סרטן המעי הגס שכיח מאוד במדינות העולם המערבי ובישראל והרבה פחות באזורים אחרים כגון מערב אפריקה. ההסבר לכך נעוץ ככל הנראה בתזונה של האוכלוסייה המערבית, הנשענת על מזונות דלים בסיבים ועשירים בשומנים.
התמונה מציגה את 4 השלבים של סרטן המעי כפי שמוסבר בטקסט
שכיחות סרטן המעי הגס עולה עם הגיל ועולה באופן משמעותי לאחר גיל 50. מכאן חשיבות לבדיקותסקר מעל גיל 50 הכוללות בדיקת דם סמוי בצואה או הדמיה ישירה של המעי הגס בעזרת קולונוסקופיה. חשוב לציין כי ככל שהגילוי נעשה בשלב מוקדם יותר, כך גדלים אחוזי הסיכוי להחלמה. כאשר מדובר בגידול שהוא טרום סרטני, דהיינו במצב של פוליפ או כאשר הוא עדיין קטן, אחוזי ההחלמה מתקרבים ל100%.
סימנים להתפתחות סרטן המעי יכולים לכלול חולשה, כאבי בטן, עצירות מתגברת או דם ביציאה.
אבחנה חד משמעית של גידול במעי הגס נעשית בקולונוסקופיה. לאחר האבחנה מבצעים בד"כ CT של הבטן על מנת להעריך את שלב הגידול.
בסרטן המעי הגס ניתן להבחין בחמישה שלבים עיקריים:
שלב טרום סרטני – כאשר ישנו ממצא של פוליפ ובביופסיה אין התמרה סרטנית.
שלב I - גידול המוגבל לאזור רירית או תת-רירית של דופן המעי.
שלב II - גידולהמוגבל לדופן החיצוני של המעי.
שלב III - כאשר ישנה מעורבות של בלוטות למפה סביב אזור הגידול.
שלב IV - גידול ששלח גרורות לאיברים אחרים.
יש לכם שאלה ? כתבו לנו
כל טיפול למטרת ריפוי, במקרה של סרטן המעי הגס, מחייב ניתוח עם כריתת מקטע המעי הגס המעורב בגידול ובלוטות הלימפה מסביב.
עד לפני מספר שנים הדבר היה מחייב פתיחה פורמלית של חלל הבטן לצורך הכריתה. כיום אצל חלק נכבד של החולים ניתן לבצע את הניתוח בצורה לפרוסקופית המאפשרת החלמה מהירה יותר.
הניתוח הלפרוסקופי מתבצע בהרדמה כללית. לאחר סקירה מדוקדקת של חלל הבטן כורתים את הגידול ומאחים בחזרה את שני קצותיו של המעי. עם תום הכריתה מבצעים חתך מינימלי להוצאת הגידול מחלל הבטן.
היתרון שבשיטה הלפרוסקופית הוא תהליך החלמה מהיר יותר, פחות כאבים, פחות ימי אשפוז וכן יתרון אסתטי. כמו כן נמנעים חלק מסיבוכי פצע ניתוח השכיחים יותר בניתוחים הסטנדרטים.
בתחילת העידן הלפרוסקופי היה ויכוח האם השיטה הלפרוסקופית הינה בטוחה להסרת גידולים ממאירים. בעקבות הויכוח נעשו מחקרים ארוכי טווח שהכיחו כי שהשיטה הלפרוסקופית טובה לטיפול בסרטן המעי הגס.
האם מעבר ליתרונות שצוינו יש הבדלים נוספים בין שיטה זו לניתוח רגיל? הניתוח הלפרוסקופי הוא מעט יקר יותר בשל השימוש בציוד יעודי לשיטת ניתוח זה. כמו כן הניתוח במקרים מסוימים יכול להיות מעט ארוך יותר מניתוח רגיל. בנוסף מדובר בשיטה הדורשת מימנות מיוחדת מצד הרופא הנעזר בה.
האם ישנם אנשים שאינם מתאימים לשיטה הלפרוסקופית?
