הוושט הינו איבר צינורי המחבר בין הפה לבין הקיבה. בין הוושט לבין הקיבה ישנו מנגנון של שוער (מעין שסתום חד כיווני).
שוער זה הוא שריר טבעתי הממוקם בחלק הוושט הממוקם בחלל הבטן מייד מתחת לשריר הסרעפת (שריר הסרעפת הוא הוא יריעת שריר המפרידה בין אזור בית החזה לבטן). השוער הוושטי מאפשר מעבר חד כיווני של המזון מהוושט לקיבה ומונע חזרה של מזון, חומצות או מרה מהקיבה בחזרה לוושט.
הרפלוקס הוא מצב בו תוכן חומצי מהקיבה עולה לכיוון הוושט. כאשר שוער הוושט פגוע ישנה חזרה של חומצה מהקיבה לוושט. דבר זה גורם לתחושות של צרבת, תחושת שריפה, כאב מאחורי עצם החזה, שיעול, או במקרים קשים חזרה של מזון.
מבחינה מקומית החומצה גורמת לכוויה בוושט, ובעקבותיה לדלקת, היווצרות של כיבים, ובמקרים קשים גם היצרות ואף מצבים טרום ממאירים. הגורם לרפלוקס הינו לרוב תפקוד לקוי של הסוגר. הירידה בכוחו של שריר הסוגר נגרמת לרוב ממיקום לא אנטומי של הסוגר – כמו במצבים של בקע סרעפתי (אזור החיבור בין הוושט לקיבה עולה אל תוך בית החזה), סיבי סוגר חלשים, ומסת שריר ירודה.
יש לכם שאלה ? כתבו לנו
הבירור המקיף למחלת רפלקס כולל :
- גסטרוסקופיה – בדיקה אשר בה מוכנס צינור עם סיב אופטי לסקירת הוושט והקיבה.
- מנומטריה – בדיקה אשר מודדת את התכווצות הוושט וחוזק שריר הסוגר ותפקודו.
- PH– מטריה – בדיקה בה נרשמת מידת החומציות בוושט למשך 24 שעות.
- צילום בליעה – צפייה בתהליך הבליעה בזמן אמת באמצעותו ניתן להדגים ולאבחן את חזרת התוכן לוושט.
כאשר מאובחן רפלקוס:
הטיפול המומלץ הוא בהתאם לחומרת הרפלקוס, ולהשפעתו על הוושט.
הטיפול הראשוני כולל בד"כ שינויים בהרגלי החיים – ירידה במשקל, הימנעות משכיבה לאחר אוכל, לבישת בגדים שאינם לוחצים, הפסקת עישון, והימנעות ממאכלים המחלישים את שריר הסוגר (שוקולד, אלכוהול) .
הטיפול התרופתי – שימוש בתרופות שונות שמטרתן הפחתת יצור החומצה בקיבה.
הטיפול הניתוחי – הטיפול מיועד לחולים אשר אינם מגיבים לטיפול השמרני, או שאינם מעוניינים בטיפול תרופתי לאורך זמן. הניתוח מתבצע בגישה לפרוסקופית, בגישה זו מבצעים חתכים זעירים בדופן הבטן ומנפחים את חלל הבטן בגז. לאחר מכן מוכנסת מצלמה לחלל הבטן ובעקבותיה מספר כלי עבודה. במהלך הניתוח מתבצע חיזוק של הסוגר הוושטי ע"י עטיפתו בחלק מדופן הקיבה (FUNDOPLICATION). חיזוק שרירי הסוגר מונע את החזר החומצה ובכך המזון והחומצה ממשיכים מהקיבה לכיוון המעי הדק.
ניתוח כזה אורך מעבר לשעה והוא מבוצע בהרדמה כללית. משך האשפוז לאחר הניתוח הוא בין יום ליומיים עם החלמה הדרגתית לאחר מיכן.
יש לכם שאלה ? כתבו לנו
339 שאלות גולשים בהמשך העמוד
לפני כעשרה חודשים עברתי ניתוח כיס מרה
לאחר הניתוח עברתי בדיקה של גסטרוסקופיה בעיקבות כאבים שהמשיכו למרות הניתוח בצד ימין של הבטן העליונה .
בבדיקה אובחן החידק hpp
כמו כן גם בקע קטן
טופלתי באנטיביוטיקה ובלוסק אך בכל זאת הכאבים לא חלפו
בבדיקות אולטרסאונד וקולונוסקופיה וכן בדיקות דם מקיפות הכל תקין ובכל זאת הכאבים אינם חולפיםמה עלי לעשות?
שלום מירי ילוז,
אכן בעיה. גם לי לא ברורה סיבת הכאבים. יתכן ומדובר במעי רגיז. כדאי להיוועץ בגסטרואנטרולוג שוב.
נשמח לעמוד לרשותך במרפאתינו, דר אביטל
ברצוני לדעת איזה מאכלים לא לאכול או פרות או ירקות תפוזים, מנדרינות, עגבניות, אוכל מתוגן פשוט כל פעם אומרים לי משהו אחר אני כבר לא יודע מה להחליט וזה כואב צורב ומציק מבקש את המלצתכם.
