מהם הטחורים?
הטחורים הינם כריות המכילות כלי דם. בין התפקידים הנורמליים המיוחסים לטחורים נמנה סגירה הרמטית של פי הטבעת בזמן מצבים בהם ישנה עלייה בעליית ברקטום כדוגמת שיעול או התעטשות. בנוסף הטחורים מסיעים בתחושה בתוך פי הטבעת וביכולת להבדיל בין צואה, נוזל או גז. את הטחורים ניתן לחלק לפי מיקומם בתעלה האנאלית. טחורים שמקורם מעל לקו המשונן נקראים טחורים פנימיים ואלו הנמוכים מוגדרים כטחורים חיצוניים ( כפי שמודגם ברישום הבא).
באזור שמעל לפי הטבעת מצויות באופן נורמלי שלוש קבוצות של טחורים.
מרבית החולים אשר סובלים מבעיה בפי הטבעת מייחסים את התלונה לטחורים. בחלקם תימצא בבדיקה בעיה אחרת אשר אחראית לתלונה כגון גרד אנאלי, פיסורה, פיסטולה או בעיית שליטה.
(לקריאה נוספת על טחורים באתר ויקיפדיה)
מה הסיבות להופעת הטחורים?
הטחורים מופיעים בדרך כלל בגילאי 30 ומעלה ושכיחותם גבוהה יותר בקרב אנשים הסובלים מקשיים ביציאות. הסיבות העיקריות לטחורים הן: שהות ממושכת בשירותים במצב כריעה והתאמצות יתר בשעת היציאה, תורשה, הזדקנות ומצב של עצירות כרונית. בזמן מאמץ מוגבר ליציאה הופכים הטחורים להיות גדושים בדם, ומאבדים עם הזמן את האחיזה בקיר התעלה האנאלית. כתוצאה מכך בזמן יציאה יכולים להופיע דימום וצניחה – שהם הסיבוכים העקרים של טחורים פנימיים.
בהריון תיתכן החמרה של בעיית הטחורים. לקראת חודשי ההיריון האחרונים, ישנו לחץ של הרחם הגדול על כלי הדם באזור האגן ומקשה על החזרה הורידית. לכך נוספים השינויים ההורמונאליים בזמן ההיריון והשכיחות המוגברת לעצירות. כל אלה מעלים את השכיחות לטחורים בזמן הריון. ההערכות הן כי כ-15% מהנשים ההרות יסבלו מטחורים במהלך ההיריון במיוחד בשליש השלישי של ההיריון. הבשורה הטובה היא כי בדרך כלל טיפול מסורתי באמצעות משחות מקל ובמרבית המקרים התלונות יחלפו זמן קצר לאחר הלידה.
יש לכם שאלה ? כתבו לנו
מה דרכי הטיפול בטחורים?
- תזונה נכונה עשירה בסיבים ושתייה מרובה מהווה את הבסיס החשוב ביותר לטיפול ומניעה של טחורים. תזונה עשירה בסיבים מקלה על פעולת היציאה ומונעת יציאות קשות וישיבה ממושכת בשירותים הגורמים לטחורים.
- למרות השכיחות הרבה של התלונות וחוסר הנעימות בבדיקה – ההמלצה היא בכל מקרה של דימום, צניחה, כאב, גירוד או ההפרשה – לגשת לבדיקת רופא. הבדיקה אינה כואבת והטיפול הרפואי המכוון לבעיה עוזר לפתור את הבעיה ביעילות המרבית.
- במרבית המקרים נבחר תחילה הטיפול השמרני. טיפול זה כולל המלצות לשיפור התזונה והרגלי היציאות כשבנוסף ניתן להשתמש במשחות, נרות או קצפים – המיועדים להקלה באי הנוחות, להפחתת הכאבים והגירוי המקומי.
- במקרים בהם הטיפולים השמרניים אינם מספיקים והתלונות נמשכות ניתן להציע מגוון של טיפולים מרפאתיים כשהעיקרי הוא קשירת הטחורים הפנימיים המדממים בעזרת גומיות. אמצעים אחרים כוללים צריבות באמצעות אור אינפרא-אדום או שימוש בחומרים מטרשים. טיפולים אלו קלים יחסית, מבוצעים במרפאה ואינם כרוכים באי נעימות.
מהם סוגי הניתוחים המבוצעים?