כריתה לפרוסקופית של גידול במעי הגס איננה מתאימה בהכרח לכל אחד. במצבי מחלה מתקדמים יותר כאשר הגידול גדול מאוד או חודר לאיבר סמוך יתכן שהשיטה לא תתאים ואז אנו מבצעים את הניתוח בצורה הרגילה. ישנם חולים סלקטיבים שבהם נשקול האם גישה לפרוסקופית תהא מועדפת, מדובר בעיקר בחולים עם ניתוחי בטן גדולים קודמים שהדבקויות בחלל הבטן אצלם יכולות להקשות על מהלך הניתוח, וכן חולים עם בעיות לבביות או ריאתיות קשות שניפוח חלל הבטן במהלך הניתוח עלול להכביד על התפקוד הלבבי והריאתי שלהם. עם זאת במקרים רבים ניתן להתחיל את הניתוח בצורה לפרוסקופית, ובמידה שנתקלים בבעיה – ניתן לעבור לצורה הפתוחה במהלך הניתוח.
האם ישנם סיבוכים אפשריים בניתוח זה?
הסיבוכים האפשריים בניתוח הלפרוסקופי אינם שונים מסיבוכים אפשריים בניתוחים פתוחים רגילים. סיבוכים, באופן כללי, הם דליפה ממקום חיבור המעי, זיהומים או דימומים.
לפני הניתוח מבצעים בד"כ הכנה של המעי עם שתית חומר משלשל. האשפוז נעשה ביום הניתוח או יום קודם. הניתוח אורך כשעתיים או יותר (תלוי באזור הגידול ובמשתנים הקשורים למנותח עצמו). משך אישפוז לאחר ניתוח לפרוסקופי של כריתת מעי גס נע בין שלושה ימים ועד שמונה ימים, שוב, תלוי בהיקף הניתוח, במנותח עצמו ובמהלך אחרי הניתוח.
ההחלמה לאחר האשפוז היא הדרגתית ואורכת מספר שבועות.
"ניתוחים בשיטה הלפרוסקופית"
כתבה מתוך עיתון "ביו + " מרץ-אפריל 2005
להגדלה לחץ על התמונה
יש לכם שאלה ? כתבו לנו
606 שאלות גולשים בהמשך העמוד
דם על הנייר טואלט
שלום רב,
אני בן 25 ולפני כחודש שמתי לב לכמות מזערית (טיפה שתיים קטנות מאוד) של דם על הנייר טואלט לאחר יציאה. בנוסף לפני כשבוע התחילו לי כאבי בטן מאוד חלשים, בעיקר בתנועה, בבטן שמאל תחתונה. אני מאוד מוטרד מהנושא ולא יכול להפסיק לחשוב שיש לי משהו חמור.
יש לציין שאף פעם לא באמת שמתי לב להרגלי היציאות שלי אבל מאז שהתחלתי לשים לב יש לי לפעמים עצירות של 4 ימים אז יציאה רכה מאוד ולפעמים יציאה קשה כל יום.
אין ירידה חריגה במשקל.
תודה מראש.
בסבירות גבוהה לא מדובר בבעיה חמורה.
כדאי להיבדק על ידי כירורג. יתכן ומדובר בבעיית טחורים או סדק בפי הטבעת.
פרופ' שמואל אביטל
מנהל מחלקה כירורגית ב' – המרכז הרפואי מאיר
סרטן מעי הגס
שלום רב האם ניתן להירפא משלב 4 ומה צריך / מומלץ לעשות מעבר לכימותרפיה כאשר ישנן גרורות בכליה , טחול , כבד ? מה מומלץ לאכול בכדי שלא יכאב כל כך
במצב כזה הטיפול הוא טיפול כימי. לעיתים הגידולים האילו מגיבים יפה לטיפול הכימי ויכולים להאריך את החיים בשנים. בכל מקרה תיוועצו עם האונקולוג המטפל.
פרופ' שמואל אביטל
מנהל מחלקה כירורגית ב' – המרכז הרפואי מאיר
גרורות של סרטן מאי הגס
לאחרונה התגלה לאמי בת ה 67 גוש סרטני בגודל 12 סמ במעי הגס בבדיקת קולונוסקופיה. עדיין אין תשובות ביופסיה אבל זה בוודאות של 99 אחוז לפי הרופא. בבדיקת ct נמצאו נגעים קטנים, קישוריות, בריאות ובלבלב. זה בהכרח גרורות או שייתכן זה ממצא אקראי? בימים הקרובים היא עוברת pet ct.