לתשובתכם אודה מראש
תודה יוסי
שלום לומברוזו יוסף,
מאכלים היכולים להחמיר תחושות של צרבת הם דברים עם הרבה סוכר, קפה, ואוכל שומני. אין בעיה עם פירות וירקות. כיכלל אתה צריך לנסות מאכלים שונים ולראות איך זה משפיע עלייך באופן אישי.
נשמח לעמוד לרשותך במרפאתינו, דר אביטל
שלום רב,
אני בן 30 ומאז שאני זוכר את עצמי היו לי בעיות כאלה ואחרות במערכת העיכול.כשהייתי קטן היה לי גסטיריטיס, בגיל 13,17 ו23 אובחנתי כסובל מHP וטופלתי באנטיביוטיקה מתאימה.לפני שנתיים בדקו לי HP ויצא שלילי. בפעם האחרונה שאיבחנו אצלי HP בגיל 23 גם עשו לי גסטרוסקופיה ואיבחנו כיב בתריסריון העליון ובע סרעפתי של 3 מ"מ.
ועכשיו לסיפור עצמו, לפני 3 שנים התחלתי לסבול מכאבים חזקים בגרון וגם היו כאבים בבטן בצד שמאל. עשו לי בריום,סיגמואידוסקופיה וכל מיני בדיקות דם. הגיעו למסקנה שיש לי תסמונת מעי רגיז ואכן יש לי יציאות די עצבניות. לגבי הכאבים בגרון קיבלתי סותרי חומצה שונים במשך חצי שנה. הסימפטומים קצת השתנו אבל עדיין כאב. ואז באמצע הטיפול בסותרי חומצה שלחה אותי לעשות ננומטריה וניטור חומציות תוך כדי טיפול בסותרי חומצה.התוצאות בגדול היו תקינות. אמנם הסוגר התחתון היה על גבול התחתון אבל עדיין בנורמה. אי לכך הגסטרואנטרולוג אמרה שאין לי רפלוקס או צרבת והפנתה לרופא אא"ג. רופא אא"ג אכן איבחן שיש לי גרון יבש ואולי קצת אדמדמם אבל לא יותר מגדר רגיל. אז בגדול 2-3 איכשהו השתדלתי לחיות עם הכאבים הבלתי נסבלים.
עד שאתמול הגעתי לרופא אא"ג אחר והוא הכניס לי איזו מצלמה דרך האף וישר איבחן אצלי כוויה בגרון בדיוק במקום שכאב לי (צד שמאל). האבחנה שלו הייתה שיש לי בפירוש רפלוקס ודי הרבה שנים. אני רוצה לציין שאני לא מתלהב מטיפול תרופתי. אמנם חברת התרופות טוענת שהתרופות בטוחות אך יש לי חשש שסותרי חומצה פוגעים קשות בעיכול עצמו וכבר יש מחקרים אחרונים שמראים שסותרי חומצה פוגעים בספיגה של וויטמנים ובפלורה של המעיים.
בכל אופן, אני שוקל את האופצייה לעשות ניתוח לפרוסקופי שימנע את העלייה של החומציות לוושט. חוששני שהבקע הסרעפתי והסוגר התחתון החלש הם הבעיה. השאלות שלי הן כאלה:
1. עד כמה שהבנתי אחוזי הצלחה הם לא 100 אחוז. מה הם הגורמים שמשפיעים לרעה? האם זה הגיל או שזה פשוט קורה מעצמו כתוצאה מאיזה תרגיל פיסי שעושים במשחק,יוגה וכו'?
2. איזה סיכונים בגדול יש בניתוח שכזה? הייתכן וניתוח לפרוסקופי יוצר רקמות מיותרות בחלל הבטן? בזמנו קראתי שניתוחים לפרוסקופיים מגדילים סיכון להדבקויות בחלל הבטן.
3. איזה בדיקות חוץ מאלה שעשיתי לעיל,אני צריך לעשות עוד כדי להחליט אם כדאי לי ללכת על ניתוח או לא.
בתודה,ברוך
שלום ברוך,
בהחלט יתכן ואתה סובל מרפלקס. ניתוח לפרוסקופי הוא פיתרון טוב. שיעור ההצלחה בסדרות שונות הוא סביב 80 אחוזים ואין לנו דרך טובה לצפות אצל מי הניתוח מצליח פחות. אין גם המלצות מיוחדות בהקשר זה. בתחילה הסמפטומים מוקלים אצל כמעט כולם אבל באחוז מסוים במשך השנים יש חזרת סמפטומים וחלקם (סביב 20 אחוזים) יזדקקו שוב לטיפול תרופתי אם כי לעיתים במינון נמוך יותר.
הניתוח אינו מורכב ובוודאי גורם להרבה פחות הדבקויות בחלל הבטן.
בשלב זה אני ממליץ לחזור על PHמטריה ומנומטריה. חשוב מאוד לבצע את ה PHמטריה כאשר אתה ללא טיפול תרופתי בסותרי חומצה אחרת אין לבדיקה שום משמעות!
