מהם הטחורים?
הטחורים הינם כריות המכילות כלי דם. בין התפקידים הנורמליים המיוחסים לטחורים נמנה סגירה הרמטית של פי הטבעת בזמן מצבים בהם ישנה עלייה בעליית ברקטום כדוגמת שיעול או התעטשות. בנוסף הטחורים מסיעים בתחושה בתוך פי הטבעת וביכולת להבדיל בין צואה, נוזל או גז. את הטחורים ניתן לחלק לפי מיקומם בתעלה האנאלית. טחורים שמקורם מעל לקו המשונן נקראים טחורים פנימיים ואלו הנמוכים מוגדרים כטחורים חיצוניים ( כפי שמודגם ברישום הבא).
באזור שמעל לפי הטבעת מצויות באופן נורמלי שלוש קבוצות של טחורים.
מרבית החולים אשר סובלים מבעיה בפי הטבעת מייחסים את התלונה לטחורים. בחלקם תימצא בבדיקה בעיה אחרת אשר אחראית לתלונה כגון גרד אנאלי, פיסורה, פיסטולה או בעיית שליטה.
(לקריאה נוספת על טחורים באתר ויקיפדיה)
מה הסיבות להופעת הטחורים?
הטחורים מופיעים בדרך כלל בגילאי 30 ומעלה ושכיחותם גבוהה יותר בקרב אנשים הסובלים מקשיים ביציאות. הסיבות העיקריות לטחורים הן: שהות ממושכת בשירותים במצב כריעה והתאמצות יתר בשעת היציאה, תורשה, הזדקנות ומצב של עצירות כרונית. בזמן מאמץ מוגבר ליציאה הופכים הטחורים להיות גדושים בדם, ומאבדים עם הזמן את האחיזה בקיר התעלה האנאלית. כתוצאה מכך בזמן יציאה יכולים להופיע דימום וצניחה – שהם הסיבוכים העקרים של טחורים פנימיים.
בהריון תיתכן החמרה של בעיית הטחורים. לקראת חודשי ההיריון האחרונים, ישנו לחץ של הרחם הגדול על כלי הדם באזור האגן ומקשה על החזרה הורידית. לכך נוספים השינויים ההורמונאליים בזמן ההיריון והשכיחות המוגברת לעצירות. כל אלה מעלים את השכיחות לטחורים בזמן הריון. ההערכות הן כי כ-15% מהנשים ההרות יסבלו מטחורים במהלך ההיריון במיוחד בשליש השלישי של ההיריון. הבשורה הטובה היא כי בדרך כלל טיפול מסורתי באמצעות משחות מקל ובמרבית המקרים התלונות יחלפו זמן קצר לאחר הלידה.
יש לכם שאלה ? כתבו לנו
מה דרכי הטיפול בטחורים?
- תזונה נכונה עשירה בסיבים ושתייה מרובה מהווה את הבסיס החשוב ביותר לטיפול ומניעה של טחורים. תזונה עשירה בסיבים מקלה על פעולת היציאה ומונעת יציאות קשות וישיבה ממושכת בשירותים הגורמים לטחורים.
- למרות השכיחות הרבה של התלונות וחוסר הנעימות בבדיקה – ההמלצה היא בכל מקרה של דימום, צניחה, כאב, גירוד או ההפרשה – לגשת לבדיקת רופא. הבדיקה אינה כואבת והטיפול הרפואי המכוון לבעיה עוזר לפתור את הבעיה ביעילות המרבית.
- במרבית המקרים נבחר תחילה הטיפול השמרני. טיפול זה כולל המלצות לשיפור התזונה והרגלי היציאות כשבנוסף ניתן להשתמש במשחות, נרות או קצפים – המיועדים להקלה באי הנוחות, להפחתת הכאבים והגירוי המקומי.
