פוליפים במעי הגס

פוליפים במעי הגס וברקטום אינם גורמים לסמפטומים ברוב המוחלט של המקרים. במקרים לא שכיחים הם יכולים לגרום לדימומים ולחסימות מעי. המשמעות העיקרית של פוליפים היא העובדה שהם יכולים להפוך במשך הזמן, בד"כ בתהליך של מספר שנים, לגידולים ממאירים ולכן חשוב להסירם בעודם קטנים. ישנם פוליפים שכבר מכילים תאים ממאירים (פוליפים ממאירים). הסיכוי לממאירות בפוליפים קשור לגודל הפוליפ ועולה כאשר גודלו של הפוליפ עולה על 1-2 ס"מ.

תמונה שצולמה בקולונוסקופיה המראה פוליפ קטן

פוליפים יכולים להופיע כפוליפ בודד במעי או מספר פוליפים ויש מחלות משפחתיות בהן יש התפתחות של מספר רב מאוד של פוליפים על פני רירית המעי הגס. השכיחות של הופעת פוליפים במעי הגס עולה מעל גיל 50. כמו כן הסיכון להתפתחות פוליפים תהא גבוהה באנשים שהיו להם בעבר פוליפים או שלמישהו מבני משפחתם היה פוליפ או גידול ממאיר של המעי הגס.

כיצד מאבחנים פוליפים ?

פוליפים מאובחנים לרוב בעזרת קולונוסקופיה. אמצעים נוספים הם צילום בריום של המעי הגס או קולנוסקופיה וירטואלית. מאחר והפוליפים לרוב אינם גורמים לסמפטומים הם מאובחנים לרוב בבדיקות שגרתיות של המעי הגס.

עקרונית כל אדם מעל גיל 50 צריך לעבור בדיקת סקר כלשהי של המעי הגס וכדאי לפנות לרופא המשפחה לצורך זה. בנוסף במידה וישנו בן משפחה עם אבחנה של פוליפים או גידול במעי מומלץ לבצע בדיקה של המעי הגס.

כל פוליפ המאובחן צריך לעבור כריתה. ברוב המקרים הכריתה נעשית במהלך בדיקת הקולונוסקופיה. בדיקה זו סוקרת את המעי הגס בעזרת סיב אופטי המוכנס דרך פי הטבעת.

מתי צריך לנתח ?

כאשר מדובר בפוליפים גדולים או שטוחים שלא ניתן להסיר אותם ע"י קולונוסקופ נדרשת התערבות כירורגית. השיטה המועדפת היום לכריתת פוליפים בניתוח היא השיטה הלפרוסקופית. בשיטה זו אנו מבצעים את הניתוח ללא פתיחה משמעותית של הבטן. הניתוח מתבצע בהרדמה כללית כאשר אזור המעי הגס המכיל את הפוליפ נכרת יחד עם הפוליפ. קצוות המעי הנכרת עוברים איחוי מחדש. ניתוח כזה דורש אשפוז של מספר ימים ובהמשך החלמה של כשבועיים.