מהם הטחורים?
הטחורים הינם כריות המכילות כלי דם. בין התפקידים הנורמליים המיוחסים לטחורים נמנה סגירה הרמטית של פי הטבעת בזמן מצבים בהם ישנה עלייה בעליית ברקטום כדוגמת שיעול או התעטשות. בנוסף הטחורים מסיעים בתחושה בתוך פי הטבעת וביכולת להבדיל בין צואה, נוזל או גז. את הטחורים ניתן לחלק לפי מיקומם בתעלה האנאלית. טחורים שמקורם מעל לקו המשונן נקראים טחורים פנימיים ואלו הנמוכים מוגדרים כטחורים חיצוניים ( כפי שמודגם ברישום הבא).
באזור שמעל לפי הטבעת מצויות באופן נורמלי שלוש קבוצות של טחורים.
מרבית החולים אשר סובלים מבעיה בפי הטבעת מייחסים את התלונה לטחורים. בחלקם תימצא בבדיקה בעיה אחרת אשר אחראית לתלונה כגון גרד אנאלי, פיסורה, פיסטולה או בעיית שליטה.
(לקריאה נוספת על טחורים באתר ויקיפדיה)
מה הסיבות להופעת הטחורים?
הטחורים מופיעים בדרך כלל בגילאי 30 ומעלה ושכיחותם גבוהה יותר בקרב אנשים הסובלים מקשיים ביציאות. הסיבות העיקריות לטחורים הן: שהות ממושכת בשירותים במצב כריעה והתאמצות יתר בשעת היציאה, תורשה, הזדקנות ומצב של עצירות כרונית. בזמן מאמץ מוגבר ליציאה הופכים הטחורים להיות גדושים בדם, ומאבדים עם הזמן את האחיזה בקיר התעלה האנאלית. כתוצאה מכך בזמן יציאה יכולים להופיע דימום וצניחה – שהם הסיבוכים העקרים של טחורים פנימיים.
בהריון תיתכן החמרה של בעיית הטחורים. לקראת חודשי ההיריון האחרונים, ישנו לחץ של הרחם הגדול על כלי הדם באזור האגן ומקשה על החזרה הורידית. לכך נוספים השינויים ההורמונאליים בזמן ההיריון והשכיחות המוגברת לעצירות. כל אלה מעלים את השכיחות לטחורים בזמן הריון. ההערכות הן כי כ-15% מהנשים ההרות יסבלו מטחורים במהלך ההיריון במיוחד בשליש השלישי של ההיריון. הבשורה הטובה היא כי בדרך כלל טיפול מסורתי באמצעות משחות מקל ובמרבית המקרים התלונות יחלפו זמן קצר לאחר הלידה.
יש לכם שאלה ? כתבו לנו
מה דרכי הטיפול בטחורים?
- תזונה נכונה עשירה בסיבים ושתייה מרובה מהווה את הבסיס החשוב ביותר לטיפול ומניעה של טחורים. תזונה עשירה בסיבים מקלה על פעולת היציאה ומונעת יציאות קשות וישיבה ממושכת בשירותים הגורמים לטחורים.
- למרות השכיחות הרבה של התלונות וחוסר הנעימות בבדיקה – ההמלצה היא בכל מקרה של דימום, צניחה, כאב, גירוד או ההפרשה – לגשת לבדיקת רופא. הבדיקה אינה כואבת והטיפול הרפואי המכוון לבעיה עוזר לפתור את הבעיה ביעילות המרבית.
- במרבית המקרים נבחר תחילה הטיפול השמרני. טיפול זה כולל המלצות לשיפור התזונה והרגלי היציאות כשבנוסף ניתן להשתמש במשחות, נרות או קצפים – המיועדים להקלה באי הנוחות, להפחתת הכאבים והגירוי המקומי.
