מהם הטחורים?
הטחורים הינם כריות המכילות כלי דם. בין התפקידים הנורמליים המיוחסים לטחורים נמנה סגירה הרמטית של פי הטבעת בזמן מצבים בהם ישנה עלייה בעליית ברקטום כדוגמת שיעול או התעטשות. בנוסף הטחורים מסיעים בתחושה בתוך פי הטבעת וביכולת להבדיל בין צואה, נוזל או גז. את הטחורים ניתן לחלק לפי מיקומם בתעלה האנאלית. טחורים שמקורם מעל לקו המשונן נקראים טחורים פנימיים ואלו הנמוכים מוגדרים כטחורים חיצוניים ( כפי שמודגם ברישום הבא).
באזור שמעל לפי הטבעת מצויות באופן נורמלי שלוש קבוצות של טחורים.
מרבית החולים אשר סובלים מבעיה בפי הטבעת מייחסים את התלונה לטחורים. בחלקם תימצא בבדיקה בעיה אחרת אשר אחראית לתלונה כגון גרד אנאלי, פיסורה, פיסטולה או בעיית שליטה.
(לקריאה נוספת על טחורים באתר ויקיפדיה)
מה הסיבות להופעת הטחורים?
הטחורים מופיעים בדרך כלל בגילאי 30 ומעלה ושכיחותם גבוהה יותר בקרב אנשים הסובלים מקשיים ביציאות. הסיבות העיקריות לטחורים הן: שהות ממושכת בשירותים במצב כריעה והתאמצות יתר בשעת היציאה, תורשה, הזדקנות ומצב של עצירות כרונית. בזמן מאמץ מוגבר ליציאה הופכים הטחורים להיות גדושים בדם, ומאבדים עם הזמן את האחיזה בקיר התעלה האנאלית. כתוצאה מכך בזמן יציאה יכולים להופיע דימום וצניחה – שהם הסיבוכים העקרים של טחורים פנימיים.
בהריון תיתכן החמרה של בעיית הטחורים. לקראת חודשי ההיריון האחרונים, ישנו לחץ של הרחם הגדול על כלי הדם באזור האגן ומקשה על החזרה הורידית. לכך נוספים השינויים ההורמונאליים בזמן ההיריון והשכיחות המוגברת לעצירות. כל אלה מעלים את השכיחות לטחורים בזמן הריון. ההערכות הן כי כ-15% מהנשים ההרות יסבלו מטחורים במהלך ההיריון במיוחד בשליש השלישי של ההיריון. הבשורה הטובה היא כי בדרך כלל טיפול מסורתי באמצעות משחות מקל ובמרבית המקרים התלונות יחלפו זמן קצר לאחר הלידה.
יש לכם שאלה ? כתבו לנו
מה דרכי הטיפול בטחורים?
- תזונה נכונה עשירה בסיבים ושתייה מרובה מהווה את הבסיס החשוב ביותר לטיפול ומניעה של טחורים. תזונה עשירה בסיבים מקלה על פעולת היציאה ומונעת יציאות קשות וישיבה ממושכת בשירותים הגורמים לטחורים.
- למרות השכיחות הרבה של התלונות וחוסר הנעימות בבדיקה – ההמלצה היא בכל מקרה של דימום, צניחה, כאב, גירוד או ההפרשה – לגשת לבדיקת רופא. הבדיקה אינה כואבת והטיפול הרפואי המכוון לבעיה עוזר לפתור את הבעיה ביעילות המרבית.
- במרבית המקרים נבחר תחילה הטיפול השמרני. טיפול זה כולל המלצות לשיפור התזונה והרגלי היציאות כשבנוסף ניתן להשתמש במשחות, נרות או קצפים – המיועדים להקלה באי הנוחות, להפחתת הכאבים והגירוי המקומי.
- במקרים בהם הטיפולים השמרניים אינם מספיקים והתלונות נמשכות ניתן להציע מגוון של טיפולים מרפאתיים כשהעיקרי הוא קשירת הטחורים הפנימיים המדממים בעזרת גומיות. אמצעים אחרים כוללים צריבות באמצעות אור אינפרא-אדום או שימוש בחומרים מטרשים. טיפולים אלו קלים יחסית, מבוצעים במרפאה ואינם כרוכים באי נעימות.
מהם סוגי הניתוחים המבוצעים?
במקרים רבים כאשר התסמינים ממשיכים למרות הטיפול השמרני נדרשת התערבות כירורגית. ההחלטה על הניתוח המתאים ביותר מבוצעת על ידי הרופא המטפל בהתאם לתלונות החולה, ממצאי הבדיקה הגופנית, מצבו הכללי של החוליה והעדפת הרופא המנתח.
