מהם הטחורים?
הטחורים הינם כריות המכילות כלי דם. בין התפקידים הנורמליים המיוחסים לטחורים נמנה סגירה הרמטית של פי הטבעת בזמן מצבים בהם ישנה עלייה בעליית ברקטום כדוגמת שיעול או התעטשות. בנוסף הטחורים מסיעים בתחושה בתוך פי הטבעת וביכולת להבדיל בין צואה, נוזל או גז. את הטחורים ניתן לחלק לפי מיקומם בתעלה האנאלית. טחורים שמקורם מעל לקו המשונן נקראים טחורים פנימיים ואלו הנמוכים מוגדרים כטחורים חיצוניים ( כפי שמודגם ברישום הבא).
באזור שמעל לפי הטבעת מצויות באופן נורמלי שלוש קבוצות של טחורים.
מרבית החולים אשר סובלים מבעיה בפי הטבעת מייחסים את התלונה לטחורים. בחלקם תימצא בבדיקה בעיה אחרת אשר אחראית לתלונה כגון גרד אנאלי, פיסורה, פיסטולה או בעיית שליטה.
(לקריאה נוספת על טחורים באתר ויקיפדיה)
מה הסיבות להופעת הטחורים?
הטחורים מופיעים בדרך כלל בגילאי 30 ומעלה ושכיחותם גבוהה יותר בקרב אנשים הסובלים מקשיים ביציאות. הסיבות העיקריות לטחורים הן: שהות ממושכת בשירותים במצב כריעה והתאמצות יתר בשעת היציאה, תורשה, הזדקנות ומצב של עצירות כרונית. בזמן מאמץ מוגבר ליציאה הופכים הטחורים להיות גדושים בדם, ומאבדים עם הזמן את האחיזה בקיר התעלה האנאלית. כתוצאה מכך בזמן יציאה יכולים להופיע דימום וצניחה – שהם הסיבוכים העקרים של טחורים פנימיים.
בהריון תיתכן החמרה של בעיית הטחורים. לקראת חודשי ההיריון האחרונים, ישנו לחץ של הרחם הגדול על כלי הדם באזור האגן ומקשה על החזרה הורידית. לכך נוספים השינויים ההורמונאליים בזמן ההיריון והשכיחות המוגברת לעצירות. כל אלה מעלים את השכיחות לטחורים בזמן הריון. ההערכות הן כי כ-15% מהנשים ההרות יסבלו מטחורים במהלך ההיריון במיוחד בשליש השלישי של ההיריון. הבשורה הטובה היא כי בדרך כלל טיפול מסורתי באמצעות משחות מקל ובמרבית המקרים התלונות יחלפו זמן קצר לאחר הלידה.
יש לכם שאלה ? כתבו לנו
מה דרכי הטיפול בטחורים?
- תזונה נכונה עשירה בסיבים ושתייה מרובה מהווה את הבסיס החשוב ביותר לטיפול ומניעה של טחורים. תזונה עשירה בסיבים מקלה על פעולת היציאה ומונעת יציאות קשות וישיבה ממושכת בשירותים הגורמים לטחורים.
- למרות השכיחות הרבה של התלונות וחוסר הנעימות בבדיקה – ההמלצה היא בכל מקרה של דימום, צניחה, כאב, גירוד או ההפרשה – לגשת לבדיקת רופא. הבדיקה אינה כואבת והטיפול הרפואי המכוון לבעיה עוזר לפתור את הבעיה ביעילות המרבית.
- במרבית המקרים נבחר תחילה הטיפול השמרני. טיפול זה כולל המלצות לשיפור התזונה והרגלי היציאות כשבנוסף ניתן להשתמש במשחות, נרות או קצפים – המיועדים להקלה באי הנוחות, להפחתת הכאבים והגירוי המקומי.
- במקרים בהם הטיפולים השמרניים אינם מספיקים והתלונות נמשכות ניתן להציע מגוון של טיפולים מרפאתיים כשהעיקרי הוא קשירת הטחורים הפנימיים המדממים בעזרת גומיות. אמצעים אחרים כוללים צריבות באמצעות אור אינפרא-אדום או שימוש בחומרים מטרשים. טיפולים אלו קלים יחסית, מבוצעים במרפאה ואינם כרוכים באי נעימות.