- במקרים בהם הטיפולים השמרניים אינם מספיקים והתלונות נמשכות ניתן להציע מגוון של טיפולים מרפאתיים כשהעיקרי הוא קשירת הטחורים הפנימיים המדממים בעזרת גומיות. אמצעים אחרים כוללים צריבות באמצעות אור אינפרא-אדום או שימוש בחומרים מטרשים. טיפולים אלו קלים יחסית, מבוצעים במרפאה ואינם כרוכים באי נעימות.
מהם סוגי הניתוחים המבוצעים?
במקרים רבים כאשר התסמינים ממשיכים למרות הטיפול השמרני נדרשת התערבות כירורגית. ההחלטה על הניתוח המתאים ביותר מבוצעת על ידי הרופא המטפל בהתאם לתלונות החולה, ממצאי הבדיקה הגופנית, מצבו הכללי של החוליה והעדפת הרופא המנתח.
בעבר היה מבוצע ניתוח כריתת טחורים באופן שגרתי, שההחלמה ממנו הייתה ארוכה יחסית ומלווה בכאבים. כיום ההליך הניתוחי לכריתת טחורים מבוצע באמצעות טכנולוגיות חדשות ומתקדמות אשר מקצרות את זמן הניתוח וזמן ההחלמה.
שתי השיטות הכירורגיות החדשניות לטיפול בטחורים הן ניתוח בעזרת מכלב (PPH) וקשירת העורקים המספקים דם לטחורים בעזרת דופלר.
ניתוח בעזרת מכלב
בניתוח טחורים באמצעות מכלב (מהדק סיכות יעודי) מתבצעת כריתת הרירית וכלי הדם מעל קו הטחורים (מקום בו אין עצבי כאב). הניתוח הינו קצר – ומשך הניתוח הממוצע הוא כעשרים דקות. הניתוח מתבצע בהרדמה מקומית, אזורית או כללית בהתאם להעדפת המנותח והמלצת המרדים.
המכלב סוגר בעזרת הסיכות את עורקי הטחורים ומנתק את אספקת הדם לטחורים. בנוסף המכשיר מבצע קיבוע של בסיס הטחורים למקומם ברקטום – דבר המונע את צניחתם דרך פי הטבעת. הניתוח כולו מבוצע דרך פי הטבעת בתעלה האנאלית – איזור שאין בו עצבי תחושה – ולכן פחות כואב בהשוואה לניתוחים המסורתיים. בסיום הניתוח אין תפרים חיצוניים, בצקת, כאבים עזים ביציאה או הפרעה בישיבה. הניתוח מאפשר חזרה מוקדמת יותר לשגרת החיים, שביעות רצון גבוהה של החולים מתוצאות הניתוח, ושיעור חזרה נמוך של הטחורים.
ניתוח בעזרת דופלר
שימוש בדופלר לסגירה סלקטיבית של אספקת הדם לטחורים (HAL) גם הוא מקובל כיום ומתבצע במקרים של דימום מתמשך. גם כאן היתרון של הניתוח הוא בהחלמה המהירה והחזרה המהירה לשגרה.
השימוש בדופלר בניתוחי טחורים החל ב-1995 עם פיתוח המכשיר הראשון על ידי הכירורג היפני מורינגה. בשנתיים האחרונות שוכלל המכשיר והטכניקה הפכה פופולרית בעיקר בארצות אירופה.
השיטה משתמשת במכשיר הדופלר לזיהוי העורקים המספקים דם ישירות לטחורים וסגירתם. השימוש בדופלר מבטיח מיקום מדויק של העורק והערכת הזרימה, ובאמצעות כך קשירה סלקטיבית של עורקי הטחורים. בסיום הפעולה מתבצעת ביקורת באמצעות הדופלר לאבטחת סגירת העורקים. הפעולה יכולה להתבצע בהרדמה מקומית, אינה מצריכה אשפוז, וכמעט שאינה כרוכה בכאבים. הניתוח נמשך בממוצע כעשרים דקות ומרבית החולים משוחררים כשעתיים לאחר סיום הפעולה. החולים נהנים מחזרה מהירה לשגרת החיים ושביעות רצון גבוהה מתוצאות הניתוח.
