הוושט הינו איבר צינורי המחבר בין הפה לבין הקיבה. בין הוושט לבין הקיבה ישנו מנגנון של שוער (מעין שסתום חד כיווני).
שוער זה הוא שריר טבעתי הממוקם בחלק הוושט הממוקם בחלל הבטן מייד מתחת לשריר הסרעפת (שריר הסרעפת הוא הוא יריעת שריר המפרידה בין אזור בית החזה לבטן). השוער הוושטי מאפשר מעבר חד כיווני של המזון מהוושט לקיבה ומונע חזרה של מזון, חומצות או מרה מהקיבה בחזרה לוושט.
הרפלוקס הוא מצב בו תוכן חומצי מהקיבה עולה לכיוון הוושט. כאשר שוער הוושט פגוע ישנה חזרה של חומצה מהקיבה לוושט. דבר זה גורם לתחושות של צרבת, תחושת שריפה, כאב מאחורי עצם החזה, שיעול, או במקרים קשים חזרה של מזון.
מבחינה מקומית החומצה גורמת לכוויה בוושט, ובעקבותיה לדלקת, היווצרות של כיבים, ובמקרים קשים גם היצרות ואף מצבים טרום ממאירים. הגורם לרפלוקס הינו לרוב תפקוד לקוי של הסוגר. הירידה בכוחו של שריר הסוגר נגרמת לרוב ממיקום לא אנטומי של הסוגר – כמו במצבים של בקע סרעפתי (אזור החיבור בין הוושט לקיבה עולה אל תוך בית החזה), סיבי סוגר חלשים, ומסת שריר ירודה.
יש לכם שאלה ? כתבו לנו
הבירור המקיף למחלת רפלקס כולל :
- גסטרוסקופיה – בדיקה אשר בה מוכנס צינור עם סיב אופטי לסקירת הוושט והקיבה.
- מנומטריה – בדיקה אשר מודדת את התכווצות הוושט וחוזק שריר הסוגר ותפקודו.
- PH– מטריה – בדיקה בה נרשמת מידת החומציות בוושט למשך 24 שעות.
- צילום בליעה – צפייה בתהליך הבליעה בזמן אמת באמצעותו ניתן להדגים ולאבחן את חזרת התוכן לוושט.
כאשר מאובחן רפלקוס:
הטיפול המומלץ הוא בהתאם לחומרת הרפלקוס, ולהשפעתו על הוושט.
הטיפול הראשוני כולל בד"כ שינויים בהרגלי החיים – ירידה במשקל, הימנעות משכיבה לאחר אוכל, לבישת בגדים שאינם לוחצים, הפסקת עישון, והימנעות ממאכלים המחלישים את שריר הסוגר (שוקולד, אלכוהול) .
הטיפול התרופתי – שימוש בתרופות שונות שמטרתן הפחתת יצור החומצה בקיבה.
הטיפול הניתוחי – הטיפול מיועד לחולים אשר אינם מגיבים לטיפול השמרני, או שאינם מעוניינים בטיפול תרופתי לאורך זמן. הניתוח מתבצע בגישה לפרוסקופית, בגישה זו מבצעים חתכים זעירים בדופן הבטן ומנפחים את חלל הבטן בגז. לאחר מכן מוכנסת מצלמה לחלל הבטן ובעקבותיה מספר כלי עבודה. במהלך הניתוח מתבצע חיזוק של הסוגר הוושטי ע"י עטיפתו בחלק מדופן הקיבה (FUNDOPLICATION). חיזוק שרירי הסוגר מונע את החזר החומצה ובכך המזון והחומצה ממשיכים מהקיבה לכיוון המעי הדק.
ניתוח כזה אורך מעבר לשעה והוא מבוצע בהרדמה כללית. משך האשפוז לאחר הניתוח הוא בין יום ליומיים עם החלמה הדרגתית לאחר מיכן.
יש לכם שאלה ? כתבו לנו
339 שאלות גולשים בהמשך העמוד
שלום ד"ר
בהמשך לתשובתך לעשות ספירת דם (CBC זה נקרא?) עשו לי לפני כחודשיים , בחודש אוקטובר. הכל יצא תקין (בתוך הסוגריים), האם אתה ממליץ לי לעשת בשנית?
שלום רונית,
אם הכל תקין אין צורך בבדיקה חוזרת. ממליץ להיוועץ בגסטרואננטרולוג המתמחה בתסמונת מעי עצבני. יתכן וזה הכיוון.
בברכה, דר אביטל
לדוקטור אביטל שלום, רציתי לדעת האם כאב בחזה שמאל ונשימה כבדה קשורים לבעיה בתנועתיות הושט. ושאלה אחרונה האם קיימת תרופה או ניתוח לטיפול בתנועתיות הושט, אודה לך מאוד על תשובה מעמיקה תודה.
שלום חיים,
אילו אינן תלונות אופינות לבעיות תנועתיות בוושט. עם זאת זה יכול להיות. ישנן תרופות לא אידיאליות שעשויות לעזור בבעיות תנועה בוושט. כדאי להיוועץ בגסטרואנטרולוג.
בברכה, דר אביטל .