במקרים רבים כאשר התסמינים ממשיכים למרות הטיפול השמרני נדרשת התערבות כירורגית. ההחלטה על הניתוח המתאים ביותר מבוצעת על ידי הרופא המטפל בהתאם לתלונות החולה, ממצאי הבדיקה הגופנית, מצבו הכללי של החוליה והעדפת הרופא המנתח.
בעבר היה מבוצע ניתוח כריתת טחורים באופן שגרתי, שההחלמה ממנו הייתה ארוכה יחסית ומלווה בכאבים. כיום ההליך הניתוחי לכריתת טחורים מבוצע באמצעות טכנולוגיות חדשות ומתקדמות אשר מקצרות את זמן הניתוח וזמן ההחלמה.
שתי השיטות הכירורגיות החדשניות לטיפול בטחורים הן ניתוח בעזרת מכלב (PPH) וקשירת העורקים המספקים דם לטחורים בעזרת דופלר.
ניתוח בעזרת מכלב
בניתוח טחורים באמצעות מכלב (מהדק סיכות יעודי) מתבצעת כריתת הרירית וכלי הדם מעל קו הטחורים (מקום בו אין עצבי כאב). הניתוח הינו קצר – ומשך הניתוח הממוצע הוא כעשרים דקות. הניתוח מתבצע בהרדמה מקומית, אזורית או כללית בהתאם להעדפת המנותח והמלצת המרדים.
המכלב סוגר בעזרת הסיכות את עורקי הטחורים ומנתק את אספקת הדם לטחורים. בנוסף המכשיר מבצע קיבוע של בסיס הטחורים למקומם ברקטום – דבר המונע את צניחתם דרך פי הטבעת. הניתוח כולו מבוצע דרך פי הטבעת בתעלה האנאלית – איזור שאין בו עצבי תחושה – ולכן פחות כואב בהשוואה לניתוחים המסורתיים. בסיום הניתוח אין תפרים חיצוניים, בצקת, כאבים עזים ביציאה או הפרעה בישיבה. הניתוח מאפשר חזרה מוקדמת יותר לשגרת החיים, שביעות רצון גבוהה של החולים מתוצאות הניתוח, ושיעור חזרה נמוך של הטחורים.
ניתוח בעזרת דופלר
שימוש בדופלר לסגירה סלקטיבית של אספקת הדם לטחורים (HAL) גם הוא מקובל כיום ומתבצע במקרים של דימום מתמשך. גם כאן היתרון של הניתוח הוא בהחלמה המהירה והחזרה המהירה לשגרה.
השימוש בדופלר בניתוחי טחורים החל ב-1995 עם פיתוח המכשיר הראשון על ידי הכירורג היפני מורינגה. בשנתיים האחרונות שוכלל המכשיר והטכניקה הפכה פופולרית בעיקר בארצות אירופה.
השיטה משתמשת במכשיר הדופלר לזיהוי העורקים המספקים דם ישירות לטחורים וסגירתם. השימוש בדופלר מבטיח מיקום מדויק של העורק והערכת הזרימה, ובאמצעות כך קשירה סלקטיבית של עורקי הטחורים. בסיום הפעולה מתבצעת ביקורת באמצעות הדופלר לאבטחת סגירת העורקים. הפעולה יכולה להתבצע בהרדמה מקומית, אינה מצריכה אשפוז, וכמעט שאינה כרוכה בכאבים. הניתוח נמשך בממוצע כעשרים דקות ומרבית החולים משוחררים כשעתיים לאחר סיום הפעולה. החולים נהנים מחזרה מהירה לשגרת החיים ושביעות רצון גבוהה מתוצאות הניתוח.
“יושבות על המדוכה”
כתבה מתוך עיתון “בריאות נשים ” דצמבר 2006
להגדלה לחץ על התמונה
יש לכם שאלה ? כתבו לנו
559 שאלות גולשים בהמשך העמוד
שלום
אני בת 29 אם לשלושה ילדים לפני 3 ימים היצאה קשה ,ויורד לי דם ,וממש כואב לי ואני מפחדת להוציא מרוב הכאבים , יש לי פצע פנימי …..
קבלתי משחה המו – משחה לטיפול בטחורים …..
וגם בבית המרקחת – פגלקס אבקה להכנת משקה …..
אני לא שותה הרבה ,וזו הפעם הראשונה שאני נתקלת בבעיה כזו ….
שלום מאת דיאר,
הבעיה נקראת פיסורה והיא אכן פצע בפי הטבעת שנגרם כתוצאה מיציאה קשה.
