מהם הטחורים?
הטחורים הינם כריות המכילות כלי דם. בין התפקידים הנורמליים המיוחסים לטחורים נמנה סגירה הרמטית של פי הטבעת בזמן מצבים בהם ישנה עלייה בעליית ברקטום כדוגמת שיעול או התעטשות. בנוסף הטחורים מסיעים בתחושה בתוך פי הטבעת וביכולת להבדיל בין צואה, נוזל או גז. את הטחורים ניתן לחלק לפי מיקומם בתעלה האנאלית. טחורים שמקורם מעל לקו המשונן נקראים טחורים פנימיים ואלו הנמוכים מוגדרים כטחורים חיצוניים ( כפי שמודגם ברישום הבא).
באזור שמעל לפי הטבעת מצויות באופן נורמלי שלוש קבוצות של טחורים.
מרבית החולים אשר סובלים מבעיה בפי הטבעת מייחסים את התלונה לטחורים. בחלקם תימצא בבדיקה בעיה אחרת אשר אחראית לתלונה כגון גרד אנאלי, פיסורה, פיסטולה או בעיית שליטה.
(לקריאה נוספת על טחורים באתר ויקיפדיה)
מה הסיבות להופעת הטחורים?
הטחורים מופיעים בדרך כלל בגילאי 30 ומעלה ושכיחותם גבוהה יותר בקרב אנשים הסובלים מקשיים ביציאות. הסיבות העיקריות לטחורים הן: שהות ממושכת בשירותים במצב כריעה והתאמצות יתר בשעת היציאה, תורשה, הזדקנות ומצב של עצירות כרונית. בזמן מאמץ מוגבר ליציאה הופכים הטחורים להיות גדושים בדם, ומאבדים עם הזמן את האחיזה בקיר התעלה האנאלית. כתוצאה מכך בזמן יציאה יכולים להופיע דימום וצניחה – שהם הסיבוכים העקרים של טחורים פנימיים.
בהריון תיתכן החמרה של בעיית הטחורים. לקראת חודשי ההיריון האחרונים, ישנו לחץ של הרחם הגדול על כלי הדם באזור האגן ומקשה על החזרה הורידית. לכך נוספים השינויים ההורמונאליים בזמן ההיריון והשכיחות המוגברת לעצירות. כל אלה מעלים את השכיחות לטחורים בזמן הריון. ההערכות הן כי כ-15% מהנשים ההרות יסבלו מטחורים במהלך ההיריון במיוחד בשליש השלישי של ההיריון. הבשורה הטובה היא כי בדרך כלל טיפול מסורתי באמצעות משחות מקל ובמרבית המקרים התלונות יחלפו זמן קצר לאחר הלידה.
יש לכם שאלה ? כתבו לנו
מה דרכי הטיפול בטחורים?
- תזונה נכונה עשירה בסיבים ושתייה מרובה מהווה את הבסיס החשוב ביותר לטיפול ומניעה של טחורים. תזונה עשירה בסיבים מקלה על פעולת היציאה ומונעת יציאות קשות וישיבה ממושכת בשירותים הגורמים לטחורים.
- למרות השכיחות הרבה של התלונות וחוסר הנעימות בבדיקה – ההמלצה היא בכל מקרה של דימום, צניחה, כאב, גירוד או ההפרשה – לגשת לבדיקת רופא. הבדיקה אינה כואבת והטיפול הרפואי המכוון לבעיה עוזר לפתור את הבעיה ביעילות המרבית.
- במרבית המקרים נבחר תחילה הטיפול השמרני. טיפול זה כולל המלצות לשיפור התזונה והרגלי היציאות כשבנוסף ניתן להשתמש במשחות, נרות או קצפים – המיועדים להקלה באי הנוחות, להפחתת הכאבים והגירוי המקומי.
- במקרים בהם הטיפולים השמרניים אינם מספיקים והתלונות נמשכות ניתן להציע מגוון של טיפולים מרפאתיים כשהעיקרי הוא קשירת הטחורים הפנימיים המדממים בעזרת גומיות. אמצעים אחרים כוללים צריבות באמצעות אור אינפרא-אדום או שימוש בחומרים מטרשים. טיפולים אלו קלים יחסית, מבוצעים במרפאה ואינם כרוכים באי נעימות.
מהם סוגי הניתוחים המבוצעים?
