טחורים


מהם הטחורים?

הטחורים הינם כריות המכילות כלי דם. בין התפקידים הנורמליים המיוחסים לטחורים נמנה סגירה הרמטית של פי הטבעת בזמן מצבים בהם ישנה עלייה בעליית ברקטום כדוגמת שיעול או התעטשות. בנוסף הטחורים מסיעים בתחושה בתוך פי הטבעת וביכולת להבדיל בין צואה, נוזל או גז. את הטחורים ניתן לחלק לפי מיקומם בתעלה האנאלית. טחורים שמקורם מעל לקו המשונן נקראים טחורים פנימיים ואלו הנמוכים מוגדרים כטחורים חיצוניים ( כפי שמודגם ברישום הבא).

r7_hemorrhoids.jpg

באזור שמעל לפי הטבעת מצויות באופן נורמלי שלוש קבוצות של טחורים.
מרבית החולים אשר סובלים מבעיה בפי הטבעת מייחסים את התלונה לטחורים. בחלקם תימצא בבדיקה בעיה אחרת אשר אחראית לתלונה כגון גרד אנאלי, פיסורה, פיסטולה או בעיית שליטה.

(לקריאה נוספת על טחורים באתר ויקיפדיה)

מה הסיבות להופעת הטחורים?

הטחורים מופיעים בדרך כלל בגילאי 30 ומעלה ושכיחותם גבוהה יותר בקרב אנשים הסובלים מקשיים ביציאות. הסיבות העיקריות לטחורים הן: שהות ממושכת בשירותים במצב כריעה והתאמצות יתר בשעת היציאה, תורשה, הזדקנות ומצב של עצירות כרונית. בזמן מאמץ מוגבר ליציאה הופכים הטחורים להיות גדושים בדם, ומאבדים עם הזמן את האחיזה בקיר התעלה האנאלית. כתוצאה מכך בזמן יציאה יכולים להופיע דימום וצניחה – שהם הסיבוכים העקרים של טחורים פנימיים.

בהריון תיתכן החמרה של בעיית הטחורים. לקראת חודשי ההיריון האחרונים, ישנו לחץ של הרחם הגדול על כלי הדם באזור האגן ומקשה על החזרה הורידית. לכך נוספים השינויים ההורמונאליים בזמן ההיריון והשכיחות המוגברת לעצירות. כל אלה מעלים את השכיחות לטחורים בזמן הריון. ההערכות הן כי כ-15% מהנשים ההרות יסבלו מטחורים במהלך ההיריון במיוחד בשליש השלישי של ההיריון. הבשורה הטובה היא כי בדרך כלל טיפול מסורתי באמצעות משחות מקל ובמרבית המקרים התלונות יחלפו זמן קצר לאחר הלידה.

 

יש לכם שאלה ? כתבו לנו

בעמוד זה נכתבו 559 שאלות אישיות של גולשים, כל שאלה באתר מקבלת מענה מצוות הרופאים של הקבוצה לכירורגיה

מה דרכי הטיפול בטחורים?

  • תזונה נכונה עשירה בסיבים ושתייה מרובה מהווה את הבסיס החשוב ביותר לטיפול ומניעה של טחורים. תזונה עשירה בסיבים מקלה על פעולת היציאה ומונעת יציאות קשות וישיבה ממושכת בשירותים הגורמים לטחורים.
  • למרות השכיחות הרבה של התלונות וחוסר הנעימות בבדיקה – ההמלצה היא בכל מקרה של דימום, צניחה, כאב, גירוד או ההפרשה – לגשת לבדיקת רופא. הבדיקה אינה כואבת והטיפול הרפואי המכוון לבעיה עוזר לפתור את הבעיה ביעילות המרבית.
  • במרבית המקרים נבחר תחילה הטיפול השמרני. טיפול זה כולל המלצות לשיפור התזונה והרגלי היציאות כשבנוסף ניתן להשתמש במשחות, נרות או קצפים – המיועדים להקלה באי הנוחות, להפחתת הכאבים והגירוי המקומי.
  • במקרים בהם הטיפולים השמרניים אינם מספיקים והתלונות נמשכות ניתן להציע מגוון של טיפולים מרפאתיים כשהעיקרי הוא קשירת הטחורים הפנימיים המדממים בעזרת גומיות. אמצעים אחרים כוללים צריבות באמצעות אור אינפרא-אדום או שימוש בחומרים מטרשים. טיפולים אלו קלים יחסית, מבוצעים במרפאה ואינם כרוכים באי נעימות.

