מחלת סעיפים
סעיפים הם מעין כיסים קטנים הנוצרים לאורך המעי הגס ונקראים באנגלית Diverticulum. סעיפים אילו מופיעים בשל חולשה בנקודות מסוימות בדופן המעי והופעתם קשורה במידה מסוימת לתרבות האוכל בעולם המערבי המעדיפה הרבה שומן ומעט סיבים. אנשים רבים מפתחים סעיפים במעי הגס במהלך חייהם כאשר אצל רוב האנשים הסעיפים אינם גורמים לסימפטומים ואינם דורשים טיפול.
בתמונה המצורפת ניתן לראות תרשים של מעי גס בבן אדם. כפי שניתן לראות בתרשים רוב הסעיפים מופיעים בחלק השמאלי של המעי הגס או ליתר דיוק באזור המעי הגס הנקרא סיגמא.
אצל אנשים מסוימים הסעיפים עלולים לגרום להיווצרות של דלקת באזור שלעיתים יכולה להיות דלקת קשה הכרוכה באשפוז וטיפול אנטיביוטי תוך ורידי. הסיבה לדלקת נעוצה בהיתקעות של חלקיקי מזון וצואה בתוך הסעיף הגורמים לדלקת מקומית ולהתנקבות של הסעיף. הסימנים האופייניים לדלקת כזו הם כאבים ממוקדים בבטן שמאל תחתונה מלווים בחום ותחושה כללית רעה. הסעיפים עלולים לגרום גם לכאבים כרונים באזור הבטן השמאלית ללא סימני דלקת.
כאשר ישנו חשד לדלקת סעיפית חדה מבצעים CT דחוף לאבחנה ומתחילים טיפול בד"כ באישפוז. במהלך האשפוז החולה מטופל באנטיביוטיקה לווריד ובד"כ ניתן להשתלט על הדלקת. לאחר שהדלקת שוכחת, ובמרווח של מספר שבועות, חשוב לבצע קולונוסקופיה על מנת לאשש את האבחנה. במקרים מסוימים, כאשר הדלקת המתפתחת היא קשה ולא ניתן להשתלט עליה בעזרת אנטיביוטיקה בלבד יש צורך בניתוח דחוף.
סעיפים במעי הגס יכולים לגרום, אם כי בשכיחות נמוכה יותר, גם לדימומים משמעותיים ביציאות. דמם כזה מחייב בד"כ אשפוז ולעיתים עירויי דם.
יש לכם שאלה ? כתבו לנו
מתי מנתחים ?
רוב האנשים אצלם מאובחנים סעיפים בבדיקת קולונוסקופיה או חוקן בריום אינם זקוקים להתערבות כירורגית במידה ואינם סמפטומטים.
חולים עם דלקות חוזרות או דימומים חוזרים עקב סעיפים יזדקקו לניתוח להסרת מקטע המעי החולה לאחר ביצוע קולונוסקופיה. מטרת הניתוח היא הסרת המעי החולה על מנת למנוע דלקות חוזרות בהמשך.
הטיפול הניתוחי
עד לפני מספר שנים הטיפול הניתוחי חייב פתיחה פורמאלית של הבטן. היום עם התפתחות טכניקות ניתוח לא חודרניות ניתן לבצע את הניתוח בצורה לפרוסקופית המאפשרת החלמה מהירה יותר. הניתוח הלפרוסקופי מתבצע בהרדמה כללית. מקטע המעי החולה מבודד מאספקת הדם שלו ונכרת בשלמות. עם תום הכריתה מבצעים חתך מינימלי להוצאת המעי החולה מחלל הבטן. קצות המעי הנותרים עוברים חיבור מחדש. היתרון שבשיטה הלפרוסקופית הוא תהליך החלמה מהיר יותר, פחות כאבים, פחות ימי אשפוז וכמובן יתרון אסטטי. כמו כן נמנעים חלק מסיבוכי פצע ניתוח השכיחים יותר בניתוחים פתוחים.
מעבר ליתרון הגלום בשיטה הלפרוסקופית, הניתוח הלפרוסקופי הוא מעט ארוך יותר בהשוואה לניתוח פתוח, ישנו שימוש בציוד יעודי ולכן הניתוח מעט יקר יותר וכן מדובר בשיטה הדורשת מיומנת מיוחדת מצד הרופא המבצע את הניתוח.
אישפוז לאחר ניתוח כזה אורך בין 3 ל 7 ימים תלוי בקצב ההתאוששות של החולה המסוים. לאחר מיכן ישנו תהליך החלמה של כשבועיים שלושה כאשר לבסוף חוזרים כמובן למהלך חיים שגרתי.
יש לכם שאלה ? כתבו לנו
200 שאלות גולשים בהמשך העמוד
האם ניתן לרפא את הדיברטיקוליטיס
א. לפני כ-חצי שנה ביצעתי קולונוסקופיה שהייתה תקינה.
