מחלת סעיפים
סעיפים הם מעין כיסים קטנים הנוצרים לאורך המעי הגס ונקראים באנגלית Diverticulum. סעיפים אילו מופיעים בשל חולשה בנקודות מסוימות בדופן המעי והופעתם קשורה במידה מסוימת לתרבות האוכל בעולם המערבי המעדיפה הרבה שומן ומעט סיבים. אנשים רבים מפתחים סעיפים במעי הגס במהלך חייהם כאשר אצל רוב האנשים הסעיפים אינם גורמים לסימפטומים ואינם דורשים טיפול.
בתמונה המצורפת ניתן לראות תרשים של מעי גס בבן אדם. כפי שניתן לראות בתרשים רוב הסעיפים מופיעים בחלק השמאלי של המעי הגס או ליתר דיוק באזור המעי הגס הנקרא סיגמא.
אצל אנשים מסוימים הסעיפים עלולים לגרום להיווצרות של דלקת באזור שלעיתים יכולה להיות דלקת קשה הכרוכה באשפוז וטיפול אנטיביוטי תוך ורידי. הסיבה לדלקת נעוצה בהיתקעות של חלקיקי מזון וצואה בתוך הסעיף הגורמים לדלקת מקומית ולהתנקבות של הסעיף. הסימנים האופייניים לדלקת כזו הם כאבים ממוקדים בבטן שמאל תחתונה מלווים בחום ותחושה כללית רעה. הסעיפים עלולים לגרום גם לכאבים כרונים באזור הבטן השמאלית ללא סימני דלקת.
כאשר ישנו חשד לדלקת סעיפית חדה מבצעים CT דחוף לאבחנה ומתחילים טיפול בד"כ באישפוז. במהלך האשפוז החולה מטופל באנטיביוטיקה לווריד ובד"כ ניתן להשתלט על הדלקת. לאחר שהדלקת שוכחת, ובמרווח של מספר שבועות, חשוב לבצע קולונוסקופיה על מנת לאשש את האבחנה. במקרים מסוימים, כאשר הדלקת המתפתחת היא קשה ולא ניתן להשתלט עליה בעזרת אנטיביוטיקה בלבד יש צורך בניתוח דחוף.
סעיפים במעי הגס יכולים לגרום, אם כי בשכיחות נמוכה יותר, גם לדימומים משמעותיים ביציאות. דמם כזה מחייב בד"כ אשפוז ולעיתים עירויי דם.
יש לכם שאלה ? כתבו לנו
מתי מנתחים ?
רוב האנשים אצלם מאובחנים סעיפים בבדיקת קולונוסקופיה או חוקן בריום אינם זקוקים להתערבות כירורגית במידה ואינם סמפטומטים.
חולים עם דלקות חוזרות או דימומים חוזרים עקב סעיפים יזדקקו לניתוח להסרת מקטע המעי החולה לאחר ביצוע קולונוסקופיה. מטרת הניתוח היא הסרת המעי החולה על מנת למנוע דלקות חוזרות בהמשך.
הטיפול הניתוחי
עד לפני מספר שנים הטיפול הניתוחי חייב פתיחה פורמאלית של הבטן. היום עם התפתחות טכניקות ניתוח לא חודרניות ניתן לבצע את הניתוח בצורה לפרוסקופית המאפשרת החלמה מהירה יותר. הניתוח הלפרוסקופי מתבצע בהרדמה כללית. מקטע המעי החולה מבודד מאספקת הדם שלו ונכרת בשלמות. עם תום הכריתה מבצעים חתך מינימלי להוצאת המעי החולה מחלל הבטן. קצות המעי הנותרים עוברים חיבור מחדש. היתרון שבשיטה הלפרוסקופית הוא תהליך החלמה מהיר יותר, פחות כאבים, פחות ימי אשפוז וכמובן יתרון אסטטי. כמו כן נמנעים חלק מסיבוכי פצע ניתוח השכיחים יותר בניתוחים פתוחים.
מעבר ליתרון הגלום בשיטה הלפרוסקופית, הניתוח הלפרוסקופי הוא מעט ארוך יותר בהשוואה לניתוח פתוח, ישנו שימוש בציוד יעודי ולכן הניתוח מעט יקר יותר וכן מדובר בשיטה הדורשת מיומנת מיוחדת מצד הרופא המבצע את הניתוח.
אישפוז לאחר ניתוח כזה אורך בין 3 ל 7 ימים תלוי בקצב ההתאוששות של החולה המסוים. לאחר מיכן ישנו תהליך החלמה של כשבועיים שלושה כאשר לבסוף חוזרים כמובן למהלך חיים שגרתי.
יש לכם שאלה ? כתבו לנו
200 שאלות גולשים בהמשך העמוד
בעלי חולה סרטן מעי הגס גרורות לכבד. סובל מבטן נפוחה ולכן נמנע ממנו לאכול באופן מוחלט לשתות רק עם קשית. למיטב הבנתי חומרת מצבו בדרגה לפני הסוף. הוא עבר 2 טפולי כימו עם אוקספלטין ופייו-א – פיו. האם במצבו יש אולי מקום לסוג טפול אחר ? פרטי אפילו ? מהו טפול "ג'מג'ר " הבנתי שמטופלים בו באופן פרטי דרך תה"ש ? עפי הנתונים מה סכויו ??הרבה תודה.
