטבעת וביכולת להבדיל בין צואה, נוזל או גז. את הטחורים ניתן לחלק לפי מיקומם בתעלה האנאלית. טחורים שמקורם מעל לקו המשונן נקראים טחורים פנימיים ואלו הנמוכים מוגדרים כטחורים חיצוניים ( כפי שמודגם ברישום הבא).

באזור שמעל לפי הטבעת מצויות באופן נורמלי שלוש קבוצות של טחורים.
מרבית החולים אשר סובלים מבעיה בפי הטבעת מייחסים את התלונה לטחורים. בחלקם תימצא בבדיקה בעיה אחרת אשר אחראית לתלונה כגון גרד אנאלי, פיסורה, פיסטולה או בעיית שליטה.
(לקריאה נוספת על טחורים באתר ויקיפדיה)
מה הסיבות להופעת הטחורים?
הטחורים מופיעים בדרך כלל בגילאי 30 ומעלה ושכיחותם גבוהה יותר בקרב אנשים הסובלים מקשיים ביציאות. הסיבות העיקריות לטחורים הן: שהות ממושכת בשירותים במצב כריעה והתאמצות יתר בשעת היציאה, תורשה, הזדקנות ומצב של עצירות כרונית. בזמן מאמץ מוגבר ליציאה הופכים הטחורים להיות גדושים בדם, ומאבדים עם הזמן את האחיזה בקיר התעלה האנאלית. כתוצאה מכך בזמן יציאה יכולים להופיע דימום וצניחה – שהם הסיבוכים העקרים של טחורים פנימיים.
בהריון תיתכן החמרה של בעיית הטחורים. לקראת חודשי ההיריון האחרונים, ישנו לחץ של הרחם הגדול על כלי הדם באזור האגן ומקשה על החזרה הורידית. לכך נוספים השינויים ההורמונאליים בזמן ההיריון והשכיחות המוגברת לעצירות. כל אלה מעלים את השכיחות לטחורים בזמן הריון. ההערכות הן כי כ-15% מהנשים ההרות יסבלו מטחורים במהלך ההיריון במיוחד בשליש השלישי של ההיריון. הבשורה הטובה היא כי בדרך כלל טיפול מסורתי באמצעות משחות מקל ובמרבית המקרים התלונות יחלפו זמן קצר לאחר הלידה.
יש לכם שאלה ? כתבו לנו
מה דרכי הטיפול בטחורים?
- תזונה נכונה עשירה בסיבים ושתייה מרובה מהווה את הבסיס החשוב ביותר לטיפול ומניעה של טחורים. תזונה עשירה בסיבים מקלה על פעולת היציאה ומונעת יציאות קשות וישיבה ממושכת בשירותים הגורמים לטחורים.
- למרות השכיחות הרבה של התלונות וחוסר הנעימות בבדיקה – ההמלצה היא בכל מקרה של דימום, צניחה, כאב, גירוד או ההפרשה – לגשת לבדיקת רופא. הבדיקה אינה כואבת והטיפול הרפואי המכוון לבעיה עוזר לפתור את הבעיה ביעילות המרבית.
- במרבית המקרים נבחר תחילה הטיפול השמרני. טיפול זה כולל המלצות לשיפור התזונה והרגלי היציאות כשבנוסף ניתן להשתמש במשחות, נרות או קצפים – המיועדים להקלה באי הנוחות, להפחתת הכאבים והגירוי המקומי.
- במקרים בהם הטיפולים השמרניים אינם מספיקים והתלונות נמשכות ניתן להציע מגוון של טיפולים מרפאתיים כשהעיקרי הוא קשירת הטחורים הפנימיים המדממים בעזרת גומיות. אמצעים אחרים כוללים צריבות באמצעות אור אינפרא-אדום או שימוש בחומרים מטרשים. טיפולים אלו קלים יחסית, מבוצעים במרפאה ואינם כרוכים באי נעימות.
מהם סוגי הניתוחים המבוצעים?
במקרים רבים כאשר התסמינים ממשיכים למרות הטיפול השמרני נדרשת התערבות כירורגית. ההחלטה על הניתוח המתאים ביותר מבוצעת על ידי הרופא המטפל בהתאם לתלונות החולה, ממצאי הבדיקה הגופנית, מצבו הכללי של החוליה והעדפת הרופא המנתח.
בעבר היה מבוצע ניתוח כריתת טחורים באופן שגרתי, שההחלמה ממנו הייתה ארוכה יחסית ומלווה בכאבים. כיום ההליך הניתוחי לכריתת טחורים מבוצע באמצעות טכנולוגיות חדשות ומתקדמות אשר מקצרות את זמן הניתוח וזמן ההחלמה.
שתי השיטות הכירורגיות החדשניות לטיפול בטחורים הן ניתוח בעזרת מכלב (PPH) וקשירת העורקים המספקים דם לטחורים בעזרת דופלר.