- במקרים בהם הטיפולים השמרניים אינם מספיקים והתלונות נמשכות ניתן להציע מגוון של טיפולים מרפאתיים כשהעיקרי הוא קשירת הטחורים הפנימיים המדממים בעזרת גומיות. אמצעים אחרים כוללים צריבות באמצעות אור אינפרא-אדום או שימוש בחומרים מטרשים. טיפולים אלו קלים יחסית, מבוצעים במרפאה ואינם כרוכים באי נעימות.
מהם סוגי הניתוחים המבוצעים?
במקרים רבים כאשר התסמינים ממשיכים למרות הטיפול השמרני נדרשת התערבות כירורגית. ההחלטה על הניתוח המתאים ביותר מבוצעת על ידי הרופא המטפל בהתאם לתלונות החולה, ממצאי הבדיקה הגופנית, מצבו הכללי של החוליה והעדפת הרופא המנתח.
בעבר היה מבוצע ניתוח כריתת טחורים באופן שגרתי, שההחלמה ממנו הייתה ארוכה יחסית ומלווה בכאבים. כיום ההליך הניתוחי לכריתת טחורים מבוצע באמצעות טכנולוגיות חדשות ומתקדמות אשר מקצרות את זמן הניתוח וזמן ההחלמה.
שתי השיטות הכירורגיות החדשניות לטיפול בטחורים הן ניתוח בעזרת מכלב (PPH) וקשירת העורקים המספקים דם לטחורים בעזרת דופלר.
ניתוח בעזרת מכלב
בניתוח טחורים באמצעות מכלב (מהדק סיכות יעודי) מתבצעת כריתת הרירית וכלי הדם מעל קו הטחורים (מקום בו אין עצבי כאב). הניתוח הינו קצר – ומשך הניתוח הממוצע הוא כעשרים דקות. הניתוח מתבצע בהרדמה מקומית, אזורית או כללית בהתאם להעדפת המנותח והמלצת המרדים.
המכלב סוגר בעזרת הסיכות את עורקי הטחורים ומנתק את אספקת הדם לטחורים. בנוסף המכשיר מבצע קיבוע של בסיס הטחורים למקומם ברקטום – דבר המונע את צניחתם דרך פי הטבעת. הניתוח כולו מבוצע דרך פי הטבעת בתעלה האנאלית – איזור שאין בו עצבי תחושה – ולכן פחות כואב בהשוואה לניתוחים המסורתיים. בסיום הניתוח אין תפרים חיצוניים, בצקת, כאבים עזים ביציאה או הפרעה בישיבה. הניתוח מאפשר חזרה מוקדמת יותר לשגרת החיים, שביעות רצון גבוהה של החולים מתוצאות הניתוח, ושיעור חזרה נמוך של הטחורים.
ניתוח בעזרת דופלר
שימוש בדופלר לסגירה סלקטיבית של אספקת הדם לטחורים (HAL) גם הוא מקובל כיום ומתבצע במקרים של דימום מתמשך. גם כאן היתרון של הניתוח הוא בהחלמה המהירה והחזרה המהירה לשגרה.
השימוש בדופלר בניתוחי טחורים החל ב-1995 עם פיתוח המכשיר הראשון על ידי הכירורג היפני מורינגה. בשנתיים האחרונות שוכלל המכשיר והטכניקה הפכה פופולרית בעיקר בארצות אירופה.
השיטה משתמשת במכשיר הדופלר לזיהוי העורקים המספקים דם ישירות לטחורים וסגירתם. השימוש בדופלר מבטיח מיקום מדויק של העורק והערכת הזרימה, ובאמצעות כך קשירה סלקטיבית של עורקי הטחורים. בסיום הפעולה מתבצעת ביקורת באמצעות הדופלר לאבטחת סגירת העורקים. הפעולה יכולה להתבצע בהרדמה מקומית, אינה מצריכה אשפוז, וכמעט שאינה כרוכה בכאבים. הניתוח נמשך בממוצע כעשרים דקות ומרבית החולים משוחררים כשעתיים לאחר סיום הפעולה. החולים נהנים מחזרה מהירה לשגרת החיים ושביעות רצון גבוהה מתוצאות הניתוח.
