שלום,
אני כתשעה חודשים אחרי לידה (בת 31, לידה ראשונה). שבועיים אחרי הלידה הופיעה אצלי פיסורה. לאחר טיפול בניפידיפין שלא הועיל, פניתי לפורמולת נונא. לאחר טיפול שני בפורמולה זכיתי לחודש של שקט מהפיסורה. אך אז לצערי יציאה קשה פתחה את הפיסורה מחדש. כחלק מהשימוש בפורמולה, אני כבר כמה חודשים מקפידה על יציאות רכות בעזרת פגלקס ומרבה בישיבה על בקבוק חם/אמבטיות מים חמים. יש לציין שאני מניקה ולכן השתמשתי בזמנו בניפידיפין ולא ברקטוג'סיק.
א. בהיותי עדיין מניקה, האם יש עוד טיפול שמרני נוסף שאני יכולה לנסות בטרם פניה לניתוח שיכול לפתור לי את הבעיה אחת ולתמיד?
ב. אם המוצא היחיד הוא ניתוח, מה סיכויי ההצלחה במקרה שלי, ומהם הסיכונים הכרוכים בניתוח. יש לציין שאני מקווה לעוד לידות בעתיד ולכן החשש שלי מוגבר. האם בהיותי מניקה אני בכלל יכולה להתנתח?

הפיסורה הרסה לי את איכות החיים ואני חווה תקופה קשה מאוד, מה גם שהטיפול בתינוק שלי מאוד מושפע מכל הסיפור. אני כ"כ רוצה שזה יהיה כבר מאחורי ומאוד אודה לייעוצך