לפני כחודש סבלתי מעצירות קשה והשתמשתי בצינור מים כדי לבצע חוקן..המים היו חמים מידיי והרגשתי צריבה בזמן החדרת המים, הטחורים החיצוניים שאיתם חייתי עד היום (16 שנה) הנפחו והמצב השבית אותי לשבוע, הייתה לי הקלה לכמה ימים ואז הכאבים החמירו, השתמשתי במשחות / נרות / כדורים לשיכוך כאב והמון קרח ובכל זאת צרחתי לשמיים מכאבים בלי הפסקה, עברתי כמה רופאים דרך כללית וכולם אמרו לי שיש לי כנראה בצקות והוסיפו לי מגנזיום סולפט שרק החמיר לי את הכאב, הגעתי לאסותא והפרופסור אמר לי שמדובר בפיסורה וכיוון שאני נורא סובלת הוא לא יבצע בדיקה רקטלית (גם אם היה רוצה לבצע בדיקה הייתי מסרבת מרוב כאבים ברמות קשות) קיבלתי משחה נפידפין והתחלתי למרוח, אחרי יומיים הרגשתי הקלה, היום כעשרה ימים אחרי הטיפול השמרני אני מרגישה כאבים נסבלים במהלך היום, בזמן יציאה לא כואב אבל מייד לאחר היציאה אני סובלת כשעתיים שלום מדקירות חזקות בפי הטבעת וטחורים מאוד מנופחים, אני עושה אמבטיית ישיבה עם מים חמים. אני מרגישה שאני מטפלת נכון בפיסורה אבל הטחורים מחמירים, מה אני אמורה לעשות? נאמר לי לא לשים קרח כי זה יפריע לטיפול בפיסורה לצורך הרפיית השריר. ביררתי על מחיר לניתוח באסותא ומדובר ב9000 שח בערך, הסכום הזה ממש כבד עליי אבל מצד שני אני חוששת לבצע ניתוח אצל רופא שאינו פרטי. מתי אדע שאין מנוס מניתוח? האם אפשר לבצע ניתוח פיסורה בנפרד וטחורים בנפרד לאחר החלמה ? האם אפשר לבצע בדיקה רקטלית בהרדמה מקומית? אין לי כח סבל ואני מרגישה שאני כמעט מאבדת הכרה בזמן יציאות וזה רק מתוך מצב נפשי. יש הקלה נכון להיום..אבל עד מתי זה ישאר כואב אבל יחסית נסבל? אני לא חוששת מניתוח אני חוששת מההחלמה, אני חוששת להיכנס לשירותים אחרי ניתוח, אחי עבר ניתוח פיסורה וטחורים משולב והוא צרח לשמיים במשך כמה חודשים, ורק אחרי 5 חודשים הוא החלים לגמריי, אין לי כח סבל!! הצילו.