“יושבות על המדוכה”
כתבה מתוך עיתון “בריאות נשים ” דצמבר 2006
להגדלה לחץ על התמונה
יש לכם שאלה ? כתבו לנו
559 שאלות גולשים בהמשך העמוד
שלום,
אני בחורה צעירה ש סובלת בפעם הרביעית בחיי בחצי שנה האחרונה מטחור טרומבוטי בגודל של ענב..בפעמים הראשונות זה היה למספר ימים מעטים בלבד ועכשיו אני מסתובבת שבועיים וחצי עם הטחור הזה שיש לי התקפים וכאבים חזקים של דקירות גירודים וצריבה קשה במיוחד לאחר יציאות [משתמשת בשמן פראפין מלח מגנזיות וכל הטיפולים המומלצים ]ותזונה נכונה אך שום דבר לא עוזר לי!!!אני שמה לב שהטחור גודל וגודל במקום להיעלם ולהצטמק הוא כבר בצבע כחול .אין ניתן להסיר את הטחור הזה אחת ולתמיד בטיפול [ללא משחות שלא מועילות וכו..]
תודה מראש
שלום כרמית,
אם מדובר על טחור בודד שגדל ומציק - ניתן להסירו באמצעות הליך כירורגי.
ניתן פשוט להסיר את הטחור הזה מבסיסו - ואז הבעיה אמורה להסתדר.
כמובן שכדאי לבדוק שאין עוד טחורים גדושים בתוך התעלה האנאלית - ואז להחליט על היקף הפעולה.
אבל אם יש רק טחור אחד בחוץ, שמאוד מפריע וגדל - ניתן להסירו בקלות.
חג שמח, ושתהייה שנה טובה.
נשמח לעמוד לרשותכם במרפאתינו, דר גרינברג.
אני סובל מבעיית המעי הרגיז באבחנה שנעשתה ע"י הרופא שלי רק על סמך תסמינים של המעי הרגיז ובדיקות דם מסויימות.
אני חי עם זה כ-3,4 שנים.לאחרונה יצא לי דם טרי מפי הטבעת ולאחר בדיקה אצל כירורג התגלו אצלי טחורים בדרגה 1 ו 2.
רציתי לדעת אם ייתכן שיש לי משהו שהוא חמור יותר ממעי רגיז או שהדימום התרחש בשל הטחורים??
שאלה נוספת היא האם ניתן דרך בדיקה לא פולשנית כמו MRI,CT,אולטראסאונד,צילום בריום או משהו אחר להגיע ליכולות הזיהוי שאליהן ניתן להגיע בבדיקה פולשנית של קולונוסקופיה??
בתודה מראש
איתי
שלום איתי,
השאלה אם הדימום הוא מהטחורים או שלא הינה שאלה מורכבת.
אם הדימום היה דם טרי, ובבדיקה אצל כירורוג נראו טחורים עם סימנים של דימום טרי, ובהעדר סיפור משפחתי ושינויים בהרגלי היציאה - סביר כי הדימום הוא מהטחורים.
אם לא התמלאו מירב הקריטריונים - יש לשלול מקור דימום אחר.
הבדיקה הפחות פולשנית להדמיית המעי היא קולונסקופיה וירטואלית - בה ניתן להדמות את המעי תחת CT.
המגבלות הן שאין אפשרות לקחת ביופסיה, והבדיקה
נשמח לעמוד לרשותכם במרפאתינו, דר גרינברג.
שלום דר' גרינברג
אחי הלך מאצלינו לפני חצי שעה וכשהגיע ראיתי אותו מגיע עם גלגל וסובל מאוד מטחורים מזעזעים, הוא ואשתו מספרים כי הוא לא עובד כבר שלושה ימים ויושב עם רגליים מורמות ונאנק מכאבים,לאחר ביקור אצל פרוקטולוג בביה"ח קפלן,ניתנו לו משחות ותרופות כגון מלח טמבט,עזרקאין וכד', במצבו , זה אילו לא מקל, ואז ניזכרתי שאחרי הלידה היו לי טחורים והצלחתי להפטר מהם ע"י משחה מצויינת שאני לא זוכרת את שמה , אבל היא מקפיאה את הטחור, והייתה מאוד מומלצת במח' יולדות, אם איני טועה היא לבנה עם קו כחול עבה, אולי תוכל לנסות לעזור לי, לעזור לאחי?
