מחלת סעיפים
סעיפים הם מעין כיסים קטנים הנוצרים לאורך המעי הגס ונקראים באנגלית Diverticulum. סעיפים אילו מופיעים בשל חולשה בנקודות מסוימות בדופן המעי והופעתם קשורה במידה מסוימת לתרבות האוכל בעולם המערבי המעדיפה הרבה שומן ומעט סיבים. אנשים רבים מפתחים סעיפים במעי הגס במהלך חייהם כאשר אצל רוב האנשים הסעיפים אינם גורמים לסימפטומים ואינם דורשים טיפול.
בתמונה המצורפת ניתן לראות תרשים של מעי גס בבן אדם. כפי שניתן לראות בתרשים רוב הסעיפים מופיעים בחלק השמאלי של המעי הגס או ליתר דיוק באזור המעי הגס הנקרא סיגמא.
אצל אנשים מסוימים הסעיפים עלולים לגרום להיווצרות של דלקת באזור שלעיתים יכולה להיות דלקת קשה הכרוכה באשפוז וטיפול אנטיביוטי תוך ורידי. הסיבה לדלקת נעוצה בהיתקעות של חלקיקי מזון וצואה בתוך הסעיף הגורמים לדלקת מקומית ולהתנקבות של הסעיף. הסימנים האופייניים לדלקת כזו הם כאבים ממוקדים בבטן שמאל תחתונה מלווים בחום ותחושה כללית רעה. הסעיפים עלולים לגרום גם לכאבים כרונים באזור הבטן השמאלית ללא סימני דלקת.
כאשר ישנו חשד לדלקת סעיפית חדה מבצעים CT דחוף לאבחנה ומתחילים טיפול בד"כ באישפוז. במהלך האשפוז החולה מטופל באנטיביוטיקה לווריד ובד"כ ניתן להשתלט על הדלקת. לאחר שהדלקת שוכחת, ובמרווח של מספר שבועות, חשוב לבצע קולונוסקופיה על מנת לאשש את האבחנה. במקרים מסוימים, כאשר הדלקת המתפתחת היא קשה ולא ניתן להשתלט עליה בעזרת אנטיביוטיקה בלבד יש צורך בניתוח דחוף.
סעיפים במעי הגס יכולים לגרום, אם כי בשכיחות נמוכה יותר, גם לדימומים משמעותיים ביציאות. דמם כזה מחייב בד"כ אשפוז ולעיתים עירויי דם.
יש לכם שאלה ? כתבו לנו
מתי מנתחים ?
רוב האנשים אצלם מאובחנים סעיפים בבדיקת קולונוסקופיה או חוקן בריום אינם זקוקים להתערבות כירורגית במידה ואינם סמפטומטים.
חולים עם דלקות חוזרות או דימומים חוזרים עקב סעיפים יזדקקו לניתוח להסרת מקטע המעי החולה לאחר ביצוע קולונוסקופיה. מטרת הניתוח היא הסרת המעי החולה על מנת למנוע דלקות חוזרות בהמשך.
הטיפול הניתוחי
עד לפני מספר שנים הטיפול הניתוחי חייב פתיחה פורמאלית של הבטן. היום עם התפתחות טכניקות ניתוח לא חודרניות ניתן לבצע את הניתוח בצורה לפרוסקופית המאפשרת החלמה מהירה יותר. הניתוח הלפרוסקופי מתבצע בהרדמה כללית. מקטע המעי החולה מבודד מאספקת הדם שלו ונכרת בשלמות. עם תום הכריתה מבצעים חתך מינימלי להוצאת המעי החולה מחלל הבטן. קצות המעי הנותרים עוברים חיבור מחדש. היתרון שבשיטה הלפרוסקופית הוא תהליך החלמה מהיר יותר, פחות כאבים, פחות ימי אשפוז וכמובן יתרון אסטטי. כמו כן נמנעים חלק מסיבוכי פצע ניתוח השכיחים יותר בניתוחים פתוחים.
מעבר ליתרון הגלום בשיטה הלפרוסקופית, הניתוח הלפרוסקופי הוא מעט ארוך יותר בהשוואה לניתוח פתוח, ישנו שימוש בציוד יעודי ולכן הניתוח מעט יקר יותר וכן מדובר בשיטה הדורשת מיומנת מיוחדת מצד הרופא המבצע את הניתוח.
