סרטן המעי הגס שכיח מאוד במדינות העולם המערבי ובישראל והרבה פחות באזורים אחרים כגון מערב אפריקה. ההסבר לכך נעוץ ככל הנראה בתזונה של האוכלוסייה המערבית, הנשענת על מזונות דלים בסיבים ועשירים בשומנים.

התמונה מציגה את 4 השלבים של סרטן המעי כפי שמוסבר בטקסט
שכיחות סרטן המעי הגס עולה עם הגיל ועולה באופן משמעותי לאחר גיל 50. מכאן חשיבות לבדיקותסקר מעל גיל 50 הכוללות בדיקת דם סמוי בצואה או הדמיה ישירה של המעי הגס בעזרת קולונוסקופיה. חשוב לציין כי ככל שהגילוי נעשה בשלב מוקדם יותר, כך גדלים אחוזי הסיכוי להחלמה. כאשר מדובר בגידול שהוא טרום סרטני, דהיינו במצב של פוליפ או כאשר הוא עדיין קטן, אחוזי ההחלמה מתקרבים ל100%.
סימנים להתפתחות סרטן המעי יכולים לכלול חולשה, כאבי בטן, עצירות מתגברת או דם ביציאה.
אבחנה חד משמעית של גידול במעי הגס נעשית בקולונוסקופיה. לאחר האבחנה מבצעים בד"כ CT של הבטן על מנת להעריך את שלב הגידול.
בסרטן המעי הגס ניתן להבחין בחמישה שלבים עיקריים:
שלב טרום סרטני – כאשר ישנו ממצא של פוליפ ובביופסיה אין התמרה סרטנית.
שלב I - גידול המוגבל לאזור רירית או תת-רירית של דופן המעי.
שלב II - גידולהמוגבל לדופן החיצוני של המעי.
שלב III - כאשר ישנה מעורבות של בלוטות למפה סביב אזור הגידול.
שלב IV - גידול ששלח גרורות לאיברים אחרים.
יש לכם שאלה ? כתבו לנו
כל טיפול למטרת ריפוי, במקרה של סרטן המעי הגס, מחייב ניתוח עם כריתת מקטע המעי הגס המעורב בגידול ובלוטות הלימפה מסביב.
עד לפני מספר שנים הדבר היה מחייב פתיחה פורמלית של חלל הבטן לצורך הכריתה. כיום אצל חלק נכבד של החולים ניתן לבצע את הניתוח בצורה לפרוסקופית המאפשרת החלמה מהירה יותר.
הניתוח הלפרוסקופי מתבצע בהרדמה כללית. לאחר סקירה מדוקדקת של חלל הבטן כורתים את הגידול ומאחים בחזרה את שני קצותיו של המעי. עם תום הכריתה מבצעים חתך מינימלי להוצאת הגידול מחלל הבטן.
היתרון שבשיטה הלפרוסקופית הוא תהליך החלמה מהיר יותר, פחות כאבים, פחות ימי אשפוז וכן יתרון אסתטי. כמו כן נמנעים חלק מסיבוכי פצע ניתוח השכיחים יותר בניתוחים הסטנדרטים.
בתחילת העידן הלפרוסקופי היה ויכוח האם השיטה הלפרוסקופית הינה בטוחה להסרת גידולים ממאירים. בעקבות הויכוח נעשו מחקרים ארוכי טווח שהכיחו כי שהשיטה הלפרוסקופית טובה לטיפול בסרטן המעי הגס.
האם מעבר ליתרונות שצוינו יש הבדלים נוספים בין שיטה זו לניתוח רגיל? הניתוח הלפרוסקופי הוא מעט יקר יותר בשל השימוש בציוד יעודי לשיטת ניתוח זה. כמו כן הניתוח במקרים מסוימים יכול להיות מעט ארוך יותר מניתוח רגיל. בנוסף מדובר בשיטה הדורשת מימנות מיוחדת מצד הרופא הנעזר בה.
האם ישנם אנשים שאינם מתאימים לשיטה הלפרוסקופית?
כריתה לפרוסקופית של גידול במעי הגס איננה מתאימה בהכרח לכל אחד. במצבי מחלה מתקדמים יותר כאשר הגידול גדול מאוד או חודר לאיבר סמוך יתכן שהשיטה לא תתאים ואז אנו מבצעים את הניתוח בצורה הרגילה. ישנם חולים סלקטיבים שבהם נשקול האם גישה לפרוסקופית תהא מועדפת, מדובר בעיקר בחולים עם ניתוחי בטן גדולים קודמים שהדבקויות בחלל הבטן אצלם יכולות להקשות על מהלך הניתוח, וכן חולים עם בעיות לבביות או ריאתיות קשות שניפוח חלל הבטן במהלך הניתוח עלול להכביד על התפקוד הלבבי והריאתי שלהם. עם זאת במקרים רבים ניתן להתחיל את הניתוח בצורה לפרוסקופית, ובמידה שנתקלים בבעיה – ניתן לעבור לצורה הפתוחה במהלך הניתוח.
