לפני כ 3 חודשים התחילו לי כאבים בזמן יציאה ואחרי יציאה למספר שעות ולפעמים דם בזמן יציאה, לא הייתה לי כלל עצירות .
לפני שבועיים וחצי הלכתי לרופאת משפחה ספרתי לה על הבעיה היא הביאה לי נורמלקס במינון של מנה ליום(בערב חג פסח) , יום אחרי לקיחת הנורמלקס התחילה לי לפתע עצירות שמאפיינה היו יציאה אחת ביום שכוללת התאמצות וחוסר התרוקנות מלאה , יום-יומים לאחר חג הפסח היציאות שלי היו גדולות יותר ואפילו לפעמים פעמיים ביום , אך עדיין אני מרגיש קצת חוסר התרוקנות מלאה .
הלכתי לכירורג לפני 3 ימים, הוא בדק אותי ובזמן הבדיקה שאל אותי אם כואב אמרתי לו שכן והוא אמר שיש לי טחורים חיצוניים, לגבי העצירות הוא אמר שאם יש לי יציאה-לפעמים 2 ביום אז חוסר התרוקנות אצלי זה דבר נדיר ולא אמר לי אם זה מצריך טיפול, הוא אמר לי להמשיך עם הנורמלקס והביא לי נרות פרוקטו גליבנול לטיפול ל 9 ימים .
מאז תחילת הטיפול בנורמלקס אין לי כאבים ודם בזמן יציאות והיציאות רכות אך עדיין אני מרגיש חוסר התרוקנות מלאה למרות שיש לי יציאה טובה-לפעמים 2 ביום , מה אני אמור לעשות עם החוסר התרוקנות הזאת ?להעלות את המינון של הנורמלקס ?
ולאחר הטיפול בנרות (נשארו עוד 6 ימים) איך אני אדע אם הטחורים עבור ? להפסיק עם הנורמלקס או לחכות עוד איזה חודשיים עם הנורמלקס ורק אז לבדוק אם הפסיק ? כי אני עדיין מרגיש בליטה מסויימת שלא קטנה מאז תחילת הטיפול (שאין לי מושג אם זה המבנה של פי הטבעת או המאפייינים של טחור)