סרטן המעי הגס שכיח מאוד במדינות העולם המערבי ובישראל והרבה פחות באזורים אחרים כגון מערב אפריקה. ההסבר לכך נעוץ ככל הנראה בתזונה של האוכלוסייה המערבית, הנשענת על מזונות דלים בסיבים ועשירים בשומנים.
התמונה מציגה את 4 השלבים של סרטן המעי כפי שמוסבר בטקסט
שכיחות סרטן המעי הגס עולה עם הגיל ועולה באופן משמעותי לאחר גיל 50. מכאן חשיבות לבדיקותסקר מעל גיל 50 הכוללות בדיקת דם סמוי בצואה או הדמיה ישירה של המעי הגס בעזרת קולונוסקופיה. חשוב לציין כי ככל שהגילוי נעשה בשלב מוקדם יותר, כך גדלים אחוזי הסיכוי להחלמה. כאשר מדובר בגידול שהוא טרום סרטני, דהיינו במצב של פוליפ או כאשר הוא עדיין קטן, אחוזי ההחלמה מתקרבים ל100%.
סימנים להתפתחות סרטן המעי יכולים לכלול חולשה, כאבי בטן, עצירות מתגברת או דם ביציאה.
אבחנה חד משמעית של גידול במעי הגס נעשית בקולונוסקופיה. לאחר האבחנה מבצעים בד"כ CT של הבטן על מנת להעריך את שלב הגידול.
בסרטן המעי הגס ניתן להבחין בחמישה שלבים עיקריים:
שלב טרום סרטני – כאשר ישנו ממצא של פוליפ ובביופסיה אין התמרה סרטנית.
שלב I - גידול המוגבל לאזור רירית או תת-רירית של דופן המעי.
שלב II - גידולהמוגבל לדופן החיצוני של המעי.
שלב III - כאשר ישנה מעורבות של בלוטות למפה סביב אזור הגידול.
שלב IV - גידול ששלח גרורות לאיברים אחרים.
יש לכם שאלה ? כתבו לנו
כל טיפול למטרת ריפוי, במקרה של סרטן המעי הגס, מחייב ניתוח עם כריתת מקטע המעי הגס המעורב בגידול ובלוטות הלימפה מסביב.
עד לפני מספר שנים הדבר היה מחייב פתיחה פורמלית של חלל הבטן לצורך הכריתה. כיום אצל חלק נכבד של החולים ניתן לבצע את הניתוח בצורה לפרוסקופית המאפשרת החלמה מהירה יותר.
הניתוח הלפרוסקופי מתבצע בהרדמה כללית. לאחר סקירה מדוקדקת של חלל הבטן כורתים את הגידול ומאחים בחזרה את שני קצותיו של המעי. עם תום הכריתה מבצעים חתך מינימלי להוצאת הגידול מחלל הבטן.
היתרון שבשיטה הלפרוסקופית הוא תהליך החלמה מהיר יותר, פחות כאבים, פחות ימי אשפוז וכן יתרון אסתטי. כמו כן נמנעים חלק מסיבוכי פצע ניתוח השכיחים יותר בניתוחים הסטנדרטים.
בתחילת העידן הלפרוסקופי היה ויכוח האם השיטה הלפרוסקופית הינה בטוחה להסרת גידולים ממאירים. בעקבות הויכוח נעשו מחקרים ארוכי טווח שהכיחו כי שהשיטה הלפרוסקופית טובה לטיפול בסרטן המעי הגס.
האם מעבר ליתרונות שצוינו יש הבדלים נוספים בין שיטה זו לניתוח רגיל? הניתוח הלפרוסקופי הוא מעט יקר יותר בשל השימוש בציוד יעודי לשיטת ניתוח זה. כמו כן הניתוח במקרים מסוימים יכול להיות מעט ארוך יותר מניתוח רגיל. בנוסף מדובר בשיטה הדורשת מימנות מיוחדת מצד הרופא הנעזר בה.
האם ישנם אנשים שאינם מתאימים לשיטה הלפרוסקופית?
כריתה לפרוסקופית של גידול במעי הגס איננה מתאימה בהכרח לכל אחד. במצבי מחלה מתקדמים יותר כאשר הגידול גדול מאוד או חודר לאיבר סמוך יתכן שהשיטה לא תתאים ואז אנו מבצעים את הניתוח בצורה הרגילה. ישנם חולים סלקטיבים שבהם נשקול האם גישה לפרוסקופית תהא מועדפת, מדובר בעיקר בחולים עם ניתוחי בטן גדולים קודמים שהדבקויות בחלל הבטן אצלם יכולות להקשות על מהלך הניתוח, וכן חולים עם בעיות לבביות או ריאתיות קשות שניפוח חלל הבטן במהלך הניתוח עלול להכביד על התפקוד הלבבי והריאתי שלהם. עם זאת במקרים רבים ניתן להתחיל את הניתוח בצורה לפרוסקופית, ובמידה שנתקלים בבעיה – ניתן לעבור לצורה הפתוחה במהלך הניתוח.
האם ישנם סיבוכים אפשריים בניתוח זה?
הסיבוכים האפשריים בניתוח הלפרוסקופי אינם שונים מסיבוכים אפשריים בניתוחים פתוחים רגילים. סיבוכים, באופן כללי, הם דליפה ממקום חיבור המעי, זיהומים או דימומים.