במקרים רבים כאשר התסמינים ממשיכים למרות הטיפול השמרני נדרשת התערבות כירורגית. ההחלטה על הניתוח המתאים ביותר מבוצעת על ידי הרופא המטפל בהתאם לתלונות החולה, ממצאי הבדיקה הגופנית, מצבו הכללי של החוליה והעדפת הרופא המנתח.
בעבר היה מבוצע ניתוח כריתת טחורים באופן שגרתי, שההחלמה ממנו הייתה ארוכה יחסית ומלווה בכאבים. כיום ההליך הניתוחי לכריתת טחורים מבוצע באמצעות טכנולוגיות חדשות ומתקדמות אשר מקצרות את זמן הניתוח וזמן ההחלמה.
שתי השיטות הכירורגיות החדשניות לטיפול בטחורים הן ניתוח בעזרת מכלב (PPH) וקשירת העורקים המספקים דם לטחורים בעזרת דופלר.
ניתוח בעזרת מכלב
בניתוח טחורים באמצעות מכלב (מהדק סיכות יעודי) מתבצעת כריתת הרירית וכלי הדם מעל קו הטחורים (מקום בו אין עצבי כאב). הניתוח הינו קצר – ומשך הניתוח הממוצע הוא כעשרים דקות. הניתוח מתבצע בהרדמה מקומית, אזורית או כללית בהתאם להעדפת המנותח והמלצת המרדים.
המכלב סוגר בעזרת הסיכות את עורקי הטחורים ומנתק את אספקת הדם לטחורים. בנוסף המכשיר מבצע קיבוע של בסיס הטחורים למקומם ברקטום – דבר המונע את צניחתם דרך פי הטבעת. הניתוח כולו מבוצע דרך פי הטבעת בתעלה האנאלית – איזור שאין בו עצבי תחושה – ולכן פחות כואב בהשוואה לניתוחים המסורתיים. בסיום הניתוח אין תפרים חיצוניים, בצקת, כאבים עזים ביציאה או הפרעה בישיבה. הניתוח מאפשר חזרה מוקדמת יותר לשגרת החיים, שביעות רצון גבוהה של החולים מתוצאות הניתוח, ושיעור חזרה נמוך של הטחורים.
ניתוח בעזרת דופלר
שימוש בדופלר לסגירה סלקטיבית של אספקת הדם לטחורים (HAL) גם הוא מקובל כיום ומתבצע במקרים של דימום מתמשך. גם כאן היתרון של הניתוח הוא בהחלמה המהירה והחזרה המהירה לשגרה.
השימוש בדופלר בניתוחי טחורים החל ב-1995 עם פיתוח המכשיר הראשון על ידי הכירורג היפני מורינגה. בשנתיים האחרונות שוכלל המכשיר והטכניקה הפכה פופולרית בעיקר בארצות אירופה.
השיטה משתמשת במכשיר הדופלר לזיהוי העורקים המספקים דם ישירות לטחורים וסגירתם. השימוש בדופלר מבטיח מיקום מדויק של העורק והערכת הזרימה, ובאמצעות כך קשירה סלקטיבית של עורקי הטחורים. בסיום הפעולה מתבצעת ביקורת באמצעות הדופלר לאבטחת סגירת העורקים. הפעולה יכולה להתבצע בהרדמה מקומית, אינה מצריכה אשפוז, וכמעט שאינה כרוכה בכאבים. הניתוח נמשך בממוצע כעשרים דקות ומרבית החולים משוחררים כשעתיים לאחר סיום הפעולה. החולים נהנים מחזרה מהירה לשגרת החיים ושביעות רצון גבוהה מתוצאות הניתוח.
“יושבות על המדוכה”
כתבה מתוך עיתון “בריאות נשים ” דצמבר 2006
להגדלה לחץ על התמונה
יש לכם שאלה ? כתבו לנו
559 שאלות גולשים בהמשך העמוד
ניתוח
שלום,
אני בין 36, לפני כשנתיים עשיתי קשירות ומצבי הוקל. לפני כחודש, בערך, הייתה לי עצירות והבעיות חזרו. היום התרוקנתי והלכתי לכירורג ובבדיקה הוא ראה טחור פנימי שבולט החוצה ובבדיקה רקטלית היו הרבה גושים. הוא סירב לקשור שוב ונתן לי נרות ל-10 ימים, ולחזור אליו לאחר מכן. אני חושב על ניתוח אבל מאוד מאוד (מאוד!) מודאג. לפי מה שאני רואה באינטרנט, ישנם סיבוכים קשים מאוד. בנוסף, הסיבוכים מופיעים באחוז משמעותי (10-20%) מהניתוחים. אני יחסית צעיר, עם משפחה, ומאוד מפחד שאיכות החיים שלי תרד. מצד שני, ברור שהמצב הרגעי, הנוכחי לא יכול להמשיך. מצד שלישי, לאור הסיבוכים, אולי עדיף לי לרכוש מנוי לבנפייבר ולהמשיך לחיות כך….