מהם סוגי הניתוחים המבוצעים?

במקרים רבים כאשר התסמינים ממשיכים למרות הטיפול השמרני נדרשת התערבות כירורגית. ההחלטה על הניתוח המתאים ביותר מבוצעת על ידי הרופא המטפל בהתאם לתלונות החולה, ממצאי הבדיקה הגופנית, מצבו הכללי של החוליה והעדפת הרופא המנתח.
בעבר היה מבוצע ניתוח כריתת טחורים באופן שגרתי, שההחלמה ממנו הייתה ארוכה יחסית ומלווה בכאבים. כיום ההליך הניתוחי לכריתת טחורים מבוצע באמצעות טכנולוגיות חדשות ומתקדמות אשר מקצרות את זמן הניתוח וזמן ההחלמה.
שתי השיטות הכירורגיות החדשניות לטיפול בטחורים הן ניתוח בעזרת מכלב (PPH) וקשירת העורקים המספקים דם לטחורים בעזרת דופלר.

ניתוח בעזרת מכלב

בניתוח טחורים באמצעות מכלב (מהדק סיכות יעודי) מתבצעת כריתת הרירית וכלי הדם מעל קו הטחורים (מקום בו אין עצבי כאב). הניתוח הינו קצר – ומשך הניתוח הממוצע הוא כעשרים דקות. הניתוח מתבצע בהרדמה מקומית, אזורית או כללית בהתאם להעדפת המנותח והמלצת המרדים.
המכלב סוגר בעזרת הסיכות את עורקי הטחורים ומנתק את אספקת הדם לטחורים. בנוסף המכשיר מבצע קיבוע של בסיס הטחורים למקומם ברקטום – דבר המונע את צניחתם דרך פי הטבעת. הניתוח כולו מבוצע דרך פי הטבעת בתעלה האנאלית – איזור שאין בו עצבי תחושה – ולכן פחות כואב בהשוואה לניתוחים המסורתיים. בסיום הניתוח אין תפרים חיצוניים, בצקת, כאבים עזים ביציאה או הפרעה בישיבה. הניתוח מאפשר חזרה מוקדמת יותר לשגרת החיים, שביעות רצון גבוהה של החולים מתוצאות הניתוח, ושיעור חזרה נמוך של הטחורים.

ניתוח בעזרת דופלר

שימוש בדופלר לסגירה סלקטיבית של אספקת הדם לטחורים (HAL) גם הוא מקובל כיום ומתבצע במקרים של דימום מתמשך. גם כאן היתרון של הניתוח הוא בהחלמה המהירה והחזרה המהירה לשגרה.
השימוש בדופלר בניתוחי טחורים החל ב-1995 עם פיתוח המכשיר הראשון על ידי הכירורג היפני מורינגה. בשנתיים האחרונות שוכלל המכשיר והטכניקה הפכה פופולרית בעיקר בארצות אירופה.

השיטה משתמשת במכשיר הדופלר לזיהוי העורקים המספקים דם ישירות לטחורים וסגירתם. השימוש בדופלר מבטיח מיקום מדויק של העורק והערכת הזרימה, ובאמצעות כך קשירה סלקטיבית של עורקי הטחורים. בסיום הפעולה מתבצעת ביקורת באמצעות הדופלר לאבטחת סגירת העורקים. הפעולה יכולה להתבצע בהרדמה מקומית, אינה מצריכה אשפוז, וכמעט שאינה כרוכה בכאבים. הניתוח נמשך בממוצע כעשרים דקות ומרבית החולים משוחררים כשעתיים לאחר סיום הפעולה. החולים נהנים מחזרה מהירה לשגרת החיים ושביעות רצון גבוהה מתוצאות הניתוח.