אמבטיות ישיבה, משחה לפיסורה ולא לטחורים, ריכוך היציאות - יכולים לשפר את המצב.
כדאי היה לגשת לרופא כירורג ולהתחיל טיפול מירבי כי ככול שתתחילי מהר יותר הסיכויים שתתרפאי גבוהים יותר.
נשמח לעמוד לרשותכם במרפאתינו, ודר גרינברג.
שלום ד"ר
אני בן 28 עברתי ניתוח לכריתת טחור + טיפול כלשהו בפיסורה. לאחר הניתוח הכירורג אמר לי שהוא עשה משהו ואני לא בטוח שהבנתי מה. משהו כמו "לשים איזו טבעת להרחבה, לחכות 8 דקות ואז להוציא" האם אתה מכיר טיפול כזה בפיסורה?
לגבי הטחורים: כיצד אוכל לדעת איזה ניתוח עברתי? האם ברירת המחדל כיום היא "מכלב" וסביר שזה מה שעברתי?
כיום אני בבית בהחלמה (כבר 3 ימים) ואני מאוד מפחד מכל יציאה שמא התפרים "יקרעו", האם יש חשש כזה? האם עליי להיזהר לא ללחוץ יותר מדי?
תודה מראש!
שלום בר,
כאשר עוברים ניתוח - ניכתב דוח מפורט שמתאר את כול הניתוח. בדוח הניתוח תוכל לדעת בדיוק מה עברת.
לגבי הטבעת - אינני מכיר את פרטי השיטה - קרוב לוודאי לפי התאור שלך שמדובר בהרחבה מסוימת של פי הטבעת. אם עברת ניתוח על ידי מכלב - יתכן ומדובר בטבעת שהיא חלק מהניתוח של השמת המכלב.
ברירית המחדל אינה ניתוח מכלב, ובכלל אין ברירית מחדל לניתוח טחורים, הניתוח מותאם לפי הסבל ולפי התלונות דימום, צניחה, הפרשות ועוד.
בכול מקרה תוכל לעיין בדוח הניתוח ולדעת מה בדיוק עברת, כמו כן אין חשש שהתפרים יקרעו ביציאה. אל תלחץ כמו משוגע אבל לחץ מתון בהחלט לא אמור לגרום לכול נזק.
נשמח לעמוד לרשותכם במרפאתינו, דר אביטל ודר גרינברג.
שלום ד"ר גינברג, בעבר שאלתי אותך לגבי הטחורים שהופיעו לאחר לידות וחזרו עקב וירוס של שילשולים.
ביקרתי אצל כירוגית והיא קבעה כי אני סולבת מפיסורה. היא הפנתה אותי לבית המרקחת בכדי לרכוש ג'ל למריחה שהקל על המצב באופן מידי ומהיר.
היא הסבירה לי שפיסורה זו "חתונה קטולית" לכל החיים. האם זה באמת כך? האם יש משהו שעלי לעשות בכדי לא להגיע שוב להתקפי כאבים שכאלו? (חוץ מתזונה ופעילות גופנית – דברים שאני מקפידה באורח חיי)
שלום אביגייל,
פיסורה אינה חתונה קתולית - בטיפול נכון ניתן להבריא מהפיסורה.
ראשית יש להמשיך ולהשלים את הטיפול במלאו. לאחר שהפיסורה החלימה - כדאי להקפיד על תזונה ועל שתייה מרובה, על מנת שיהיו יציאות רכות.
במידה וישנם התקפים חוזרים יש לעשות בירור של הלחצים בשרירים ולראות מה גורם לכך שהפיסורה חוזרת.
אך זו בהחלט לא מחלה לכול החיים.
נשמח לעמוד לרשותכם במרפאתינו, דר גרינברג.
