שלום, 4 חודשים לאחר ניתוח שרוול, אובחנתי עם פיסורה עמוקה מאוד על גבול הכרוני.נראה שריר חשוף עי הרופא לפני כחודשיים וחצי. טרם תחילת הטיפול השמרני כל יציאה גרמה לשיתוק מוחלט כ12 שעות לאחריה. הטיפול כלל שמן פראפין 2 ביום מיץ שזיפים כוס ביום ומשחת ניפדיפין 4 פעמים ביום. חלה הטבה כמעט מיידית. לאחר כחודש התחלתי לרדד את הטיפול במשחה ובשמן מחשש להתמכרות לשמן פראפין. היציאות יזרו להיות מעט קשות ואיתם הדימום חזר ולאחר מכן גם הכאב שמתגבר מפעם לפעם.
לפני כשבועיים הייתי אצל פרוקטולוג שוב, הפיסטרה הפכה שטחית ולכן המליץ על המשך טיפול עוד חודש.
לצערי בשבוע האחרון למרות שחזרתי לשמן פראפין ולמשחה 4 פעמים ביום והוספתי בנפייבר פעמיים ביום הכל מתדרדר יציאות קשות עד כדי דימום רב יותר וכאבי תופת המונעים תפקוד בדיוק כמו בהתחלה.
אציין כי אני מקפיד על שתיה של כ2 ליטר ביום.
האם אין מנוס מניתוח? או שיש פתרון אחר?
אם ניתוח תוך כמה זמן אוכל לחזור לעבודה סדירה (אני איש קבע עבודה מאופיינת בדפוס לא קבוע ללא יכולת לשמור על שטיפות ואמבטיות ישיבה לאחר כל יציאה, האם אדרש לחופשת מחלה ארוכה כדי להחלים או שאוכל לחזור יחסית מהר לתפקידי)

אודה לתשובה במהרה, אני ממש סובל