בעבר היה מבוצע ניתוח כריתת טחורים באופן שגרתי, שההחלמה ממנו הייתה ארוכה יחסית ומלווה בכאבים. כיום ההליך הניתוחי לכריתת טחורים מבוצע באמצעות טכנולוגיות חדשות ומתקדמות אשר מקצרות את זמן הניתוח וזמן ההחלמה.
שתי השיטות הכירורגיות החדשניות לטיפול בטחורים הן ניתוח בעזרת מכלב (PPH) וקשירת העורקים המספקים דם לטחורים בעזרת דופלר.
ניתוח בעזרת מכלב
בניתוח טחורים באמצעות מכלב (מהדק סיכות יעודי) מתבצעת כריתת הרירית וכלי הדם מעל קו הטחורים (מקום בו אין עצבי כאב). הניתוח הינו קצר – ומשך הניתוח הממוצע הוא כעשרים דקות. הניתוח מתבצע בהרדמה מקומית, אזורית או כללית בהתאם להעדפת המנותח והמלצת המרדים.
המכלב סוגר בעזרת הסיכות את עורקי הטחורים ומנתק את אספקת הדם לטחורים. בנוסף המכשיר מבצע קיבוע של בסיס הטחורים למקומם ברקטום – דבר המונע את צניחתם דרך פי הטבעת. הניתוח כולו מבוצע דרך פי הטבעת בתעלה האנאלית – איזור שאין בו עצבי תחושה – ולכן פחות כואב בהשוואה לניתוחים המסורתיים. בסיום הניתוח אין תפרים חיצוניים, בצקת, כאבים עזים ביציאה או הפרעה בישיבה. הניתוח מאפשר חזרה מוקדמת יותר לשגרת החיים, שביעות רצון גבוהה של החולים מתוצאות הניתוח, ושיעור חזרה נמוך של הטחורים.
ניתוח בעזרת דופלר
שימוש בדופלר לסגירה סלקטיבית של אספקת הדם לטחורים (HAL) גם הוא מקובל כיום ומתבצע במקרים של דימום מתמשך. גם כאן היתרון של הניתוח הוא בהחלמה המהירה והחזרה המהירה לשגרה.
השימוש בדופלר בניתוחי טחורים החל ב-1995 עם פיתוח המכשיר הראשון על ידי הכירורג היפני מורינגה. בשנתיים האחרונות שוכלל המכשיר והטכניקה הפכה פופולרית בעיקר בארצות אירופה.
השיטה משתמשת במכשיר הדופלר לזיהוי העורקים המספקים דם ישירות לטחורים וסגירתם. השימוש בדופלר מבטיח מיקום מדויק של העורק והערכת הזרימה, ובאמצעות כך קשירה סלקטיבית של עורקי הטחורים. בסיום הפעולה מתבצעת ביקורת באמצעות הדופלר לאבטחת סגירת העורקים. הפעולה יכולה להתבצע בהרדמה מקומית, אינה מצריכה אשפוז, וכמעט שאינה כרוכה בכאבים. הניתוח נמשך בממוצע כעשרים דקות ומרבית החולים משוחררים כשעתיים לאחר סיום הפעולה. החולים נהנים מחזרה מהירה לשגרת החיים ושביעות רצון גבוהה מתוצאות הניתוח.
“יושבות על המדוכה”
כתבה מתוך עיתון “בריאות נשים ” דצמבר 2006
להגדלה לחץ על התמונה
יש לכם שאלה ? כתבו לנו
559 שאלות גולשים בהמשך העמוד
שלום אני בת 28 לאחר 2 לידות. הטחורים הופיעו לראשונה לאחר הלידה הראשונה ומאז חזרו רק בלידה השניה. בשבוע שעבר תפסתי וירוס של שילשולים שהביא עמו את הטחורים השתמשתי במשחה ונרות של פרוקטו גנובינול. היה שיפור משמעותי וממש לפני שהרגשתי שהסוף של טחורים מגיע חלה הדרדרות משמעותית עם כאב עז כמהו לא הרגשתי. וטחור ממש גדול שיצא החוזה (בערך בגודל ענב). מחר יש לי תור לכירוג.
עלה בבית הרעיון של ניתוח מה דעתך? ומהם הסיכונים?
אוסיף ואומר כי אני סובלת מתת פעילות של בלוטת התריס ונוטלת אלקטרוסין – דבר הגורם לעצירות קבועה ולכן משתמשת בנורמלקס בכדי להגיע למצב של יציאות סדירות ללא מאמץ.