תודה מראש
ענת
שלום ענת,
לדעתי את מתכוונות לפרקטוזורין או פרוקטוגליבנול - אלו המשחות הלבנות עם הקו הכחול העבה.
לא בטוח שהן ישפיעו כי הטחורים אחרי לידה מעט שונים מהטחורים שאחיך סובל מהם - אבל לא יזיק לו לנסות.
נשמח לעמוד לרשותכם במרפאתינו, דר גרינברג.
שלום לכם.כנראה שאני סוחב איתי בעית טחורים מיזה שנים יש לציין שרוב הזמן זה ללא כאבים וזה גם בה והולך אם לדוגמא אכלתי משהו שהיה כנראה קשה לעיכול או לא שתיתי מספיק אז יופיעו לי הטחורים שמגעים עקב יציאה קשה [עצירות] ואז אני מודע לכך שהם מיתנפחים לי ועם השנים למדתי כבר לחיות עם זה ולדעת להחזיר אותם למקום אחרי שטיפה ועם סבון אני מצליח להחזירם רק מה אני מצפה גם שבימים הקרובים יגיע הדימום ואז רואים כל מיני כרישי דם ג'ליים כאלה על הנייר זה לגהי טחורים שבאים ממאמץ הבעיה האחרת היא שאני גם מודע לה ובמידה ואני שומר לא לאכול חריף או שתית אלכוהול שזה החל לאחרונה לתקוף אותי גם בשתית אלכוהול מופיע לי דימום מטפטף ועם השנים בדקתי זאת שכשאני אוכל חריף אז זה פשוט מגיע ועכשיו גם אלכוהול עושה את אותו המצב פעמים קורה שזה מופיע רק יומיים אחרי ויש פעמים שאין דימום יש לציין שהדימומים מופיעים ללא שום כאב חוץ מיתחושת בטן רכה שאני מרגיש ליפני שאני צריך לצאת ואז כשאני מרגיש את התחושת בטן הזאת אני יודע שאני הולך לקראת דימום כי אכלתי כנראה חריף יום קודם שאלתי האם האינדיקציה שלי נכונה? ואכן יש קשר בן אכילת חריף ושתית אלכוהול לדימומים ולראיה כשאני שומר אז אין דימום ואמרו לי גם שקפה שחור גם לא טוב אני לא שותה אבל ברצוני לדעת האם זה נכון? ואיך בעצם אכילת החריף משפיע ישירות על הדימום האם זה כיב או טחורים? ליפני בערך כ7 או 8 שנים לערך יצא לי מין גוש בשר גדול כזה שזה אכן היה מלווה בכאב עז וניגשתי לבדיקה ואמרו לי שזה נקרא פרוקטוזה ואמרו שלא יכולים לבדוק ולא לעשות שום פעולה עד שכל העסק ירגע ואחרי זה אני צריך לעשות בדיקת פוליפים יש לציין שזמן קצר לאחר מיכן זה עבר לי לגמרי וגם קרה לי באורך פלא לאחר שהפרוקטזה חזרה לימקומה גם הדימומים הפסיקו וגם חזרתי לאכול חריף כרגיל ואז במשך שנים לא היתה לי שום תקלה ואז לאחרונה בשנה שנתיים האחרונים זה שוב חזר וזה איכזב אותי כמובן כפי שהבנתם אני אוהב לאכול חריף השאלה היא מה הכמות או האינדיקציה לדעת מתי זה ניקרה שאתה מאבד הרבה דם כמה זה הרבה ? במיקרים הגבוהים שקורים לי זה מגיע לרמה של טיפטוף בקצב של ברז שלא סגור עד הסוף ובסוף יש לי גם את השיטות שלי לעצור את זה יש לציין שלא ניגשתי אז בזמנו לאחר שהפרוקטזה חזרה לימקומה לא ניגשתי לעשות בדיקת פוליפים האם עליי לעשות בדיקה בכל זאת למרות שאני מודע מהיכן זה בה לי ? ויש לי גם הרגלי שתית מים גרועים אני פשוט פעמים כאילו נחנק מימים ומיסתר לי משהו טיפה ממותק ואז אני יכול לישתות יותר האם זה בסדר? תודה וסליחה על מיקס השאלות
שלום מוטי,
אין לנו אפשרות אמיתית להכנס לגופו של כל מקרה - בטח לא מקרה ארוך ומורכב כמו שלך
מה שכן הצלחתי להבין זה שאתה סובל זמן רב מטחורים - שבאים בהתקפות - כאשר בזמן התקף יתכן ותיהייה צניחה של הטחורים ודימום.