1. מה אחוזי ההצלחה שאתה מכיר?
2. בכמה אחוזים מופיעים סיבוכים (ארוכי טווח, אחרי חודש)?
3. מה הסיכון להישנות המצב לאחר ניתוח?
4. מהי המלצתך?
שלום רב
קצת קשה לענות על השאלה - כי ישנם מספר רב של סוגי ניתוחים לטחורים.
יש את הכריתה המלאה, יש עם שימוש במכלב PPH, יש את הדופלר ועוד סוגים.
כמובן שלכל ניתוח יש את ההצלחה שלו, הסיבוכים שלו, תקופת ההחלמה והחזרות שלו.
צריך לראות איזה טחורים יש לך, ומה הפעולה המתאימה לך.
בעיקרון - שיעור הסיבוכים שתארת של 10-20% אינם קיימים בשום פעולה לטחורים, אלו מספרים מאוד מוגזמים.
ד"ר רון גרינברג
רופא בכיר, מומחה לכירורגיה פרוקטולוגית, מעי גס והפרעות ברצפת אגן,
המרכז הרפואי ת"א ע"ש סוראסקי, הקבוצה לכירורגיה מתקדמת.
טחורים+טחור טרומבוטי
לי ישנם טחורים פנימיים דרגה 2 לפי קולונוסקופיה שנעשתה לפני 3 ימים. האבחנה ידועה לפחות 8 שנים. כשבועים , ישנו דימום רק בניגוב. בשאלה לרופא שביצע את הקולונו, חוץ מכלכלה עשירת סיבים, ונקיון ואמבטיות, לא למרח כלום[רקטלית] לי נראה שמשחה כמו פרוקטוזורין או דומיה, ובעבר הרחוק פרפרשיין שראיתי ששוב ניתן להשיגה ,[בעבר עשתה לי פלאים] או ראיתי משחה בשם פרסטו גל, יכולות להועיל? שאלתי הנוספת , מסרו לי שאין מניעה בהמשך של לקיחת מיקרופירין 75, מניעתי [אני בת 65] האם נכון? שאלה נוספת , לאחותי טחור טרומבוטי שבוע. אחרי שבוע של אמבטיות ישיבה, עדין לפי הרופא, עדיף לא לפתוח מחשש לזיהום אלא אמבטיות בלבד. האם הרטבות של מגנזיום יכולות לעזור, גם עם לא נאמר שהאזור בצקתי? תודה.
שלום רב
אני בהחלט מסכים איתך כי משחה או נירות או קצף לטחורים יכול לעזור לכווץ את כלי הדם של הטחורים ולהפחית את הדימום. לכן - איני רואה כל מניעה לעשות את כל מה שרופא הגסטרו אמר ולהוסיף גם טיפול לטחורים עצמם.
לגבי אחותך- אם יש בצקת הרטבות של מגנזיום יכולות לספוח ולעזור, אם האיזור אינו בצקתי - היעילות שלהם קטנה. כמובן שהרטבות לא גורמות לכל נזק. אז שתנסה לשים קומפרס עם מגנזיום - אם תרגיש הקלה או הצטמקות של הטחור - מה טוב. אם לא יהיה שינוי - אז זה מיותר.
ד"ר רון גרינברג
רופא בכיר, מומחה לכירורגיה פרוקטולוגית, מעי גס והפרעות ברצפת אגן,
המרכז הרפואי ת"א ע"ש סוראסקי, הקבוצה לכירורגיה מתקדמת.
טחורים חמורים בהריון
שלום רב, אני נמצאת בשבוע 33 יצאו לי 3 טחורים ששניים מהם עם כריש דם טרמובם
כפי שנאמר לי במיון אני לא מתפקדת כל היום בוכה סובלת אין דרך בכלל להחדיר נר אני שמה את הקצף מסביב לטחורים ואת כל המשיחות שקיימות אין בעיה של יציאות (כל יציאה זה סיוט למרות שאין עצירות) אני לא מצליחה ללכת על רגל שמאל מרוב כאבים אין לאף אחד פתרון או דבר ולו הכי קטן שיקל עליי אני מיואשת אני כל הזמן בשכיבה על צד ימין פשוט לא מתפקדת איך הגיוני שאני אשאר ככה חייב להיות משהו חריג יורד לי דם תעזרו לי !!!!!