שלום אביגייל,
קשה לקבוע דיעה לגבי ניתוח מבלי לבדוק את המצב ולראות את המקום. האם הטחור הנוכחי הוא טחור פנימי שצנח החוצה, או טחור חיצוני שבתוכו יש קריש דם - זה מצב שיכול בהחלט לשנות את הגישה
ההחלטה לגבי ניתוח מתבססת בעיקר על הסבל שנובע מהטחורים - כאבים, דימום והפרעות אחרות.
אם את סובלת לתקופה יחסית קצרה ובעיקר לאחר הלידות ומסתדרת עם טיפול שמרני - ניתן להמשיך הלאה, אם את מאוד סובלת, ויש התקפים חוזרים ונשנים בהחלט יש לשקול ניתוח.
נשמח לעמוד לרשותכם במרפאתינו, דר גרינברג.
שלום רב,
אני בת 25 בריאה, ללא עודף משקל, סובלת זה כשנה מטחורים. לפי התאור נראה כי מדובר בטחורים חיצוניים, ואחת לחודשיים לערך מלווה עם הצואה דימום מאסיבי למשך כיומיים-שלושה. עוד אציין כי אני מרבה לשתות כ 2.5 – 3 ליטר ביום (באמת!!) לרוב אין הפרעות בהתרוקנות כלומר צואה רכה פעם ב 2-3 ימים. אציין כי אני יושבת הרבה – סטודנטית (:
אין אני מרגישה בנוח לפנות על כך לרופא המשפחה שלי בשנית (עשיתי זאת פעם אחת לאחר דימום מאסיבי וממושך והומלץ על משחה פרוקטו-גליבנול) לפי הבנתי המשחה היא רק לטיפול סימפטומלי ואינה מרפה. אציין כי לא בוצע שימוש במשחה (לא מרגישה עם זה נוח).
שאלותי הן:
1. האם זה יעבור ללא טיפול?? (מתישהו???)
2. האם יתכן כי התופעה גנטית?? (גם אחיי סבלו מהבעייה)
3. האם זה יחמיר בעת ההריון (אני לא בהריון עדיין) והאם ניתן למנוע זאת??
תודה מראש
מאיה
שלום מאיה,
1. אין לדעת אם זה יעבור - זה תלוי בגודל הטחורים ובמצבם - איני בטוח כי הדימום הוא מהטחורים החיצוניים - אלו לא נוטים לדמם אלא מטחורים פנימיים. לכן יש להעריך את המצב, אולם הסיכוי כי זה יעבור לחלוטין ללא כול טיפול די קלוש.
2. יש בוודאי מרכיב גנטי - אבל טחורים זו בעיה הקשורה גם לתזונה, להרגלי התרוקנות, לתופעות במעי ועוד - הקשר הגנטי אינו בהכרח שאם למשהו מהמשפחה היו טחורים גם לך יהיו.
3. קרוב לוודאי שתהייה החמרה מסוימת בזמן ההרין - אם תטפלי בטחורים טרם ההריון תקלי את המצב בהריון.
נשמח לעמוד לרשותכם במרפאתינו ודר גרינברג.
שלןם רב,
אני בת 31, סובלת כבר כמה שנים מטחורים, לאחרונה באופן חמור יותר.
לאחר איבוד רב של דם, והגעה למצב של המוגלובין 8 , ביצעתי 2 קשירות שההחלמה מהן היתה קשה ביותר, עד כדי כך שבקושי יכולתי ללכת לשירותים, אפילו כדי כאבים בזמן מתן שתן.
הומלץ לי ע"י הרופאה לבצע ניתוח של תפירת כלי הדם, כי לטענתה כנראה שקשירות לא מתאימות לי.
נקבע לי תור לניתוח בעוד כשבועיים ואני בהתלבטות קשה, שכן המצב השתפר לאחרונה. מה דעתך בעניין
שלום חלי,
יש צורך לבדוק את המצב כעת. אם המצב בשיפור הטחורים קטנו, ואת לא מדממת - ניתן לחכות עוד.
אם הטחורים גדושים, אך מדובר בהפסקת דימום זמנית - כדאי היה כן לבצע את הניתוח.
בכול מקרה - יש לזכור כי טחורים אכן באים בהתקפים - ואת היגעת למצב של דימום משמעותי. ומכיוון שהמצב עכשיו טוב - זה הזמן להתערב - במקום לחכות להתדרדרות נוספת.
אבל כאמור ניתן לבצע בדיקה נוספת ואז להעריך שוב.
נשמח לעמוד לרשותכם במרפאתינו, דר גרינברג.