ב. לפני שבוע ביצעתי ct בו אובן כי שי לי דיברטיקוליטיס.
האם ניתן לרפא לחלוטים את המחלה ללא התערבות כירורגית?
כרגע אני נוטל אנטיביוטיקה בשל דלקת, האם תופעת הדלקת תחזור על עצמה?
יש דרך כלשהי להורדת הסעיפים ללא ניתוח, על ידי תזומנה נכונה, או תרופה מסויימת?
הסעיפים הם בלתי הפיכים וישארו לתמיד. כיכלל יתכנו אירועי דלקת חוזרים בשכיחות של כ 20%, חשוב לשמור על תזונה עשירה בסיבים שמקלה על תנועתיות של המעי גם באזור הסעיפים.
כאשר יש דלקות חוזרות יש תמיד אופציה כירורגית. אין טיפול אחר.
פרופ' שמואל אביטל
מנהל מחלקה כירורגית ב' – המרכז הרפואי מאיר
שאלות על המחלה
האם המחלה שכיחה?
באיזה גיל מופיעה המחלה?
מהן קבוצות הסיכון?
האם יש חשיבות לתזונה שגורמת להופעת המחלה?
האם יש חשיבות לשינויי תזונה לצורך הקלת התסמינים? ולצורך ריפוי המחלה?
מה רצוי שיהיה בתפריט היומי של חולה במחלה זו?
תודה מראש
סעיפים במעי הגס אינם "מחלה" אלא תופעה שכיחה ששכיחותה עולה עם הגיל (עשרות אחוזים מעל גיל 60). לרוב אין תסמינים במחלה. בחלק מהחולים יש דלקות חוזרות ובשכיחות נמוכה יותר דימומים. מיעוט החולים סובל מכאבים חוזרים בבטן תחתונה ללא סימני דלקת.
כעיקרון זה אופיני לתזונה עשירה בסיבים ומועטה בשומן ולכן פירות וירקות זה דבר טוב.
פרופ' שמואל אביטל
מנהל מחלקה כירורגית ב' – המרכז הרפואי מאיר
דיברטיקולוזיס
האם אכילת סיבים תזונתיים (כגון "בנפייבר") או מזון עשיר בסיבים מחריפים את המחלה -עלפי מחקר של אוניברסיטת צפון קרוליינה משנת 2011 – או כמקובל -יש להקפיד על דיאטה עתירת סיבים?
כעקרון אכילת סיבים היא טובה כי היא גורמת לפעילות מעי תקינה וסנכרונית.
אני לא מכיר את המאמר שהזכרת... אבל אני דבק בהמלצות של דיאטה עתירת סיבים באנשים עם סעיפים.
פרופ' שמואל אביטל
מנהל מחלקה כירורגית ב' – המרכז הרפואי מאיר
האם כאבי בטן עם דימומים יכול להיות רק מטחורים לפי טענת רופאת המשפחה?
יש לי כאבי בטן בחלק השמאלי התחתון בבטן ולפעמים יציאות מדממות. בעבר סבלתי מטחורים ונותחתי. התלוננתי אצל הרופאה על כאבים ודימום ולטענתה הדימום מגיע מטחורים פנימיים שיתכן וצמחו שם פעם נוספת. אני לפעמים בקושי הולכת מרוב כאבים. הייתי אצל גסטרו והוריד פוליפ בבדיקת קולונסקופויה וטען שהכל בסדר. אבל מה עם הכאב המתמשך? אשמח לקבל ייעוץ.
דימום וכאבים בהנחה שהקולונוסקופיה תקינה יכול לנבוע גם מחזרה של טחורים וגם מפיסורה.
ממליץ להיבדק אצל כירורג/פרוקטולוג.
פרופ' שמואל אביטל
מנהל מחלקה כירורגית ב' – המרכז הרפואי מאיר
כאבים בצד שמאל של הבטן העליונה מתחת לצלעות
שלום,
יש לי כאבים בצד שמאל של הבטן העליונה. סוג של דקירות מידי פעם.
לפני כמה חודשים עשיתי בדיקת קולונוסקופיה ואבחנו אצלי דלקת מעיים כרונית.
קיבלתי טיפול בבקבוקי חוקן וזה עבר. האם כאבים אלה יכולים להיות קשורים לדלקת הזאת?
בהחלט יתכן.
ממליץ המשך מעקב גסטרואנטרולוגי
פרופ' שמואל אביטל
מנהל מחלקה כירורגית ב' – המרכז הרפואי מאיר
שאלות נוספות בנושא: מחלה סעיפית של המעי הגס
לחצו על הלינקים וצפו בשאלות של גולשים בנושאים השונים