אישפוז לאחר ניתוח כזה אורך בין 3 ל 7 ימים תלוי בקצב ההתאוששות של החולה המסוים. לאחר מיכן ישנו תהליך החלמה של כשבועיים שלושה כאשר לבסוף חוזרים כמובן למהלך חיים שגרתי.
יש לכם שאלה ? כתבו לנו
200 שאלות גולשים בהמשך העמוד
עשיתי לפני שנה בדיקת קולונוסקופיה והיא היתה תקינה חוץ ממספר סעיפים.
בזמן האחרון יש לי דימומים בזמן היציאה לפני שנים בקולונסקופיה שעשיתי בער 7 שנים מצאו טחורים. אבל לא סבלתי מזה.
בבדיקה הנוכחית לא כתבו על כך כלום.
וכעת יש לי דימומים בזמן היציאה דימומים ממש בהתחלה זה היה פעם ולאחר שבועיים עוד פעם
אבל בשבוע האחרון כמעט כל יציאה אני סובלת מבלוטת התריס תת פעילות ולחץ דם גבוה בטיפול.
האם עכשו לדעתכם זה טחורים מדממים מה עלי לעשות
שלום הרטמן ברוריה,
קשה על פי התאור שלך להבדיל אם הדימום הוא מהסעיפים או שמהטחורים
לרוב דימום מטחורים מצפה את היציאה, מטפטף לאסלה, ומדובר בדם אדום בהיר
דימום מסעיפים - לאו דווקא קשור ליציאה, הוא מעורבב בצואה ואינו נקי.
בבדיקה של כירורג ניתן לעיתים להבדיל - במיוחד אם רואים טחור תפוח עם סימני דימום טרי.
עלייך לפנות לבדיקה אצל כירורג.
נשמח לעמוד לרשותכם במרפאתינו, דר גרינברג.
שלום. כ-3 שנים יש לי נפיחות בצד שמאל. שבאה והולכת.לפני 3 שנים הלכתי לכיררוג ועברתי בדיקת אולטראסאונד שלא הראתה כלום. אח"כ נכנסתי להריון ואז כבר לא יכלתי למשש את הגוש ולכן לא הפריע לי. עכשיו כשנה אחרי הלידה אני שוב מרגישה אותו ולא רק במישוש אלא כמו כאב עמום.בעבר זה כאב לי רק שהייתי ממששת אותו ולפעמים הוא נעלם כאילו יש לי בועה קשה בבטן שתוך כדי שאני ממששת היא מתגלשת למקום אחר. נשמע מוזר. אבל זה ככה. מוכרת לכם כזאת תופעה?אני קצת מודאגת. תודה.
שלום לירונה,
צריך לבדוק אותך ולראות במה המדובר. יתכן ומדובר בבקע אך יתכנו דברים נוספים. לא נראה לי שיש מקום לדאגה בכל מקרה.
נשמח לעמוד לרשותך במרפאתינו, דר אביטל
שלום רב, מזה תקופה של חודש אני סובל ממעין צרבת במהלך הבליעה,בערב ליל הסדר התחלתי להרגיש כאבים בבטן התחתונה מצד שמאל ולאחר האוכל הבטן שלי מתנפחת כמו בלון, מאז ליל הסדר מידי פעם היו שלשולים ועצירויות, צבע הצואה נראה תקין לחלוטין, עשיתי בדיקות דם ויצא שהסיפיקי 388 אני ספורטאי ואני משחק כדורסל אז יכול להיות שזה היה קשור לזה, חוץ מזה כל בדיקות הדם היו תקינות, כשאני ממשש את הבטן אני מרגיש מעין גוש קטנטן כזה, אפילו הרופא בקושי הבחין בו, שאלתי היא כזאת, מכיוון שאני מודע פה לסחבת הרפואית שיש במדינה, האם עליי להיות מודאג מהסימפטומים הללו או שזה קשור לחיידק מסוים, בגדול הדאגה שלי היא מסרטן המעי ואני ממש רוצה לקבל כמה הבהרות לגבי הסימפטומים שלו, אני בן 29 בדרך כלל בריא.
אשמח לקבל תשובה
תודה
שלום רונן,
אני לא סבור שעלייך להיות מודאג. אתה צעיר והסמפטומים שתיארת לא תומכים באבחנה סרטנית. בכל מקרה ממליץ להיבדק ע"י כירורג.