ניתוח בעזרת מכלב
בניתוח טחורים באמצעות מכלב (מהדק סיכות יעודי) מתבצעת כריתת הרירית וכלי הדם מעל קו הטחורים (מקום בו אין עצבי כאב). הניתוח הינו קצר – ומשך הניתוח הממוצע הוא כעשרים דקות. הניתוח מתבצע בהרדמה מקומית, אזורית או כללית בהתאם להעדפת המנותח והמלצת המרדים.
המכלב סוגר בעזרת הסיכות את עורקי הטחורים ומנתק את אספקת הדם לטחורים. בנוסף המכשיר מבצע קיבוע של בסיס הטחורים למקומם ברקטום – דבר המונע את צניחתם דרך פי הטבעת. הניתוח כולו מבוצע דרך פי הטבעת בתעלה האנאלית – איזור שאין בו עצבי תחושה – ולכן פחות כואב בהשוואה לניתוחים המסורתיים. בסיום הניתוח אין תפרים חיצוניים, בצקת, כאבים עזים ביציאה או הפרעה בישיבה. הניתוח מאפשר חזרה מוקדמת יותר לשגרת החיים, שביעות רצון גבוהה של החולים מתוצאות הניתוח, ושיעור חזרה נמוך של הטחורים.
ניתוח בעזרת דופלר
שימוש בדופלר לסגירה סלקטיבית של אספקת הדם לטחורים (HAL) גם הוא מקובל כיום ומתבצע במקרים של דימום מתמשך. גם כאן היתרון של הניתוח הוא בהחלמה המהירה והחזרה המהירה לשגרה.
השימוש בדופלר בניתוחי טחורים החל ב-1995 עם פיתוח המכשיר הראשון על ידי הכירורג היפני מורינגה. בשנתיים האחרונות שוכלל המכשיר והטכניקה הפכה פופולרית בעיקר בארצות אירופה.
השיטה משתמשת במכשיר הדופלר לזיהוי העורקים המספקים דם ישירות לטחורים וסגירתם. השימוש בדופלר מבטיח מיקום מדויק של העורק והערכת הזרימה, ובאמצעות כך קשירה סלקטיבית של עורקי הטחורים. בסיום הפעולה מתבצעת ביקורת באמצעות הדופלר לאבטחת סגירת העורקים. הפעולה יכולה להתבצע בהרדמה מקומית, אינה מצריכה אשפוז, וכמעט שאינה כרוכה בכאבים. הניתוח נמשך בממוצע כעשרים דקות ומרבית החולים משוחררים כשעתיים לאחר סיום הפעולה. החולים נהנים מחזרה מהירה לשגרת החיים ושביעות רצון גבוהה מתוצאות הניתוח.
“יושבות על המדוכה”
כתבה מתוך עיתון “בריאות נשים ” דצמבר 2006
להגדלה לחץ על התמונה
יש לכם שאלה ? כתבו לנו
559 שאלות גולשים בהמשך העמוד
הי שמי ענבל נמצאת בשליש האחרון של הריון שני
בשבוע 30 להריון הזה יצאה מפי הטבעת מעין חתיכת בשר כנראה זה טחור וזה מאוד מקשה עליי לשבת ומלווה כל שעות היום בכאבים
איזה טיפול יעיל ומהיר יכול לעזור לי כעת בתקופת ההריון?
אשמח לקבל תשובה
תודה
שלום ענבל,
מאוד תלוי באיך שזה נראה וכמה את סובלת.
אפשרות אחת - לטפל שמרנית על ידי משחות, קומפרסים של מגנזיום, תרופות נגד כאבים, אמבטיות, ריכוך יציאות ועוד.
אפשרות נוספת היא לבצע ניקוז של הטחור הזה ובכך להקל עלייך
כמובן שבשליש האחרון של ההריון האפשרות הראשונה של מיצוי הטיפול השמרני היא העדיפה.
נשמח לעמוד לרשותכם במרפאתינו, ודר גרינברג.
יציאותי תמיד סדירות ואפשר לומר גם מדויקות מבחינת השעות. תמיד בבוקר לאחר שתית הקפה יש לי יציאה רכה וקלה. השבוע פתאום הרגשתי כאבי בטן מאד חזקים באמצע הלילה ולא יכולתי לצאת במשך יותר משעה. בבת אחת השתחררתי מתוך לחץ מאד חזק שהפעלתי עקב כאבי הבטן התחתונה. לאחר מכן שילשלתי כחצי יום עם דימום אדום טרי. למחרת לא היתה לי כל יציאה וביום השני שוב היתה לי יציאה בבוקר שהיתה מלווה במין משהוא רירי אדום. האם כאשר הפעלתי לחץ חזק לשחרר את היציאה יום קודם גרם לאיזה תלישה של טחור שיצא יום למחרת עם הצואה. ברצוני לציין שזה קרה פעם אחת בלבד. כמו כן לפני כשנה וחצי עברתי בדיקת קולונוסקופיה ונאמר לי שיש לי טחורים פנימיים. השבוע עברתי בדיקת דם סמוי ותודה לאל היא יצאה שלילי. שאלתי היא מה זה יכול להיות החלק האדום שיצא לי עם היציאה. תודה על עזרתכם
שלום יעל,
סליחה על העיכוב בתשובה - פשוט תקלה באתר.