שלום,
אצלני הכל התחיל לפני כבערך חצי שנה, כאשר לפני כן הייתי בריאה לחלוטין. גילו אצלי פטרייה בנרתיק (קנדידה), לקחתי טיפול של כמה ימים והגרד עבר והרגשתי יותר טוב.
אחרי איזה שלושה שבועות בערך התחילה לי עצירות.. הייתי ניגשת לשירותים בערך פעם בשבוע.. כאשר גם כשהייתי ניגשת הייתה לי צואה רירית וקשה. ביצעתי פעמיים בדיקות דם יצאו תקינות פרט לTSH גבולי, תרבית שתן ותרבית צואה יצאו שליליות.. אפילו ניגשתי למעבדה פרטית שעשתה לי בדיקת צואה לפטריית הקנדידה ולא נמצאה אצלי המחלה/פטרייה.. העצירות הייתה לחילופין משנה פרצופים- הייתי יכולה שבוע לא לגשת לשירותים ואחרי שבועיים-שלושה פתאום יציאות סדירות אחת ליום וחוזר חלילה. ניגשתי לגסטרולוג שביצע לי בדיקה אנדוסקופית רק של המעי הגס, שכחתי את שמה, אך המעי הגס נמצא תקין עד אורך של 50 סמ חוץ מפיסורה שהתגלתה אצלי עוד כמה חדושים קודם לכן. לפני כחודש מצאו אצלי את חיידק ההליקובקטר לאחר בדיקת נשיפה, לקחתי טיפול משולש הכולל 2 סוגי אנטיביוטיקה שאותם כבר סיימתי לקחת ואומפרדקס (שהוחלף ללנטון משום שלא הרגשתי שיפור) שאותו סיימתי לקחת היום. אני סובלת מבחילות (יש לציין שאני גם אמטופובית), הרגשה כללית לא טובה, צואה בריח מאוד חריף ואפילו לעיתים חתיכות מזון בצואה, אני מרגישה מעין תחושה של רעב בבטן העליונה (לפעמים, לא לאורך כל היום) בדרך כלל יש לי את התחושה הזו לאחר שיש לי בחילה של שעה-שעתיים, פתאום נופיעים הכאבי בטן האלה.. יש לציין שהצואה שלי פחות רירית מפעם אבל עדיין לא נראית 'בריאה', כרגע היציאות שלי הן אחת ליומיים-שלושה. עשיתי ניסיון של שבוע ללא חלב בהמלצת הגסטרולוג לבדוק רגישות ללקטוז אך לא רואה איזשהו שינוי… אני מרגישה לאורך כל היום אי נוחות בבטן ואפילו רעשים שכאלה… כמו שיש כשרעבים… בימים האחרונים אני גם קמה באמצע הלילה עם בחילה וכאבי בטן עליונה ולוקח לי בין חצי שעה לשעה וחצי להירגע ולהירדם בשנית.. בנוסף בימים האחרונים יש לי חום גוף (גם בשעות הבוקר) של 37-37.2 והרגשה כללית לא טובה וגם אם אני שמה את היד על הבטן אני יכולה להרגיש כאילו יש לי שם משהו פועם.. קצת מלחיץ.. ברור לי שבגלל שאני אמטופובית וחרדתית מטבעי אז אני לוקחת יותר 'קשה' כל דבר שקשור בהפרעה במערכת העיכול ואולי קצת מקצינה, אבל אני באמת מיואשת.. התור הבא שלי אצל הגסטרו זה רק במרץ שזה עוד חודשיים בנתיים אני לא יודעת מה לעשות.. אני כבר מתחילה לחשוב על דברים נוראיים כמו סרטן וכו' יש לציין שאחותי חולה במחלת הקרוהן.
מצטערת שחפרתי אבל אני אשמח לדעה באמת באמת באמת כנה ואמיתית לגבי מה אני יכולה לעשות הלאה כי אני סובלת כבר כמה חודשים …. המון המון תודה מראש
שלום רונית,
כדאי לבצע בדיקות דם כולל ספירת דם, CRP ואלקטרוליטים לוודא שהכל תקין.
על פניוו זה נשמע קצת כמו מעי עצבני. כדאי לאמץ דיאטה עשירת סיבים ושתיה מרובה.
בברכה, דר אביטל
שלום ,
כעיקרון אין לזה השלכות לטווח הארוך. בשבועות הראשונים מומלץ על דיאטה רכה.
נשמח לעמוד לרשותך במרפאתינו, דר אביטל
שלום לפני שמונה שנים הרגשתי צרבת לקחתי תרופות סותרי חומצה וזה לא עזר עשיתי בדיקת גסטרוסקוביה והתגלה שיש לי צליאק והרופא המליץ על דיאטה ללא גלוטן נשיתי חודש ימים והתיאשתי ומאז אני אוכל רגיל , רציתי לדעת אם הצרבת שאני מרגיש זה נוביע מהצליאק? ואם אני אמשיך לאכול רגיל "ללא דיאטה" מה הסיבוכים העתידים .אודה לכם על תשובתכם תודה .
שלום קובי,
בנושא של צליאק כדאי להפנות את השאלה לרופא גסטרואנטרולוג
בברכה, דר אביטל
שאלות נוספות בנושא: צרבת ורפלוקס קיבתי-וושטי
לחצו על הלינקים וצפו בשאלות של גולשים בנושאים השונים