מהם סוגי הניתוחים המבוצעים?
במקרים רבים כאשר התסמינים ממשיכים למרות הטיפול השמרני נדרשת התערבות כירורגית. ההחלטה על הניתוח המתאים ביותר מבוצעת על ידי הרופא המטפל בהתאם לתלונות החולה, ממצאי הבדיקה הגופנית, מצבו הכללי של החוליה והעדפת הרופא המנתח.
בעבר היה מבוצע ניתוח כריתת טחורים באופן שגרתי, שההחלמה ממנו הייתה ארוכה יחסית ומלווה בכאבים. כיום ההליך הניתוחי לכריתת טחורים מבוצע באמצעות טכנולוגיות חדשות ומתקדמות אשר מקצרות את זמן הניתוח וזמן ההחלמה.
שתי השיטות הכירורגיות החדשניות לטיפול בטחורים הן ניתוח בעזרת מכלב (PPH) וקשירת העורקים המספקים דם לטחורים בעזרת דופלר.
ניתוח בעזרת מכלב
בניתוח טחורים באמצעות מכלב (מהדק סיכות יעודי) מתבצעת כריתת הרירית וכלי הדם מעל קו הטחורים (מקום בו אין עצבי כאב). הניתוח הינו קצר – ומשך הניתוח הממוצע הוא כעשרים דקות. הניתוח מתבצע בהרדמה מקומית, אזורית או כללית בהתאם להעדפת המנותח והמלצת המרדים.
המכלב סוגר בעזרת הסיכות את עורקי הטחורים ומנתק את אספקת הדם לטחורים. בנוסף המכשיר מבצע קיבוע של בסיס הטחורים למקומם ברקטום – דבר המונע את צניחתם דרך פי הטבעת. הניתוח כולו מבוצע דרך פי הטבעת בתעלה האנאלית – איזור שאין בו עצבי תחושה – ולכן פחות כואב בהשוואה לניתוחים המסורתיים. בסיום הניתוח אין תפרים חיצוניים, בצקת, כאבים עזים ביציאה או הפרעה בישיבה. הניתוח מאפשר חזרה מוקדמת יותר לשגרת החיים, שביעות רצון גבוהה של החולים מתוצאות הניתוח, ושיעור חזרה נמוך של הטחורים.
ניתוח בעזרת דופלר
שימוש בדופלר לסגירה סלקטיבית של אספקת הדם לטחורים (HAL) גם הוא מקובל כיום ומתבצע במקרים של דימום מתמשך. גם כאן היתרון של הניתוח הוא בהחלמה המהירה והחזרה המהירה לשגרה.
השימוש בדופלר בניתוחי טחורים החל ב-1995 עם פיתוח המכשיר הראשון על ידי הכירורג היפני מורינגה. בשנתיים האחרונות שוכלל המכשיר והטכניקה הפכה פופולרית בעיקר בארצות אירופה.
השיטה משתמשת במכשיר הדופלר לזיהוי העורקים המספקים דם ישירות לטחורים וסגירתם. השימוש בדופלר מבטיח מיקום מדויק של העורק והערכת הזרימה, ובאמצעות כך קשירה סלקטיבית של עורקי הטחורים. בסיום הפעולה מתבצעת ביקורת באמצעות הדופלר לאבטחת סגירת העורקים. הפעולה יכולה להתבצע בהרדמה מקומית, אינה מצריכה אשפוז, וכמעט שאינה כרוכה בכאבים. הניתוח נמשך בממוצע כעשרים דקות ומרבית החולים משוחררים כשעתיים לאחר סיום הפעולה. החולים נהנים מחזרה מהירה לשגרת החיים ושביעות רצון גבוהה מתוצאות הניתוח.