ד"ר גרינברג שלום,
ראשית, כל הכבוד על האתר האינפורמטיבי, התשובות המפורטות והיחס האישי העולה מהן. לשאלתי: אני גבר בן 29, בריא בד"כ (למעט אסתמה קלה). התחלתי לסבול מטחורים לפני בערך שנתיים (קיץ 2008), כאשר באזור אוגוסט-ספטמבר 2009 חלה החמרה משמעותית, שבאה לידי ביטוי בעצירות, כאבים בפי הטבעת לאחר יציאה (מלווים בתחושה של צניחת טחורים ורטיבות רירית), נפיחות באזור פי הטבעת וכן גם דימומים נקודתיים – שהופיעו בתוך האסלה מעת לעת, לאחר יציאות קשות במיוחד. בהתייעצות עם דיאטנית, התחלתי לשתות פסיליום מהול במים פעם ביום, לאכול יותר פירות וירקות + לשתות שמן פראפין. בנוסף, מרחתי משחות להקלת הכאבים המקומיים, בהתייעצות עם רופא משפחה. לצערי, זה סייע רק באופן זמני ובדצמבר 2009 הגיע השיא – כאשר התפוצץ קריש דם שמילא את כל מכנסיי ותחתוניי בדם באמצע יום עבודה (תופעה מביכה, שלא חזרה על עצמה מאז).
לאחר שהטיפולים שהזכרתי לא עזרו, ביצעתי בינואר השנה קשירת טחורים על ידי רופא פרטי שעובד עם קופת החולים שלי – ובמשך חמישה חודשים, הטחורים נעלמו לגמרי. אלא שלפני כחודשיים, אחרי מה שנראה היה כיציאה רגילה, פתאום שוב גיליתי דם באסלה. מאז, אני שוב סובל מנפיחות ומהפרשות ריריות, אולם לא באותה חומרה כפי שהייתה לפני הקשירה. גם הדימומים לא חזרו למצב הקשה בו היו לפני הקשירה, כאשר רק מדי פעם יש מספר טיפות נקודתיות שמופיעות לאחר הניגוב.
שאלותיי הן: האם העובדה שהטחורים חזרו בעוצמה מופחתת, מעידה על כך שהקשירה עבדה? ואם כן, האם עליי לעשות כעת עוד אחת – או שאולי מומלץ לנסות לגשת ישר לניתוח? האם יש שיטות טיפול קונבנציונאליות שבמקרה פספסתי?
בברכה,
יבגני (שם בדוי)
שלום יבגני קרנץ,
לפי מה שהבנתי - עברת רק קשירה אחת.
יתכן וקשירה בודדת אינה מספקת מכיוון שיש שלוש קבוצות של טחורים ויש לבדוק את המצב ולראות אולי כדאי להמשיך ולקשור את הקבוצות הנוספות. בכול מקרה אם קשירה אחת גרמה לשינוי כל כך מהותי בוודאי שיש לשקול להמשיך בקו זה.
אבל... יש לזכור כי קשירות הינן פיתרון זמני - והטחורים לאחר מכן חוזרים - במידה מופחתת בהתחלה ובמידה הרגילה לאחר מכן. ניתוח במרבית המקרים פותר את הבעיה. אז יש לשקול בין קשירות חוזרות ונשנות לבין ניתוח שהוא לרוב חד פעמי - אך כואב יותר.
אינני חושב כי יש שיטת טיפול שפיספסת - אבל תרשה לי להזכיר את הטיפול בדופלר שהוא שווה ערך לקשירות. אולם בעוד שקשירה מטפלת בטחור אחד בלבד, הדופלר מבצע 6-8 "קשירות" באותה הפעולה. מה שגורם לו להיות משמעותי יותר, אם זאת לא כואב כמעט, ובעל תקופת החלמה קצרה.
שווה לשקול את הטיפול בדופלר שהוא זעיר פולשני - בין יתר השיטות לטפל בטחורים שלך.
נשמח לעמוד לרשותכם במרפאתינו, דר גרינברג.
שלום לך. אובחנה אצלי פיסורה לפני חודשיים קיבלתי תוכנית טיפול טיפךתי כמו שצריך הכל נעלם ולאחר שבועיים של רוגע הכל חזר חזרתי שוב לטפל בניפידיפין ושאר הטיפול ואחרי שבוע שוב נעמו הכאבים. האם אני צריך להמשיך עם המישחה ואם כן עד מתי.
שלום ניסים,
כדאי להשלים טיפול של 6 שבועות במשחה.
כמו כן לגרום לריכוך היציאות במהלך כול הטיפול ואף לאחריו.
לאחר שאתה מסיים 6 שבועות של טיפול כדאי היה לגשת לבדיקה - לראות אם אכן הכל החלים או שמא ההחלמה אינה מלאה ולכן הבעיה חוזרת.
נשמח לעמוד לרשותכם במרפאתינו, ודר גרינברג.
שאלות נוספות בנושא: טחורים
לחצו על הלינקים וצפו בשאלות של גולשים בנושאים השונים