כיסוי ביטוחי ומימון

היי,
אני בן 67 ומזה שנים סובל מהפרשה שקופה מהרקטום בכמות שמצריכה פד וכן דימומים קלים לאחר יציאות. ב-2/2019 בוצעה קולונוסקופיה (תקינה) תוך הסרת פוליפ שפיר. לאחרונה נבדקתי אצל פרופ. מומחה בפרוקטולוגיה וכירורגיה שאבחן בבדיקה פיזקאלית רקטאלית- פוליפ גדול בשעה 6 התופס כרבע מההיקף ופוליפ רקטאלי.
ברקטוסקופיה – פוליפ רקטאלי בגובה 4 ס"מ פוליפ אנאלי גדול. טחורים בדרגה 2.
האם יש צורך בקולונוסקופיה נוספת לאיתור פוליפים נוספים? ברצוני להסיר את הטחורים בלייזר (להקלה בהחלמה) ואני מבין שאת הפוליפים חייבים להסיר בניתוח (בסכין). האם אפשרי שילוב שניהם באותו הליך ניתוחי.?
האם סביר שהטחורים הם אלה המונעים עצירת הדליפה מלצאת החוצה ועם הסרתם הדליפה תפסק? מה הסיכונים ?

ילפני שנים רבות אבחנו אצלי בקע סרעפתי קטן ומאז הייתי מטופלת בלנטון, כדור אחד ליום.
בחודשים האחרונים הלנטון הפסיק להשפיע עלי, ואני סובלת מחומציות מאוד קשה בפה, גם לאחר אוכל וגם לפני. עברתי לקחת קונטרולוק פעמיים ביום וגם טאמס מס' רב של פעמים ביום, אך גם זה לא עוזר לי כלל. דיברתי עם רופא הגסטרו בנוגע לניתוח של הבקע והוא אמר לי שהוא ינתח אותי רק אם אין לי דלקת פעילה בקיבה. אחרי בדיקת גסטרו התברר שאכן קיים גסטריטיס שנגרם בגלל חיידק ההליקובקטר. יש לציין שבבדיקה לא נראתה דלקת אלא רק בביופסיה שנלקחה. אני חוששת שכאשר אחזור לרופא הוא לא יסכים לנתח אותי בגלל הגסטריטיס כפי שהוא אמר. אני מאוד סובלת מהחומציות ומהעובדה שאני לא סופגת ויטמינים בגלל הטיפול התרופתי האינטנסיבי. הייתי מעוניינת לדעת האם אכן אפשר לנתח גם כאשר קיים גסטריטיס ומה עלי לעשות על מנת שיעשו לי את הניתוח.

שלום רב,
אני חייל בקבע בן 21. באוגוסט 2016 אבחנו אצלי טחורים פנימיים דרגה 1. לאחר כמה חודשים הטחורים החלו לצנוח מעבר לפי הטבעת ולחזור למקום בעצמם (דרגה 2). כבר כשנתיים שהמצב שלי הוא דימום של הטחורים פעם בחודשיים-שלושה למשך שתי יציאות לכל היותר. לאחרונה אני סובל יותר מעצירויות שהגיעו לשיא של 4 ימים ללא יציאה. ביום החמישי הייתה יציאה רצינית, ללא דימום, אך הטחורים שצנחו היו מנופחים יותר ולא יכלו לחזור חזרה, מה שאילץ אותי לדחוף אותם ידנית (עלייה לדרגה 3 לכאורה).

חשוב לי לציין כי כל הסיטואציה פוגעת באיכות החיים שלי כבר זמן רב אך נראה כי עכשיו הגעתי לסוג של קו פרשת המים. שאלתי היא זו – מה הטיפול הכירורגי הטוב ביותר שאני יכול לעשות, כאשר טיפול טוב מבחינתי הוא כזה שקודם כל זמן ההחלמה ממנו הוא קצר ומאפשר חזרה מהירה לשגרה, יחד עם פתרון אמיתי של הבעיה כמובן. אשמח לעזרה והכוונה בנושא.

לפני כשלש שנים לאחר לידת בני נהייתה לי פיסורה, דימום לאחר יציאות בעיקר קשות, בהתחלה לקחתי בעיקר מרככים ומידי פעם ניפדיפין וזה אכן עזר, אבל כשהפסקתי זה היה חוזר, כעת בעקבות דלקת ראומטית אני לוקחת בקביעות סטרואידים (דקסמטזון) במינון נמוך והבנתי שבמקרה כזה אופציה של ניתוח אינה על הפרק, יש משהו אחר שיכול להועיל??

שלום רב,
לפני חצי שנה עברתי ניתוח לניקוז אבצס פריאנלי.
אין הפרשות, אין דימום.
למרות זאת, תוקפים אותי מידי פעם כאבים חזקים מאוד באזור.
נשלחתי ל mri. בתוצאות הבדיקה:
פיסטולה אקסטרה­אנאלית מאחורי לפי הטבעת, מפושטת לאורך כ­38 מ"מ.

הפיסטולה בעלת צורת פרסה, ברקמות הרכות, במגע עם שרירי הפובורקטליס.
התעלה מתמשכת מימין בקולקציה טובולרית מפושטת לאורך כ­50 מ"מ
­כלפי מעלה עם מעורבות בשריר ה­Iliococcygeus ימין
­וכלפי מטה עם פתח חצוני ב­margin anal Right
לסיכום:
פיסטולה אקסטרה­אנאלית מורכבת כמתואר עם קולקציה טובולרית מפושטת המעורבת את שרירי הלווטור אני דו"צ.

בבדיקה לפני כשלושה חודשים אצל פרופסור עם התוצאות, טען שלא מרגיש דבר במישוש, ואמר שיתכן שאין פיסטולה, ושבבדיקת ה mri פירשו את הצלקת כפיסטולה.
בימים האחרונים שוב כאבים חזקים. לא יכולה לשבת. במישוש מרגישה שהכאב הוא חד יותר בצלקת עצמה, אבל מקרין לרדיוס שבסביבתה.
האם יכול להיות שיש פיסטולה למרות שאין הפרשה? האם פיסטולה כואבת? האם ייתכן אבצס חוזר עם כאב שעובר ושב?
מרגישה כבר משוגעת. כל הרופאים שבדקו אותי טוענים שאין לי כלום..