במידה והבדיקות החדשות שתבצע אכן תואמות ממצא של רפלקס אני סבור שניתוח לפרוסקופי הוא פיתרון טוב.
אנו מתמחים בניתוחים מסוג זה ונשמח לעמוד לרשותך.
נשמח לעמוד לרשותך במרפאתינו, דר אביטל
הקבוצה לכירורגיה, 03-6411931
שלום מזה כ 3 שנים יש לי בעיה ,כאשר אני אוכל ללא קשר לתדירות האכילה כמות או סוג האוכל ,לעיתים ניתקע לי האוכל בדרך למטה ,באותם רגעים (לעיתים נמשך כ 5 -3 דקות )ישנם כאבים בגב באזור מפתח הלב (לפחות כך היא ההרגשה ),כאשר אני ממתין בזמן הכאב אני מרגיש את האוכל יורד באיטיות למטה עד שלבסוף ישנו שיחרור ואז אני יכול לאכול רגיל (לעיתים גם בהמשך האכילה מורגשת עצירה נוספת ,אך לא חמורה כמו הראשונה ) ,שמתי לב שכאשר אני שותה משקה כל שהוא בזמן האכילה הבעיה מחריפה (האוכל לא יורד, אך מיתוך הקיבה עולה נוזל רירי, המשתחרר כלפי מעלה עם גרפסים אותו אני נאלץ לרוק ,לעיתים אני מבצע פעולת הקאה ומקיא את הנוזל ששתיתי (אך לא את האוכל )ורק אז משתחררת הסתימה והאוכל יורד ).
ברצוני לציין כי אני חולה אסטמה ומטופל באופן קבוע במשאף סימביקורט 4.580 – שאיפה אחת בלבד בכל יום ,אחר הצהריים.
בעבר (כ שנה לאחר התקרית הראשונה ) ביצעתי גסטרו(הצינור עם המצלמה ,ללא הרדמה ) ,אך לא נימצא דבר.
שכחתי לציין שאני בן 33 ,1.76 , שוקל כ 76 מבנה גוף שרירי (עוסק בספורט-משקולות)ולכן חלק גדול מהתפריט מבוסס על חלבונים.
לא יודע אם חשוב אך :
לפני כ 4 חודשים נמצאה אבן בגודל של כ 0.5 מ"מ שהשתחררה מהכליה לדרכי השתן,עדיין לא יצאה .
האם יש הקשר בין הדברים ?
האם הבעיה ידועה ?
האם יתכן שנגרמת ממשאף הסימביקורט (סטרואידים במינון נמוך) ?
תודה מראש
שלום דדי,
אנא ראה את התשובה הקודמת. על פניוו אין קשר בין האבן בכליה והסטרואידים לבעיית הבליעה שציינת.
בברכה, דר אביטל
שלום מזה כ 3 שנים יש לי בעיה ,כאשר אני אוכל ללא קשר לתדירות האכילה כמות או סוג האוכל ,לעיתים ניתקע לי האוכל בדרך למטה ,באותם רגעים (לעיתים נמשך כ 5 -3 דקות )ישנם כאבים בגב באזור מפתח הלב (לפחות כך היא ההרגשה ),כאשר אני ממתין בזמן הכאב אני מרגיש את האוכל יורד באיטיות למטה עד שלבסוף ישנו שיחרור ואז אני יכול לאכול רגיל (לעיתים גם בהמשך האכילה מורגשת עצירה נוספת ,אך לא חמורה כמו הראשונה ) ,שמתי לב שכאשר אני שותה משקה כל שהוא בזמן האכילה הבעיה מחריפה (האוכל לא יורד, אך מיתוך הקיבה עולה נוזל רירי, המשתחרר כלפי מעלה עם גרפסים אותו אני נאלץ לרוק ,לעיתים אני מבצע פעולת הקאה ומקיא את הנוזל ששתיתי (אך לא את האוכל )ורק אז משתחררת הסתימה והאוכל יורד ).
ברצוני לציין כי אני חולה אסטמה ומטופל באופן קבוע במשאף סימביקורט 4.580 – שאיפה אחת בלבד בכל יום ,אחר הצהריים.
בעבר (כ שנה לאחר התקרית הראשונה ) ביצעתי גסטרו(הצינור עם המצלמה ,ללא הרדמה ) ,אך לא נימצא דבר.
האם הבעיה ידועה ?
האם יתכן שנגרמת ממשאף הסימביקורט (סטרואידים במינון נמוך) ?
תודה מראש
שלום דדי,
זה נשמע כמו בעיה בבליעה. לדעתי כדאי לבצע צילום ושט-קיבה-תרסריון. במידה והצילום תקין ממליץ על בדיקת לחצים בחלל הושט (מנומטריה). הבדיקות האילו מאתרות מחלות הקשורות לבעיות התרוקנות הוושט.
נשמח לעמוד לרשותך במרפאתינו, דר אביטל
שאלות נוספות בנושא: צרבת ורפלוקס קיבתי-וושטי
לחצו על הלינקים וצפו בשאלות של גולשים בנושאים השונים