האם ישנם סיבוכים אפשריים בניתוח זה?
הסיבוכים האפשריים בניתוח הלפרוסקופי אינם שונים מסיבוכים אפשריים בניתוחים פתוחים רגילים. סיבוכים, באופן כללי, הם דליפה ממקום חיבור המעי, זיהומים או דימומים.
לפני הניתוח מבצעים בד"כ הכנה של המעי עם שתית חומר משלשל. האשפוז נעשה ביום הניתוח או יום קודם. הניתוח אורך כשעתיים או יותר (תלוי באזור הגידול ובמשתנים הקשורים למנותח עצמו). משך אישפוז לאחר ניתוח לפרוסקופי של כריתת מעי גס נע בין שלושה ימים ועד שמונה ימים, שוב, תלוי בהיקף הניתוח, במנותח עצמו ובמהלך אחרי הניתוח.
ההחלמה לאחר האשפוז היא הדרגתית ואורכת מספר שבועות.
"ניתוחים בשיטה הלפרוסקופית"
כתבה מתוך עיתון "ביו + " מרץ-אפריל 2005
להגדלה לחץ על התמונה
יש לכם שאלה ? כתבו לנו
606 שאלות גולשים בהמשך העמוד
פוליפ בגודל 20 ממ
תופעות לאחר ניתוח מעיים
שלום רב
אבא שלי בן 83, עבר ניתוח במעיים. עדיין נמצא בב"ח.
לאחר יומיים אישרו לשתות מים. בלילה הוא הקיא . החזירו אותו לצום. עשו רנטגן. רופאים אמרו שקיבה עדיין לא חזרה לתפקוד. הוא כבר שבוע לאחר ניתוח ועדיין עם זונדה ( הורידו ושוב החזירו), קטטר ונותנים לו נוזלים דרך ווריד.
האם אי תפקוד של קיבה של תקופה ממושכת מצביע על סיבוכים/ בעיות?
תודה
כריתת המעי הגס הימני בלפרסקופיה
שלום רב
בקולונוסקופיה נמצא גוש שומני גדול 5X 5 ס"מ היושב באזור כפוף הכבד. בדיקת CT הראתה בנוסף ל"ליפומה" הנ"ל גם "התפשלות" של המעי העולה לתוך המעי הרוחבי כאשר הגוש השומני משמש כנראה LEADING POINT . הרופא הפנה לכירורג ובקש לשקול אפשרות של כריתת מעי ימני. אני בת 71 ובריאה.
להלן שאלתי:
א. מכיוון שזו "ליפומה" (שפיר) האם לא עדיפה הוצאתה בשיטת "קולוטומיה" בלפרסקופיה? האם זה פותר גם את בעיית ה"התפשלות" הנ"ל?
ב. האם אין מנוס מלקטוע את כל המעי הימני או שעדיף לקטוע רק משני הצדדים של הגוש השומני ולחבר את שני קטעי המעי (הימני עם הרוחבי)?. באופן כזה ישמר החיבור הטבעי בין המעי הדק למעי הגס. האם זה יפתור את בעיית התפשלות המעי?
צואה צרה לפעמים
בן 40 בריא בסהכ כחלק מהיותי היפוכונדר כנראה. מטופל בסרטלין לחרדות בריאות וסובל מאז ומתמיד ממעי רגיש. קולונסקופיה אחרונה לפני 7 שנים ללא ממצאים. כבר מספר חודשים אני שם לב שהצואה לפעמים יוצאת דקה יותר כמו אצבע.. ויום יומיים אחריי תקינה. המשקל שלי לא השתנה.אין דם בצואה.בדיקות דם כולל המוגלובין תקין. סיימתי לפניי חודש בירור של אבנים בכליות כולל סיטי ללא חומר ניגוד ואולטראסונד. מה הסיכויי לסרטן המעי? אם היה סרטן הצואה היתה תמיד דקה או גם מדיי פעם תקינה? לפניי שנתיים גם שאלתי את רופאת הגסטרו שהצואה פחות עבה והיא אמרה שזה מהמעי הרגיש. לא יודע מה לעשות? אוליי יש לי סרטן ובסוף עוד פעם יעשו לי בדיקה מיותרת..
קולונוסקופיה
שאלות נוספות בנושא: גידולי המעי הגס
לחצו על הלינקים וצפו בשאלות של גולשים בנושאים השונים