עברתי ניתוח כריתת כיס מרה לפני כחצי שנה והניתוח צלח ככה אמר הרופא הכירוגי .
לאחר יממה מהניתוח החלו כאבים מבטן עליונה ועד תחתונה שאמרתי לרופא המנתח בבוקר שבא לראות לשלומי .
ענה לי שזה הכאבים אחרי ניתוח.

לאחר הניתוח לא קיבלתי אנטיביוטיקה ומניתוח שעבר בצורה טובה ככה אמר הרופא התחיל הסיוט של חיי..
אחרי שבוע מניתוח שהתבצע באסותא ברמת החייל על ידי המנתח דר לנדאו רופא פרטי.
לאחר ניתוח לא קיבלתי אנטיביוטיקה ובנוסף אחרי שהוציאו לי את כיס המרה מהחתך בטבור מיד תפרו מבלי לוודאות קודם אם לא נישארה רירית מכיס מרה.
לאחר שבוע מניתוח חזרתי לרופא בשל כאבים חזקים שלא פוסקים כל פעם שאכלתי אוכל רגיל .
שהגעתי לרופא והסיר תפלסטרים מהתפרים אמרתי לו שיש לי כאבים חזקים ברגע שיושבת וברגע שמתרוממת מהמיטה נקודתיים בטבור ובבטן עליונה כמובן שלא היתה שום התייחסות ושוב נענתי שזה כאבים לאחר ניתוח .
בפעם השניה שהגעתי אליו לקליניקה בקניון בגיבעתיים עם כאבים חריפים שלא פסקו לרגע שכל בור בכביש בדרך אליו גרמו לכאבי תופת בבטן .
הגעתי אליו עם ההורים שלי שבקושי יכולתי לשבת זמן ממושך באוטו על כיסא ובמיטה .
הגעתי לקליניקה שלו אמר לי תשכבי על המיטה תראי לי תתפרים הראתי לו בטבור התחילה להיות בועת מוגלה כששאל אם לקחתי אנטיביוטיקה נענתי לו שלא קיבלתי אנטיביוטיקה .
ואז לא בשטח בית חולים בקליניקה שלו בחדר שהורי יושבים מאחורי וילון שחצץ תמיטה עם כאבים תופת לקח כלים מאולתרים ללא הרדמה פתח לי תתפרים בבטן עם סכין לקח פולידין חיטא תאיזור לקח צבט והחל להרחיב תחור של החתך שהכל מתבצע ללא הרדמה ובערנות שאני בוכה ומתפתלת על המיטה מכאבים תופת ונאחזת בשארית כוחותיי מכאבים במיטה שהבטן פתוחה והוא צועק עלי ליסתום תפה ולהפסיק ליילל מכאבים.. לאחר כמה לחיצות הרגשתי קור בכל הגוף וחלשה בטן פתוחה וגזה דבוקה לי לבטן והכל רטוב מדם.
אמא שלי ביקשה מימנו שיתן לי הרגעה אבל לא הקשיב והשיב לה בבקשה תני לי לבצע את עבודתי ותיהי בשקט.
אחרי שהתחננתי מרוב בכי וכאבים חזקים וראיתי תנעשה לי בבטן לנגד עיני נכנסתי לשוק .
כשאמרתי מדמעות של כאב לאמא שלי אני לא מסוגלת לקום הרופא אמר לאמא שלי היא לא תינוקת היא סתם מייללת חוסר רגישות טוטאלית ואנושיות . ואז הוא עזר לי לקום לאחר מספר דק התחלתי להרגיש קור בכל הגוף והבטן לא הפסיקה לדמם כל החולצה שלי התמלאה בדם והוא אמר לי תשכבי הוריד תתחבושת ודחף לתוך החתך תחבושות מגולגלות כלפי פנים והחל להרחיב עוד יותר תחתך .
התחננתי למשכך כאבים כמובן שלא התייחס ואמר שנוסע לחול ולא יוכל לענות לטלפון ולא להודעות ושהטיפול שאני צריכה לעשות לקחת תדוש בבית לשים זרם של מים על הפתח כדי לנקות תדם ותדלקת שנוצרה ופלט בחדר שלו שאחרי שהוציא תכיס מרה מהטבור לא ניקה ופשוט תפר תבטן.
שיצאנו מהקליניקה שלו מקומה חמישית בבטן פתוחה שאני לא מסוגלת ללכת הבטן מדממת ו ניסיתי בשארית כוחותיי ללכת לבית מרקחת קניתי אופטלגין טיפות וניסינו אני והורי לדבר עם אסותא על מנת לקבל טיפול כי שמה התבצע הניתוח וענתה בחורה בטענה שאין להם איך לעזור לי ושאין לי למה להגיע עם בטן פתוחה מניתוח נישארתי בין הכיסאות עם תחבושות מאולתרות .
התחלתי לאבד כמויות של דם אותו רופא טס לחול ונסענו לקופת חולים לקצבל טיפול דחוף מרופא כירוגי אחר בקופה חיכו לי אחיות עם כיסא גלגלים . ורופא אנושי הייתי בטראומה מכמה שעות קודם מהפתיחה של הבטן .
שנתן לי טיפול דחוף ושלף לי תתחבושות מפנים של הבטן ועזר לי להילחם ולהבריא.
היום לאחר חצי שנה מהניתוח דבר לא השתנה כאבים שהולכים ופוסקים לאחר אכילת מזון קושי בחזרה לתלם אני מובטלת מהניתוח לא יכולה לישכב על צד ימין יש כאבים בטבור ובבטן עליונה שמדי פעם כואב בתפר שם .
השאלה שלי מה עושים שהכאבים באים והולכים לאחר האוכל כאילו לא התבצע הניתוח כאבים כמו במצב שלפני הניתוח מה עלי לעשות?