שלום רב,
אני בת 29 סובלת מזה מספר שנים – בערך 5-6 שנים מטחורים. לפני שנה עברתי 3 קשירות שהקלו עליי למשך זמן מה, אולם לפני כמה חודשים הטחורים חזרו ובגדול. היום הייתי שוב בבדיקה אצל הפרוקטולוג שטיפל בי בפעם הקודמת והוא הפנה אותי לניתוח. הוא לא מוצא פתרון אחר. לדבריו הטחורים גדולים, גדושים וגודלם עד 15 ס"מ, הגדיר את המצב כטחורים דרגה 3.
בטופס הפנייה לניתוח כתוב שהניתוח הוא כריתת טחורים ולא משהו מהשיטות האחרות עליהן אני קוראת כאן. אני יודעת שזה סבל הניתוח הזה, הוא מאוד כואב וההחלמה מאוד קשה. אני נורא פוחדת מניתוח כזה.
השאלה שלי היא כזו – עדיין אין לי ילדים ולא עברתי לידות אך אני מתכננת בשנה הקרובה להיכנס להיריון. האם היריון לא יגרע ויהרוס את מה שהניתוח מתקן – כלומר – האם בהיריון יכולים להוםיע שוב טחורים כך שיסתבר לי שהניתוח היה לשווא? האם כדאי לחכות עם הניתוח? האם אין קשר?
דבר נוסף – אני מעוניינת בניתוח הגדלת חזה (בדקתיי וזה אפשרי לעשות לפני הריונות) וחושבת לבצע אותו אחרי החגים. האם אוכל לבצע את שני הניתוחים הללו באותה תקופה ?- יהיו חודשיים מקסימום בין ניתוח לניתוח. (יש לציין שני הניתוחים בהרדמה מלאה) האם מותר לעבור שני ניתוחים בהרדמה מלאה של הגוף בפרק זמן קצר כזה?
אני מבולבלת ויש לי בלאגן בשאלות, מקווה שתצליחו להבין אותי
תודה מראש
גלית
שלום גלית,
אם אכן מדובר בטחורים בדרגה III בהחלט ניתן להשתמש באחת מהשיטות החדשות כמו סטפלר או דופלר והתוצאות יהיו מצוינות.
לגבי המועד - לדעתי כדאי כמובן לבצע את הניתוח טרם ההריון - כי אם עכשיו את סובלת וקשה לך - בזמן ההיריון המצב עיד יחמיר וחבל. ההריון לא יקלקל את מה שהניתוח השיג - נהפוך הוא הניתוח יהפוך את ההריון לנסבל יותר מבחינת הטחורים.
לגבי הניתוח להגדלת חזה - אין כול בעיה לעשות את שני הניתוחים בתקופה קצרה - הייתי ממליץ להתחיל עם ניתוח הטחורים כי זה הניתוח המזוהם יותר, ופחות מומלץ לעבור ניתוח טחורים לאחר שיש כבר שתל בחזה שהוא חשוף לזיהומים. מה גם שהניתוח לטחורים יותר מהותי ופחות קוסמטי הגדלת חזה ניתן לבצע מאוחר יותר. אבל תוך כחודשיים ניתן לבצע את שני הניתוחים.
נשמח לעמוד לרשותכם במרפאתינו, דר גרינברג.
שלום אני בת 31 ונמצאת כעת בשבוע 37 להריוני השלישי, אני סובלת מטחורים חיצוניים מאז הריוני הראשון בשנת 2004 כמובן שזה נהיה רציני ומעיק מהריון להריון, עד כה טופלתי רק באמצעות משחות למינהן ודי נמאס לי, אני מקפידה על תזונה ורציתי לדעת על איזה טיפול יותר ממליצים, קשירה או ניתוח? אני בקופ"ח לאומית, יש לציין שהכאבים משבשים לי מאוד את איכות החיים ויש פעמים שזה ממש בלתי נסבל, אודה לשובה ועזרה בהקדם.
שלום מירב נאמן,
בשבוע 37 להריון איננו ממליצים לא על קשירה ולא על ניתוח - אלא על טיפול שמרני מקסמאלי ולחכות ללידה.
לאחר הלידה יש סיכוי מצוין כי המצב ישתפר, ואם לא כמובן שאז יהיה ניתן לראות באיזה טחורים מדובר (טחורים חיצוניים למשל אינם מתאימים כלל לקשירה) ואז להחליט איזה טיפול מתאים עבורך.
נשמח לעמוד לרשותכם במרפאתינו, דר גרינברג.
שאלות נוספות בנושא: טחורים
לחצו על הלינקים וצפו בשאלות של גולשים בנושאים השונים