נשמח לעמוד לרשותך במרפאתינו, דר אביטל
שלום לכם
אחרי צלום ct התברר שיש לי diverticulitis דלקת במעי הגס טופלתי באנטיביוטיקה בוריד למשך 10 ימים ורק לפני שלושה ימים שוחררתי מבית החולים . אני עדיין מרגיש דקירות מאוד חלשות בצד שמאל במקום שכאב לי מאוד לפני הטיפול .
השאלה האם זה מה שהוא נורמלי ? האם יקח עוד הרבה זמן עד שאני ארגיש בלי כאבים בכלל ?
רציתי לדעת יותר על תהליך ההחלמה היות וזה התקף ראשון אצלי ואם ניתן להתגונן מהתקפים בעתיד .
( אני לוקח אוגמנטין דרך הפה פעמיים ליום עד 4 ימים בבית )
תודה מראש
שלום איהד,
לעיתים לוקח זמן עד שכל הסמפטומים נעלמים (לעיתים שבועות). בשלב ראשון מומלץ להימנע ממאכלי סיבים (פירות וירקות) אך בהמשך מומלץ דווקא כלכלה עשערה בסיבים. פרט לכן אין טיפול מונע אחר. בכל אופן כדאי לבצע קולונוסקופיה כחודשיים אחרי ההתקף. במידה וההתקפים יחזרו או שיופיעו כאבים לסרוגן למשדך זמן רב ניתן בהחלט לשקול ניתוח לכריתת מקטע המעי החולה.
בברכה
דר אביטל
03-6411931
שלום לכם
לאחר שני אשפוזים אצלכם בכירוגית א', במהלך שנת 2005 ו-2006, (ותודה על היחס הנעים) עבר בעלי, בן 44, עוד שלשה התקפים. שניים מהם היו קלים יחסית והסתיימו באנטיביוקטיקה דרך הפה, והאחרון מחלים בימים אלה, לאחר כמה ימים קשים וניסיון (שהצליח, כך דומני) להמנע מאשפוז.
אני מבינה שלא יהיה מנוס מן הסתם בהתערבות כירורגית, אך אשמח אם תוכלו להוסיף על היתרונות, ולספר מעט על אפשרויות הסיבוכים הקיימות בניתוח לפרסקופי לעומת ניתוח רגיל (בעיקר הסטומה)
ואם ניתן להתייחס גם לסיכוני ההדבקות מזיהומים בכל אחד מהם.
כמה זמן כדאי להמתין מסוף ההתקף הנוכחי ועד הניתוח, והאם יש או עשויות להיות השלכות לעובדה שעבר ניתוח לפרסקופי לכריתת כיס מרה לפני שנה בדיוק (גם זאת אצלכם)
טובה שלום,
לאור העובדה שבעלך סובל מהתקפים חוזרים נראה באמת שאין מנוס מהתערבות ניתוחית.
בעניין הלפרוסקופיה אין שום הבדל בשיעורי הסיבוכים בין ניתוח לפרוסקופי לניתוח פתוח. מנגד יתרונות הניתוח הלפרוסקופי הם ההחלמה המהירה יותר וסיבוכי פצע פחות משמעותיים. הסיכוי לסטומה בשני סוגי הניתוחים הוא קטן ביותר. צריך לזכור שכריתת מעי בשל מחלה סעיפית היא פעולה קצת יותר מורכבת מכריתת מעי בשל סיבה אחרת ולכן ישנו סיכוי גבוה יותר לעבור לשיטה הפתוחה במהלך הניתוח לפי שיקול דעתו של הכירורג.
הסיכוי לזיהומים שווה בשתי השיטות. עם זאת זיהומי פצע לפרוסקופים במידה וקורים הם פחות משמעותיים מזיהומי פצע של ניתוח פתוח.
כדאי לחכות כ 6 שבועות מההתקף האחרון ולעובדה שעבר ניתוח כריתת כיס מרה אין משמעות.
נשמח לעמוד לשרותכם,
דר אביטל
הקבוצה לכירורגיה מתקדמת
03-6411931
שאלות נוספות בנושא: מחלה סעיפית של המעי הגס
לחצו על הלינקים וצפו בשאלות של גולשים בנושאים השונים