שלום לימור גדסי,
לצערי נראה שאין תרופת פלא שתעזור לו באופן משמעותי. תמשיכי עם המלצות האונקולוג שטיפל בו עד כה.
נשמח לעמוד לרשותכם במרפאתינו, דר אביטל ודר גרינברג.
אמא שלי בת 74 מאושפזת כרגע עקב דימום רציני מהרקטום (כמה ימים שהיא הסתירה מכולנו) עכשיו אחרי 3 מנות דם וקולונוסקפיה גילו סעיפים בכפף התחול בקולן רוחבי ויורד. היא עדיין מאוד מבולבלת למרות שההמוגלובין בעליה. 12.3 מכמעט 6
מה הטיפול המומלץ ? אני נמצאת בארה’ב ואמא בארץ. תודה . יש איזה שהוא רעיון לגבי הבלבול?
שלום נאוה שקולניק,
בשלב הזה טיפול תומך עם עירויי דם לפי הצורך. סביר להניח שהבילבול מקורו במצב הרפואי הכללי ושהבילבול יחלוף. במידה והדמם לא פוסק (רוב הדימומים מסעיפים מפסיקים באופן ספונטני) כדאי לשקול ביצוע של אנגיוגרפיה לזיהוי נקודתי של מקור הדמם ועצירה שלו בעזרת אמבוליזציה. במידה והדמם יפסק צריך בהמשך לשקול כריתה לפרוסקופית של האזור הנגוע בסעיפים.
נשמח לעמוד לרשותכם במרפאתינו לאחר תום האשפוז, דר אביטל
שלום רב,
אני בת 31 , לעיתים רחוקות, בזמן שאני מתקשה בהטלת הצואה יוצא יחד עם הצואה הרבה דם זה קצת מלחיץ משום שאין לי גירודים או כאבים סביב פי הטבעת.
ומרגישה כמו עצירות, האם מדובר בטחורים? ואם לא, אז ממה זה קורה ..תעזרו לי בבקשה
שלום אביבית פניאלוב,
נשמע כמו טחורים פנימיים. טחורים פנימיים בד"כ מדממים אך לא כואבים. בכל מקרה מומלץ להיבדק.
נשמח לעמוד לרשותך במרפאתינו, דר אביטל
שלום לכם.
אני בן 65 ולפני שלושה ימים שוחררתי מבית החולים לאחר אישפוז של תשעה ימים וטיפול אנטיביטי חריף עקב דלקת באחד הכיסים באזור הסיגמא ( דיברטיקולוטיס.) הטיפול האנטיביוטי עזר וחוץ מרגישות קלה , אבל ללא כאבים, באזור השמאלי התחתון של הבטן, הכל בסדר..
השאלה שלי היא: רופא המחלקה בבית החולים אמר לי שיש כל הסיכויים שהדבר יחזור במידה כזאת או אחרת בזמן קרוב או רחוק, אין לזה הלכה קבועה, גם אם אשמור על תזונה נאותה (מזון עשיר סיבים וכו') ובסופו של דבר אצטרך לעבור ניתוח וכריתה של חלק מהמעי הפגוע. והשאלה האם באמת זה העתיד הצפוי? האם בכל מקרה אגיע למצב של ניתוח וכריתת המעי? או שטיפול נכון ותזונה קפדנית כאמור תמנע בסופו של דבר את הניתוח ואת הכריתה?
שלום פררה אלי,
אני לא משוכנע שאני מסכים לחלוטין. עברת התקף אחד ולפי מאמרים אחרונים הסיכוי להתקף נוסף בשנים הקרובות הוא כ 20% בלבד. במידה וההתקפים יחזרו על עצמם או שתסבול כאבים בין ההתקפים אז כדאי לשקול ניתוח. בכל מקרה אתה חייב לעבור קולונוסקפיה בעוד כחודשיים.
נשמח לעמוד לרשותך במרפאתינו, דר אביטל ודר גרינברג.
אני בת 23 סובלת מעצירות כבר מעל לחצי שנה,
הרופאים כל הזמן נותנים טיפול במשלשלים אבל לא לקחתי מהפחד ליצור תלות במוצרים הללו
לכן אני מקפידה על שתייה מרובה ואכילת סיבים.
למרות זאת אני ממשיכה לסבול מעצירות מלווה בגרד בלתי פוסק בפי הטבעת וכאבים בעת יציאות.
רופאה שבדקה אותי איבחנה פיסורה וקיבלתי טיפול מתאים.
יחד עם זאת אני סובלת מכאבים בלתי פוסקים בצד שמאל שמדמים תחושה שיש צורך ליציאה אבל אין יציאה.
הכאב רק הולך ומתחזק.
האם מדובר בתסמונת המעי הרגיז האם מעבר???
שלום שני,
אני לא משוכנע. מדובר בעצירות כרונית וכדאי לעבור הערכה של עצירות.
נשמח לעמוד לרשותך במרפאתינו, דר גרינברג.
שאלות נוספות בנושא: מחלה סעיפית של המעי הגס
לחצו על הלינקים וצפו בשאלות של גולשים בנושאים השונים