“יושבות על המדוכה”
כתבה מתוך עיתון “בריאות נשים ” דצמבר 2006
להגדלה לחץ על התמונה
יש לכם שאלה ? כתבו לנו
559 שאלות גולשים בהמשך העמוד
שלום, אני בת 30 שלא עברה לידה עדיין, ולפני 4 חודשים עברתי ניתוח פיסורה.
ב-3 ימים האחרונים חזר לי הגרד המוכר מהפיסורה אך עם בליטות הנראות כטחורים.
נשארה לי טראומה מהניתוח ואני מנסה להמנע בכל דרך לגשת לרופא.
שאלתי היא האם טחורים יכולים להופיע כל כך מהר אחריי פיסורה? מה הגורם לכך?
שלום אתי,
לא סביר כי אם לא היו טחורים בטרם הניתוח - הם יופיעו אחריו
אם היו טחורים "שקטים" הם יכולים להתעורר לאחר הניתוח וצפוי כי ירגעו עם הזמן.
שלושה חודשים זה זמן רב לאחר הניתוח - לכן לא נראה לי כי מדובר בתגובה לניתוח - מה גם שניתוח פיסורה לרוב משפר את הטחורים ולא מחמיר אותם.
כדאי לפנות לרופא המנתח, או לכירורג אחר - כדי שיבדוק מה המצב כעת וגם עיון בדוח הניתוח יראה האם בבדיקה בזמן הניתוח נראו טחורים גדולים.
נשמח לעמוד לרשותכם במרפאתינו, דר גרינברג.
שלום, אני בת 36 וסובלת מטחורים מאז שהייתי בת 20. הטחורים מופיעים לאחר מצבים של עמידה ממושכת, מצבי לחץ (גם לחץ בעבודה) וכמובן בשני הריונות. לאחר ההריון הראשון, הפרוקטולוגית שפגשתי אמרה שעד שאסיים את ההריונות אין מה לעשות בנדון. היום אני חושבת על הריון שלישי ורוצה לברר האם עדיין זה המצב (שלא ניתן לטפל) או שניתן לעזור לי בצורה כלשהי מאחר וזה מאוד מפריע לי היום בחיי והייתי רוצה להוריד את רמת הסבל היום ובהריון הבא (והאחרון) שיבוא עלי לטובה. תודה, יעל
שלום יולי,
ניתן בהחלט לטפל גם לפני ההריון הבא
אין שום טעם שתסבלי כעת וגם במהלך כול תקופת ההריון
מרבית השיטות הניתוחיות החדשות - משפרות מאוד את המצב ולא אמורה להיות החמרה במהלך ההריון הבא ולאחריו.
נשמח לעמוד לרשותכם במרפאתינו, דר גרינברג.
לד"ר שלום רב,
אני בן 54 ולפני מספר שבועות חשתי במעין צריבה וגיוד בפי הטבעת לאחר הליכה ממושכת.רופא המשפחה הפנה אותי לפרוקטולוג משום שחשב שמדובר בטחורים.הפרוקטולוג בדק אותי וקבע שאין לי טחורים אך האבחנה שלו הייתה:
ANAL SKIN TAG.הוא רשם לי משחה בשם DERMACOMBIN למשך שבוע ימים בגלל דלקת
פריאנאלית וטען שאין לקפל העור שום חשיבות וכי לא צריך שום טיפול.
הבעיה היא שלאחר זמן מסויים של פעילות גופנית כגון הליכה אני מקבל שוב גירוד והדבר הכי מביך זה סימנים קטנטנים של הפרשות שאותם אני רואה על התחתונים. אני מקפיד לנקות את המקום במגבונים לחים אחרי כל יציאה.