התופעה שתארת מכונה יציאה מתפרצת והיא יכולה לגרום לקרע ברירית פי הטבעת.
אם את סובלת מטחורים פנימיים יתכן ואחד מהם נקרע וזו הסיבה לדימום
המשהו הרירי האדום - כמו ג'לי אדום הוא קרוב לוודאי קריש דם - כאשר הדימום נמשך ולא יוצא כולו החוצה הוא נקרש בפי הטבעת ונוצר גלי אדום.
אם לפני שנה וחצי עשית קולוסקופיה, וכמו כן הצואה לדם סמוי היא שלילית - אין מה לדאוג.
נשמח לעמוד לרשותכם במרפאתינו, דר אביטל ודר גרינברג.
עלי לעבור בדיקת קולונוסקופיה, וצריבת טחורים.
האם צריבת הטחורים כואבת?
האם צריבתם בלייזר הוא הליך מכאיב?
שלום טלי,
אינני מכיר הליך כזה שנקרא צריבת טחורים.
יש טיפול בקשירה, יש בהזרקה, ויש טיפול באינפרא-אדום
צריבה - הינו טיפול שלא נמצא בסל הכירורגי.
הטחורים הם כריות גדולות המכילות דם ולא ניתן לצרוב אותם.
הטיפול בלייזר לטחורים הוא היסטורי, אינו יעיל במיוחד ולדעתי גם לא מומלץ.
כיום ישנם טיפולים מתקדמים יותר כמו דופלר אשר לדעתי מומלצים ואפקטיביים הרבה יותר.
נשמח לעמוד לרשותכם במרפאתינו, דר גרינברג.
שלום, שמי חזי, אני בן 61.
לפני כחודשיים (1.4.08 ) עברתי ניתוח כריתת טחורים וצריבה,
טחור אחד גדול ע"י פי הטבעת ושניים פנימיים שהתגלו במהלך הניתוח.(בהרדמה מלאה).
שבוע לאחר הניתוח ,הובהלתי שוב לחדר ניתוח עקב שטף דם רציני מטחור פנימי שכרתו והוא נפתח ושוב פעם צריבה ואישפוז.
כרגע כאבים ולחץ חזק שמופיע כחצי שעה לאחר יציאה ונמשך כ6 שעות מלווה בגזים והפרשות.
השאלה שלי עם התופעה שכיחה ועד מתי?
שלום חזי מלניק,
כאבים עזים אשר נמשכים כ- 6 שעות לאחר יציאה. ובנוסף גזים והפרשות - אינם שכיחין חודשיים לאחר ניתוח טחורים.
בטח לא ניתוח יחסית מוגבל בהיקפו.
מה שצריך להסתכל זו על המגמה - אם סה"כ המצב הולך ומשתפר -ניתן להמתין עוד בסבלות.
אם המצב סטטי - ואינו מתקדם - יש לבדוק מה קורה. אולי נוצרה במקום פיסורה, אולי יש זיהום ויש צורך באנטיביוטיקה?
בכול מקרה זה מצב לא רגיל. עליך לפנות לרופא המנתח ולבדוק מה המצב, וכיצד ניתן לקדם אותך לכיוון ההחלמה.
נשמח לעמוד לרשותכם במרפאתינו, ודר גרינברג ודר' אביטל.
האם ניתן לקשור טחור חיצוני יחסית גדול? האין זה נכון שקושרים רק טחורים פנימיים?
אני סובלת מטחור חיצוני ש"נקשר".. הוא כואב מפריע מאד והקשירה ללא ספק כשלה.
יתכן שלא נקשר כלל?
שלום אורנה,
לקשור טחור חיצוני זה בהחלט לא מקובל.
טחור חיצוני רגיש לכאב וקשירה באיזור זה הינה בלתי נסבלת וכמובן שנדונה לכישלון.
אני די משוכנע שלא ניסו לקשור לך את הטחור החיצוני.
יתכן כי מדובר בטחור פנימי שצנח ולכן הבלבול.
לטחורים חיצוניים פתרונות רבים - משחות, סילוק הקריש, ושאר טיפולים אחרים - אך קשירה בוודאי אינה במקום.
נשמח לעמוד לרשותכם במרפאתינו, דר אביטל ודר גרינברג.
שאלות נוספות בנושא: טחורים
לחצו על הלינקים וצפו בשאלות של גולשים בנושאים השונים