“יושבות על המדוכה”

כתבה מתוך עיתון “בריאות נשים ” דצמבר 2006

“יושבות על המדוכה” כתבה מתוך עיתון “בריאות נשים” דצמבר 2006

להגדלה לחץ על התמונה

יש לכם שאלה ? כתבו לנו

בעמוד זה נכתבו 559 שאלות אישיות של גולשים, כל שאלה באתר מקבלת מענה מצוות הרופאים של הקבוצה לכירורגיה

559 שאלות גולשים בהמשך העמוד

יוני 23 יום רביעי , 2010 11:01 pm

שלום
עברתי ניתוח טחורים אתמול (!) בשיטת סיכות
איני סובלת מכאבים אך כשהייתי בשירותים לאחר היציאה ירד דם מהאזור וכך גם בפעם השנייה שביקרתי בשירותים האם הדבר נורמאלי שיום לאחר ניתוח סיכות האזור מדמם יש לציין שהוא דימם גם קודם לכן

שאלה נוספת היא כי לאחר היציאה הרגשתי את הטחורים מעט בחוץ האם הדבר נורמאלי ויסתדר עם הזמן או אולי אומר שהניתוח לא הצליח? האם עלי לדחוף את הטחורים פנימה או שהמקום רגיש כעת ולהשאירם כך ופשוט לעבור עם צמר גפן ועליו מגנזיום

ושאלה אחרונה מתי אוכל לחזור לנהוג ברכב לאחר הניתוח
רב תודות ויום מעולה

admin
שלום B,
דימום ביום הראשון או השני לאחר ניתוח הוא בהחלט סביר, ואם הדימום הוא קל ורק בזמן יציאות - זה רגיל אחרי ניתוח.
תוצאות הניתוח הסופיות הן לאחר 6 שבועות כך שבליטה ביום הראשון לאחר הניתוח אינה אומרת כלום. בניתוח נסגרים כלי הדם של הטחורים ולוקח לטחורים זמן להתכווץ - לכן סבלנות. אין צורך גם לדחוף פנימה ואין צורך במגנזיום.
ברגע שהכאבים יאפשרו תוכלי לנהוג.

נשמח לעמוד לרשותכם במרפאתינו, דר גרינברג.
יוני 21 יום שני , 2010 4:30 pm

שלום ד"ר זאת שוב אני

מהו לדעתך הפתרון לחסימה זו?, כי החסימה רק בהתחלה, כשהצואה משתחררת החוצה היא נעשית לרכה.
אם הצואה מתרככת האם עדיין חסימה זו תישאר?? כי אני שומרת על המזון שאני צורכת ושותה מים הרבה, האם זה יפתור את הבעיה?
תודה

admin
שלום יסמין,
שתייה מרובה של מים והרבה סיבים יכולים לעזור.
זה שבהתחלה הצואה קשה - זה אומר שהיא נשארת הרבה זמן ברקטום. הרקטום סופג ממנה את הנוזלים והיא מתייבשת.
הרבה מים וסיבים בהחלט יכולים לשפר את המצב.

נשמח לעמוד לרשותכם במרפאתינו, דר גרינברג.
יוני 20 יום ראשון , 2010 5:43 pm

שלום ד"ר

אני מאד מתלבטת ממה שקורה אתי,אני אתנצל מההתחלה על הארכות השאלה , מזה הרבה זמן אני מבחינה בכמה פיסות עור קטנטנות בפתח פי הטבעת מסביב שאף פעם לא היוו בעיה ולא הפריעו לי, לפני כחודשיים התחלתי דיאטה במהלך השבועיים הראשונים לדיאטה התחלתי להרגיש בכאבים ממש קלים בפי הטבעת ללא יציאה,אחרי שבועיים ביציאה הרגשתי כאבים עזים מאד וקושי ביציאה ללא דימום ומאז החיים שלי השתנו, הכאבים היו בלתי נסבלים והתביישתי ללכת לרופא וטיפלתי בעצמי במשחת נפידין שבעקבותיה הרגשתי הקלה זמנית עם הזמן הכאבים ביציאות התחילו להירגע אבל נשארה בעיה אחת הוא שבזמן היציאה בין אם היציאה קשה או רכה ,יש קושי ביציאתה מפי הטבעת, בהתחלה כאילו היציאה מתקשה לצאת כאילו שיש משהו שחוסם אותה וכשאני מתאמצת טיפונת היא יוצאת +דימום ואחר כך היציאה נעשית ממש רכה ואחרי היציאה פיסות העור שהיו קודם נעשים למודלקים ושורפים ובעזרת אמבטיות ומשחות הם נרגעים וחוזרים לגודלן הטבעי קטנות מסביב פי הטבעת עד ליציאה הבאה,כלומר רק ביום היציאה הסרט הזה מתחיל ואחר כך נעלם הכל, ועכשיו אני לא יודעת אם זו פוסורה או טחורים, מה האבחנה שלך לפי מה שתיארתי
מודה לך מראש

admin
שלום יסמין,
התיאור שלך מתאים יותר לפיסורה מאשר לטחורים. כתוצאה מהפיסורה יש ספזם של פי הטבעת ואז יש קושי ביציאות - זו החסימה שאת מרגישה
פיסות העור אינן בהכרח טחורים אלא בצקת הנגרמת מהפצע והמצב הדלקתי הפעיל.