והיא אמורה לעבור ניתוח להוצאת הגידול.
איך אפשר להגיע למנתח טוב ?
אבי שלום,
הקשריות בריאה ובלבלב הן לא בהכרח גרורות. לעיתים יש ממצאים שאינם קשורים לגידול הראשוני במעי. בדיקת ה PET היא חשובה מאוד בהקשר זה. PET יכול לזהות גרורות כאשר ה סיטי אינו חד משמעי.
הטיפול הוא כעיקרון כירורגי אבל חשוב לדעת את מיקום הגידול ותשובת ה PET. (בגידולים הסמוכים לפי הטבעת מתחילים בקרינה לפני ניתוח). מומלץ לעשות בדיקת דם לסמני סרטן (CEA ו CA19-9).
פרופ' שמואל אביטל
מנהל מחלקה כירורגית ב' – המרכז הרפואי מאיר
טחורים וקולונוסקופיה
כן אפשר.
פרופ' שמואל אביטל
מנהל מחלקה כירורגית ב' – המרכז הרפואי מאיר
קשר בין בדיקת קולונסקופיה והתקף כאב חזק של דיברטיקוליסיס.
לפני כשלושה שבועות ביצעתי בדיקת קולונסקופיה. הבדיקה הייתה בפעם השניה. הפעם הקודמת הייתה לפני שלוש שנים והייתה תקינה בגלל שבבדיקה זו התגלו שני פוליפים זעירים לא ממאירים שהוסרו הומלץ לי לבצע בדיקה נוספת אחרי שלוש שנים. גם הבדיקה הפעם הייתה תקינה אם כי גם הפעם הוסר פוליפ זעיר לא ממאיר. לעומת זאת התגלה שיש לי דיברטיקוליזיס קל ושאין מה לדאוג. המשכתי בחיי הרגילים. יש לציין שאני עושה הרבה מאוד ספורט ( נסיעות באופניים בין 25 ל-50 ק"מ כל פעם שלוש ארבע פעמים בשבוע ושחיה ותזונה של הרבה סיבים , לחם מלא סלטים וכו' למרות שאני אוכל גם בשר נקניקים וכו,' כשבועיים לאחר בדיקת הקולונסקופיה ( לפני ימישה ימים הייתה לי התקפת כאב חריפה ביותר ( פעם ראשונה בחיי) שחייבה אישפוז. קיבלתי עירוי תוך ורידי ועברתי טומוגרפיה שגילתה שאין סיבוכים. שוחררתי מבית החולים ואני מקבל טיפול אנטיביוטי. יש לציין שאני חי בחו"ל בגלל שליחות מטעם המדינה אבל בעוד שלושה חדשים חוזר לישראל. השאלה שלי היא: האם ייתכן שיש קשר בין בדיקת הקולונסקופיה והתקפת הדיברטיקוליסיז? עד היום לא היו לי כל בעיות והיציאות שלי היו תמיד סדירות אם כי לעיתים קרובות פעמיים ביום. משום מה נראה לי משונה ששבועיים לאחר הבדיקה פתאום יש התקפה כזו. שאלה נוספת: לאחר שקראתי את התשובות לכל השאלות באתר אני מבין שבדרך כלל התקף הכאב לא חוזר אבל אם כן יש צורך בניתוח: האם בעקבות הניתוח הזה צריך שקית? עוד שאלה האם יש צורך באמת לקיים בדיקת קולונסקופיה נוספת בעוד כחדשיים?
אין מידע בספרות לגבי התקף של מחלת סעיפים אחרי קולונוסקופיה כך שבכל אופן זה יכול להיות מקרי. כעיקרון אינך צריך ניתוח . במידה ויהיו התקפים חוזרים ובהתחשב בגילך יהיה צורך לשקול התערבות ניתוחית. אין צורך בשקית אחרי ניתוח אלקטיבי לכריתת מעי בשל סעיפים.
על פניו לא נראה לי שיש צורך בבדיקת קולונוסקופיה חוזרת.
פרופ' שמואל אביטל
מנהל מחלקה כירורגית ב' – המרכז הרפואי מאיר
שאלות נוספות בנושא: גידולי המעי הגס
לחצו על הלינקים וצפו בשאלות של גולשים בנושאים השונים