יש באפשרותך שתי אפשרויות - הראשונה להמשיך כך כפי שאתה חי ומתמודד היום - להמנע מחלק מהמזונות שמפריעים לך, לעצור את הדימום בשיטות שלך ולהמשיך הלאה. אפשרות שניה זה לגשת לרופא כירורג ולראות באיזה דרגה הטחורים ולהתחיל לטפל בהם.
לגבי בדיקה של המעי - זה תלוי בגיל, בסיפור המשפחתי ועוד בדברים שונים - כולל בבדיקת פי הטבעת - ותוכל לקבל הערכה אם יש צורך בבדיקה הזו אצל הרופא שיטפל בבעית הטחורים שלך
נשמח לעמוד לרשותכם במרפאתינו, דר גרינברג.
שלום לפני כמה ימים לאחר שהיציאות שלי קשות וכואבות כבר מספר חודשים החל להתווסף דם והרגשה כאילו הצואה עומדת לצאת אך היא לא יצאה מבדיקה שלי הרגשתי גולה קטנה שיצאה החוצה ושיערתי לעצמי כי זה טחורים. ברגע שאני מכווצת חזרה את העכוז וקמה מהשירותים הם נכנסים חזרה פנימה אך הבעייה היא שהבטן מאוד כואבת לי כי אני צריכה ללכת לשירותים,ייעצו לי לקחת טיפות טבעיות הנקראות: "יוביסלקס" האמורות לגרום לי לשלשל או להוציא צואה רכה ובכך להתנקות,ניסיתי ועכשיו נשארתי רק עם כאבי בטן איומים מהטיפות מפני שהצואה רוצה לצאת אבל בכל פעם שאני יושבת בשירותים יוצא הטחור ולא צואה אפילו התחלתי להקיא מה לעשות???? אני לוקחת משחות ועושה אמבטיות חמות אך כל זה לא עוזר לצואה לצאת. איך אוכל לגרום לזה שהטחור לא יתקע את הצואה??
יש לציין כי אני בחורה צעירה בת 25 אבל הרבה מהמשפחה שלנו סובלים מהבעייה.
שלום יפה,
אין מצב שבו הטחור תוקע את הצואה - זו תחושה שלך בלבד
מה שיתכן ויש זה הפרעה של התרוקנות בה את מנסה בכוח להתרוקן והטחור נפלט החוצה - אבל הוא אינו תוקע את היציאה.
אם מלווים לזה כאבי בטן והקאות - כדאי לגשת לבדיקה אצל כירורג - כי יתכן וישנן אבני צואה שהרקטום לא מצליח לפלוט החוצה וכדאי לבדוק זאת.
בכל מקרה את חייבת להמשיך עם ריכוך הצואה, שתייה של הרבה ימים, להמשיך עם יובסלקס ולראות מה קורה - אם אין יציאה כמו שצריך אולי צריך גם חוקן קטן לפנות את הרקטום.
נשמח לעמוד לרשותכם במרפאתינו, דר גרינברג.
שאלות נוספות בנושא: טחורים
לחצו על הלינקים וצפו בשאלות של גולשים בנושאים השונים