נשמח לעמוד לרשותכם במרפאתינו, דר גרינברג.
יוני 16 יום רביעי , 2010 9:11 am

שלום ד"ר,
הבעיה לרגישות ממושכת בפי הטבעת שנתיים וחצי לאחר ניתוח פיסורה היא מהצלקת.
הבעיה מפריעה לאיכות החיים,מה ניתן לעשות?

admin
שלום אמיר,
אינני יודע איזה ניתוח לפיסורה עברת - אבל בעיקרון הצלקת מניתוח פיסורה היא מאוד מינימאלית
אינני חושב כי רגישות בפי הטבעת נגרמת מהצלקת.
יש לחפש סיבה אחרת. ואם לא מוצאים לעשות בדיקות כגון בדיקת שרירים של רצפת האגן ואולטרא סאונד.
אלא אם כן עברת ניתוח נוראי שהסתבך ויש צלקת נוראית במקום

נשמח לעמוד לרשותכם במרפאתינו, דר גרינברג.
יוני 13 יום ראשון , 2010 1:52 pm

ד"ר שלום,
מה לדעתך הסיבה לרגישות ממושכת בפי הטבעת שנתיים וחצי לאחר ניתוח פיסורה?

admin
שלום אמיר,
אין לי שום יכולת לנחש - הסיבות יכולות רבות ומגוונות
בין אם מדובר בפיסורה חוזרת, פיסטולה, טחורים, דלקת, מחלה ויראלית, רגישות מהצלקת ועוד ועוד סיבות רבות.
במידה ומדובר בבעיה שמפריעה לאיכות החיים - יש צורך בבדיקת רופא כירורג לנסות לבדוק מה הגורם לרגישות.

נשמח לעמוד לרשותכם במרפאתינו, דר גרינברג.

שאלות נוספות בנושא: טחורים

לחצו על הלינקים וצפו בשאלות של גולשים בנושאים השונים

הקבוצה לכירורגיה מתקדמת מאמינה ביחס אישי לכל מטופל לכן, באתר זה הקדשנו אזור מיוחד לשאלות שלכם. הנכם מוזמנים לשאול אותנו שאלות בנוגע לטיפולים השונים שמבצעת הקבוצה.

נושא השאלה

השאלה

שם

לא יוצג באתר

דואר אלקטרוני

לא יוצג באתר

טלפון

לא יוצג באתר

תנאי שימוש

באתר מתפרסמות שאלות שמקורן בגולשי האתר. שאלות אלו מתפרסמות באיזור המיועד לכך, בתחתית העמודים. אנו מעודדים את שאילת השאלות, תוך השתתפות פעילה של גולשי האתר. יחד עם זאת, בכדי למנוע ניצול לרעה של האפשרויות העומדות בפני הגולשים, אנו רשאים לבדוק את השאלות ואף למחוק אותן במידת הצורך. האחריות הבלעדית לשאלות חלה על הגולשים ששאלו אותם והגולשים מתחייבים שלא להעלות שאלות פוגעות בפרטיות, בצנעת הפרט, בזכויות יוצרים ובחוקי מדינת ישראל. האתר רשאי לסרב לפרסם את השאלות או למחוק לאלתר את תוכנן. האתר מפרסם את נושא השאלה והשאלה. האתר לא מפרסם את שם הכותב, כתובת הדוא"ל או הטלפון. בנוסף, האתר רשאי למנוע מהגולש לפרסם שאלות נוספות בעתיד. השאלות באתר יהיו חשופות לכלל משתמשי האינטרנט לכן אין לפרסם פרטים אישיים בתוכן השאלה! תשובות הרופאים אינן תחליף להתייעצות עם רופא מומחה.

יש לאשר את תנאי השימוש לפני השליחה