לפני הניתוח מבצעים בד"כ הכנה של המעי עם שתית חומר משלשל. האשפוז נעשה ביום הניתוח או יום קודם. הניתוח אורך כשעתיים או יותר (תלוי באזור הגידול ובמשתנים הקשורים למנותח עצמו). משך אישפוז לאחר ניתוח לפרוסקופי של כריתת מעי גס נע בין שלושה ימים ועד שמונה ימים, שוב, תלוי בהיקף הניתוח, במנותח עצמו ובמהלך אחרי הניתוח.
ההחלמה לאחר האשפוז היא הדרגתית ואורכת מספר שבועות.
"ניתוחים בשיטה הלפרוסקופית"
כתבה מתוך עיתון "ביו + " מרץ-אפריל 2005
להגדלה לחץ על התמונה
יש לכם שאלה ? כתבו לנו
606 שאלות גולשים בהמשך העמוד
המעי הגס
פירוש הדבר שמדובר בפוליפ שפיר שנמצא במצב של "רגע לפני" שהופך לממאיר....
פרופ' שמואל אביטל
מנהל מחלקה כירורגית ב' – המרכז הרפואי מאיר
פוליפ מסוג אדנומה
שלום,
אני בת 40 בקולונוסקופיה שעברתי בפעם הראשונה בחיי נמצא פוליפ סיגמה ללא גבעול חום כהה גבשושי 1.8*1.5*1.0 אבחנה tubulovillous adenoma with focal high grade displasia comletly excisedה כשהרופא הוציא הוא כתב שזה עם גבעול מדוע יש הבדל בין מה שהרופא כתב תיאור המיקרוסקופי האם יש משמעות? האם הביופסיה אכן יכולה לדעת שכל הפוליפ הוסר כפי שכתבו? הרופא המליץ על בדיקה חוזרת בעוד שנה.
הפוליפ הוצא בשלמות לפי הפתולוגיה. בנוסף אין בו ממאירות. ולכן אין חשש ויש לעשות קולונוסקופיה בעוד שנה.
וךוגיה.
פרופ' שמואל אביטל
מנהל מחלקה כירורגית ב' – המרכז הרפואי מאיר
גידול ממאיר במעי הגס
בקולונוסקופיה התגלה שיש לי פוליפ ממאיר בגודל 1.5 ס"מ. הפוליפ הוסר. נאמר לי שהאזור מסביב נקי ושעלי לעבור בעוד שלוש שנים קולונוסקופיה נוספת. לא הייתה המלצה לבדיקות מיוחדות כמו אולטרסאונד , בדיקות דם או M.R.I i כדי לסרוק אברים אחרים ולוודא שהכל באמת נקי ולא הומלץ לעבור בדיקות כאלו כעבור כמה חודשים.
האם פוליפ ממאיר בגודל כמו שלי נחשב גילוי מוקדם?
האם עדיף לעבור בדיקות נוספות כדי לעקוב אחר התפתחות אפשרית של גרורות, ואם כן- באיזו תדירות?
מה הסיכוי שבמקרה שלי יהיו גרורות למרות שלפי דעת הרופא שלא התבססה על בדיקות נוספות היא ש" הכל נקי"?
למי עלי לפנות כדי לבקש בדיקות אלות ובאיזה שלב?
בתודה, עליזה
לפי התיאור הוצא כנראה פוליפ שבקצהו הייתה ממאירות. במידה וזה המקרה אין באמת צורך בבירור נוסף. הסיכוי לגרורות הוא אפסי. אני כן ממליץ על קולונוסקופיה בעוד שנה ובמידה והיא תהיה תקינה אז מעקב כל 3-5 שנים.
פרופ' שמואל אביטל
מנהל מחלקה כירורגית ב' – המרכז הרפואי מאיר
עברתי בדיקת קולנסקופיה לפני כחדשיים , ההכנות לבדיקה לא היו מספקות לדברי הרופא,ואחרי חדשייo קבלתי אבחנת רופא בכתב על ממצא בשם polip colon אבקש לדעת מהו ממצא זה להוסיף: הרופא הציע לי לעשות שוב קולנוסקופיה בעוד שנה . אשמח לקבל תשובתכם בהקדם תודה אברהםעip
אין לי ספק שמספרים לך רק את האמת. כנראה היה פוליפ קטן במעי שנכרת - כדאי לוודא זאת מול הרופא. ברגע שמוצאים פוליפו כורתים אותו ההמלצה השגרתית היא לבצע קולונוסקופיה שנה אחרי לוודא שלא צצו פוליפים נוספים. אם עוד שנה לא ימצאו פוליפים ההמלצה היא קולונוסקופית מעקב לאחר 3-5 שנים.
פרופ' שמואל אביטל
מנהל מחלקה כירורגית ב' – המרכז הרפואי מאיר
סימפטומים
- חייב להיבדק. ממליץ להיבדק קודם אצל פרוקטולוג.
פרופ' שמואל אביטל
מנהל מחלקה כירורגית ב' – המרכז הרפואי מאיר
שאלות נוספות בנושא: גידולי המעי הגס
לחצו על הלינקים וצפו בשאלות של גולשים בנושאים השונים