“יושבות על המדוכה”
כתבה מתוך עיתון “בריאות נשים ” דצמבר 2006
להגדלה לחץ על התמונה
יש לכם שאלה ? כתבו לנו
559 שאלות גולשים בהמשך העמוד
שלום,
יש לי לוקמיה CLL ואני מקבלת טיפולי כימו וביו. נאמר לי שאסורה כל התערבות כירורגית בעת הטיפול, מחשש לזיהומים ובשל הפגיעה של טיפול הכימו במערכת החיסונית. אך בעת האחרונה חזרה לי בעיית טחורים קשה ביותר עם דימומים והפרשות (בעבר עשו לי 24 קשירות!). האם למרות האיסור על טיפול כירורגי ניתן לטפל בשיטת דופלר? אם כן – כמה זמן אחרי טיפול כימו וכמה זמן לפני הטיפול כימו הבא צריך לעשות את הטיפול דופלר?
שלום אפרת,
הטיפול בדופלר הוא טיפול כירורגי - כמעט כמו כל טיפול אחר, רק העינין הוא שהוא לא כואב.
אבל מבחינת השכיחות לזיהומים אין בו יתרון משמעותי בהשוואה לטיפולים אחרים.
נהפוך הוא לאחר קשירת העורקים יש לעיתים תקופה של יום יומיים של חום שקרוב לוודאי מבטא את הצמצום בגודל הטחורים וסבל הרקמה לאחר קשירת העורק.
בנוסף - לאחר 24 קשירות - לא הייתי ממליץ על דופלר - כי זה להוסיף עוד מאותו הדבר -הדופלר מחכה בעצם את פעולת הקשירה והוא שווה ערך לטיפול ב- 6 קשירות בו זמנית אומנם עם פחות כאבים אך העיקרון מאוד דומה. אי לכך מכיוון שהקשירות לא עזרו - לא הייתי בוחר בדופלר - אלא אם מדובר בצורך של הקלה זמנית.
יותר נכון זה לתאם אם הרופא שנותן את הטיפול הכימי על מועד בו ניתן להתערב ואז לבצע ניתוח יותר
משמעותי כך שיפתור סופית את הבעיה -כמו ניתוח עם סטפלר או כריתה באמצעות מכשיר ליגשור.
נשמח לעמוד לרשותכם במרפאתינו, דר גרינברג.
שלום לרופא
לאחר בדיקת קולונוסקופיה נמצא שיש "טחורים פנימים גדושים"
מה גורם להם?
האם זה גורם לגזים?
מה הטיפול הנדרש?
שלום מיכל ב,
לרוב הגורם לטחורים אלו יציאות קשות, ומאמץ ממושך בשרותים. גם נטיה גנטית, השמנה, חוסר פעילות גופנית יכולים לתרום להופעת הטחורים
טחורים אינם גורמים לגזים
הטיפול הוא רק במידה והם סימפטומטיים - מדממים, צונחים, מפרישים ועוד. במידה ואין סימפטומים שינוי הרגלי האכילה והיציאה יכולים לשפר את המצב
נשמח לעמוד לרשותכם במרפאתינו, דר גרינברג.
שלום ד"ר,
אני בחורה בת 26 יחסית בריאה, שומרת על תזונה נכונה ועוסקת בספורט.
אחת לחצי שנה לערך הקיבה שלי " מתבלבלת " ונוצר מצב של עצירות או שלשולים קלים.
לאחר זאת יוצאת לי בליטה בצד אחד של הרקטום המלווה באי נוחות עצומה עם כאב קל, קשיים בישיבה ובהליכה.
הבליטה גדלה במהלך היום ( כאשר אני פעילה ) ונרגעת מעט במהלך הלילה, אני דואגת למרוח פרוקטוגליבנול, לשמור על הגיינה טובה ולעשות אמבטיות פושרות עם מי מלח ( המלצה שקיבלתי מאחות ) אך לעיתים לוקח לזה כשבוע לעבור.
מלבד זאת כבר נוצר לי מעט עור עודף באזור בין פי הטבעת לוגינה מה שמקשה עליי בעת ניגוב היציאות.