שאלתי: מה ניתן לעשות? שמעתי וקראתי שניתוח יכול לגרום לכאבי תופת לאחר מכן היכול להימשך גם הרבה חודשים. האם ניתן לעשות דברים אחרים שלא כרוכים בניתוח? והאם ישנן סוגי מזון או משקאות שעדיף להימנע מהם ? האם ישנן משיחות שניתן להשתמש בהן באופן קבוע על מנת לצמצם את הסבל?והאם בכלל צריכים להימנע ממגבונים לחים בגלל הלחות שלהן או משטיפת יתר בסבון?
בתודה מראש ובאיחולי כל טוב.
שלום samba,
אינני בטוח כי אותו כפל עור הוא האחראי לכול התלונות שלך - אולם מכיוון שבבדיקה של כירורג נקבע כך סביר להניח כי פרט לכך אין כול ממצא,
כפל העור גורם לשפשפת במקום, ללחות ולעיתים גם לפטרת - ואולי זו התחושה שאתה חש
ניתוח להסרת כפל עור חיצוני - הוא לרוב פשוט וההחלמה אינה נמשכת חודשים - נראה כי אתה מחליף את זה בניתוח לכריתת טחורים.
מזון לא ישנה הרבה, כי הגירוי לא קורה בזמן יציאה, אלא בזמן פעילות והזעה או הגברת לחות מקומית
מה שחשוב זה לפני השינה להתרחץ היטב וליבש היטב את האיזור - ולאחר מכן ללילה למרוח משחה כמו דזיטין או ביאפין - המשמשות לתינוקות. זה יכול מאוד להקל על המקום.
נשמח לעמוד לרשותכם במרפאתינו, דר גרינברג.
בן 58 סובל מטחורים פנימיים הגורמים לאי נוחות רבה וכוללים דימום לאחר הליכה (ספורטיבית) האם צריך להימנע מההליכה? טופלתי במספר משחות ללא כל הטבה. בנוסף ריבוי בגזים. אשמח לשמוע מה הצעתכם.
שלום גבי,
להפסיק ללכת - לא בא בחשבון.
יש לטפל בטחורים הפנימיים ישנן שיטות רבות.
ניתן לבצע קשירות במרפאה - וניתן גם לבצע סגירת כלי הדם של הטחורים באמצעות דופלר או מכלב.
ככלל העיקרון צריך להיות כי יש לטפל בטחורים על מנת להמשיך באיכות החיים - וכיום הטיפולים יחסית קלים ונסבלים בהשוואה לעבר.
נשמח לעמוד לרשותכם במרפאתינו, דר גרינברג.
שלום ד"ר,אני בן 34 וסובל קבוע מגדר בפי הטבעת , כמו כן בבדקיה עצמית מצאתי מעין "כרית" קטנה ממש מחוץ לפי הטבעת שהיא מתנפחת לעיתים. הייתי אצל שני רפואים : רופאת עור שנתנה לי משחה לגדר והפנתה אותי לכירורג שבדק ואמר שאין צורך לכרות את ה"כרית" אם זה לא מפריע. אני חושש שזה סיפתום של בעיות נוספות , האם חשוב לכרות את ה"כרית" ואם כדאי לבצע בדיקת קולנסקפיה ? ואיך אני יכול לבקש את הבדיקות ?
בתודה מראש ,
שלום רונן,
הכרית אינה סימפטום של בעיות נוספת - אלא הצטברות של עור חיצונית, או טחור קטן. אכן אם היא אינה מפריעה אין צורך לטפל בה.
להסיר אותה זה הליך שיכול להיות מעט כואב - אז אם הכרית חסרת משמעות לא שווה להתעסק איתה.
אין קשר בין הסימפטומים לבין הקולונסקופיה. את הבדיקה מבצעים מעל גיל או אם יש סיפור משפחתי, דימום, שינויים בהרגלי היציאה או במשקל ועוד.
את הבדיקות אתה יכול לבקש מרופא המשפחה או מכול רופא המטפל בך.
נשמח לעמוד לרשותכם במרפאתינו,דר גרינברג.
שאלות נוספות בנושא: טחורים
לחצו על הלינקים וצפו בשאלות של גולשים בנושאים השונים