שלום רב
איננו יכולים לעזור לצערי על גבי האינטרנט, צריך לבדוק אותך ולהחליט אם יש משהו לעשות.
לעיתים ניקוז הטחור עם קריש הדם, קומפרסים או פעולות אחרות יכולות לעזור.
בשבוע 33 הפעולות הן די מוגבלות - אבל כדאי לגשת לרופא מומחה על מנת להבדק ולראות אם ניתן לעשות משהו. המיון - נותן פיתרונות רק למצבים מסכני חיים - ולכן איני חושב כי זה המקום הטוב לקבל יעוץ במקרה של טחורים. עדיף ביקור מסודר אצל פרוקטולוג.
ד"ר רון גרינברג
רופא בכיר, מומחה לכירורגיה פרוקטולוגית, מעי גס והפרעות ברצפת אגן,
המרכז הרפואי ת"א ע"ש סוראסקי, הקבוצה לכירורגיה מתקדמת.
טחורים
שלום בת 30 נשואה ללא ילדים. מזה מספר חודשים יש לי בעיות עם היציאות שלי ולאחרונה התווסף דימום טהור באסלה/בנייר. ובפי הטבעת יש לי מעין כרית(בליטה כלפי חוץ), היא לא כואבת אך בזמן מתן צואה הכאב בלתי נסבל. לאחר יום בערך הכרית מצטמקת וללא נראית כ"כ לעין. אני לא יודעת אם להכניס את הכרית פנימה. עכשיו אני שואלת האם נורמלקס יכול לעזור בפתרון הבעיה? האם להכניס את הכרית יותר פנימה? האם יש טיפול מומלץ להקלה ולהעלמת הדימום למעט ניתוח. ?
אשמח אם תתנו לי תשוןבה בהקדם.
שלום רב
סביר כי הכרית היא טחור פנימי שצנח החוצה וחוזר לאחר מכן לתוך פי הטבעת.
החדרת הכרית באופן ידני פנימה לא תורמת הרבה- כי עם היציאה הבאה היא תיפלט שוב החוצה.
ניתן לבצע קשירה של הטחור הזה במרפאה - ללא צורך בניתוח, זה יכול מאוד להקל על המצב.
כמובן שדיאטה עשירה בסיבים, יציאות רכות, ופחות זמן לבלות בשרותים - יגרמו לכך שהכרית פחות תבלוט בזמן הציאה.
ד"ר רון גרינברג
רופא בכיר, מומחה לכירורגיה פרוקטולוגית, מעי גס והפרעות ברצפת אגן,
המרכז הרפואי ת"א ע"ש סוראסקי, הקבוצה לכירורגיה מתקדמת.
מתן צואה לאחר ניתוח קריתת טחורים.
שלום,
שילשום עברתי ניתוח לקריתת טחורים חיצוניים ופיסורה. הכאבים באזור מאוד חזקים ומשכחי הכאבים לא עוזרים יותר מידיי.
השאלה שלי, מאז הניתוח עדיין לא הלכתי לשירותים על מנת לתת צואה. הפחד מהכאב משתק אותי וכמו כן הפחד שאפגע ביציאה ואגרום לפצע או דימום. האם יש סיכון במתן צואה לאחר הניתוח? האם עליי לצפות לכאבים חזקים?
אני אציין שאני מאוד מנסה להקשיב להמלצת הרופא המנתח ולאכל דיאטה עשירה בסיבים ו-2 כפות שמן פארפין ביום.
שלום רב
אין סיכון במתן צואה לאחר הניתוח - זה דבר טבעי - וכדאי לא להתאפק יתר על המידה.
המלצות המנתח הן חשובות, ויגרמו ליציאה יחסית רכה שלא תגרום לכאבים או נזק בזמן יציאה.
החשש בפני יציאה לאחר ניתוח טחורים הוא מובן ומקובל... אבל אין מנוס יש צורך בכך.
ד"ר רון גרינברג
רופא בכיר, מומחה לכירורגיה פרוקטולוגית, מעי גס והפרעות ברצפת אגן,
המרכז הרפואי ת"א ע"ש סוראסקי, הקבוצה לכירורגיה מתקדמת.
שאלות נוספות בנושא: טחורים
לחצו על הלינקים וצפו בשאלות של גולשים בנושאים השונים