היום הלכתי לפרוקטולוג של קופת חולים שעשה לי בדיקה פיזית וקבע כי אינו רואה דבר ולדבריו " טחורים אינם כואבים, יכול להיות שזה כלי דם נפוח אך אינני יודע, פני לרופא נשים או משפחה "- במילים אחרות לא היה לו פתרון ולצערי גם לא היה לו פנאי לענות לי על שאלות.
מקריאה ארוכה בנושא אני עדיין בתחושה שמה שיש לי זה טחור חיצוני והפנייה לרופא נשים בנושא נראית לי מוזרה כיוון שהנפיחות הינה בפי הטבעת.
בנוסף, משמעות הטחורים הינה כלי דם מורחבים בפי הטבעת לא? ישנה אפשרות שיש לי משהו אחר שאינו טחורים?
אנא, כל תשובה או הסבר או המלצה יעזרו כרגע. לצערי ממפגש עם הרופא רק נותרתי לחוצה, מבולבלת ( האם ללכת לפרוקטולוג אחר?? ) ונטולת תשובות.
תודה רבה רבה מראש!
שלום מיכל,
אינני מגן על הפרוקטולוג של קופת חולים - אבל לעיתים בזמן שהמצב רגוע קשה לאבחן בדיוק מה קורה
הכי טוב היה אם בזמן התקף - היית ניגשת לרופא או מצלמת את המקום
אז ניתן היה לראות בוודאות מה נפוח ומה מפריע בדיוק שם,
אני מסכים איתך כי אם הנפיחות היא בפי הטבעת אין מה לגשת לרופא נשים
לכן - כאשר תהייה נפיחות תתעדי אותה ואז תיגשי ליעוץ והחלטה על טיפול.
נשמח לעמוד לרשותכם במרפאתינו, דר גרינברג.
שלום דר'
לפני שבוע וחצי עברתי ניתוח להסרת טחורים (חיצוניים ופנימיים, ניתוח מסורתי). נראה שהדימום פסק והכאב מתחיל להיות נסבל, אך יש כאבים חזקים ביציאה… כאילו הרגשה שלאחר הניתוח, חור פי הטבעת נהיה "קטן" מדי (גם היציאות שלי בקוטר קטן מאד יחסית לעבר).
האם זה ייתכן?
בתודה מראש
שלום בן,
יתכן - אך קרוב לוודאי כי מדובר בבצקת ונפיחות מהניתוח ולא בהיצרות אמיתית
שבוע וחצי זה זמן קצר וקרוב לוודאי שהמצב ישוב לקדמותו - מבחינת הגודל בעוד מספר שבועות.
נשמח לעמוד לרשותכם במרפאתינו, דר גרינברג.
שלום רב ד"ר גרינברג,
ביומיים האחרונים הבחנתי בדם בצואה מלווה בכאבים במתן הצואה.
אני בן 28 ומעולם לא סבלתי מטחורים או פיסורה, מלבד כאבים במתן הצואה לפני כחודשיים שחלפו לאחר מס' ימים, אך ללא דם.
(כמו כן, אני בדרך כלל יושב הרבה זמן בשירותים ומתאמץ ביציאות).
אני ממש מבוהל ומבולבל ורציתי לדעת למי עליי לפנות? פרקטולוג, גסטרואנטרולוג או כירורג?
בנוסף , האם ישנה דרך להקל על הכאבים מלבד אמבטיות חמות?
תודה רבה
שלום gm,
כדאח לפןת לכירורג או פרוקטולוג - שזה בעצם אותו דבר פרוקטולוג הוא כירורג שעוסק בבעיות בפי הטבעת ובמעי.
על מנת להקל על המצב - יש לשמור על היציאות רכות על ידי סיבים או תכשירים אחרים, למרוח משחה מקומית להקלה, ולשמור על הגיינה.
התאור שלך מאוד מתאים לפיסורה - וכדאי היה לגשת לבדיקה אצל כירורג על מנת שתוכל לטפל באופן יותר מכוון לבעיה.
נשמח לעמוד לרשותכם במרפאתינו, דר גרינברג.
שאלות נוספות בנושא: טחורים
לחצו על הלינקים וצפו בשאלות של גולשים בנושאים השונים