הוושט הינו איבר צינורי המחבר בין הפה לבין הקיבה. בין הוושט לבין הקיבה ישנו מנגנון של שוער (מעין שסתום חד כיווני).
שוער זה הוא שריר טבעתי הממוקם בחלק הוושט הממוקם בחלל הבטן מייד מתחת לשריר הסרעפת (שריר הסרעפת הוא הוא יריעת שריר המפרידה בין אזור בית החזה לבטן). השוער הוושטי מאפשר מעבר חד כיווני של המזון מהוושט לקיבה ומונע חזרה של מזון, חומצות או מרה מהקיבה בחזרה לוושט.
הרפלוקס הוא מצב בו תוכן חומצי מהקיבה עולה לכיוון הוושט. כאשר שוער הוושט פגוע ישנה חזרה של חומצה מהקיבה לוושט. דבר זה גורם לתחושות של צרבת, תחושת שריפה, כאב מאחורי עצם החזה, שיעול, או במקרים קשים חזרה של מזון.
מבחינה מקומית החומצה גורמת לכוויה בוושט, ובעקבותיה לדלקת, היווצרות של כיבים, ובמקרים קשים גם היצרות ואף מצבים טרום ממאירים. הגורם לרפלוקס הינו לרוב תפקוד לקוי של הסוגר. הירידה בכוחו של שריר הסוגר נגרמת לרוב ממיקום לא אנטומי של הסוגר – כמו במצבים של בקע סרעפתי (אזור החיבור בין הוושט לקיבה עולה אל תוך בית החזה), סיבי סוגר חלשים, ומסת שריר ירודה.
יש לכם שאלה ? כתבו לנו
הבירור המקיף למחלת רפלקס כולל :
- גסטרוסקופיה – בדיקה אשר בה מוכנס צינור עם סיב אופטי לסקירת הוושט והקיבה.
- מנומטריה – בדיקה אשר מודדת את התכווצות הוושט וחוזק שריר הסוגר ותפקודו.
- PH– מטריה – בדיקה בה נרשמת מידת החומציות בוושט למשך 24 שעות.
- צילום בליעה – צפייה בתהליך הבליעה בזמן אמת באמצעותו ניתן להדגים ולאבחן את חזרת התוכן לוושט.
כאשר מאובחן רפלקוס:
הטיפול המומלץ הוא בהתאם לחומרת הרפלקוס, ולהשפעתו על הוושט.
הטיפול הראשוני כולל בד"כ שינויים בהרגלי החיים – ירידה במשקל, הימנעות משכיבה לאחר אוכל, לבישת בגדים שאינם לוחצים, הפסקת עישון, והימנעות ממאכלים המחלישים את שריר הסוגר (שוקולד, אלכוהול) .
הטיפול התרופתי – שימוש בתרופות שונות שמטרתן הפחתת יצור החומצה בקיבה.
הטיפול הניתוחי – הטיפול מיועד לחולים אשר אינם מגיבים לטיפול השמרני, או שאינם מעוניינים בטיפול תרופתי לאורך זמן. הניתוח מתבצע בגישה לפרוסקופית, בגישה זו מבצעים חתכים זעירים בדופן הבטן ומנפחים את חלל הבטן בגז. לאחר מכן מוכנסת מצלמה לחלל הבטן ובעקבותיה מספר כלי עבודה. במהלך הניתוח מתבצע חיזוק של הסוגר הוושטי ע"י עטיפתו בחלק מדופן הקיבה (FUNDOPLICATION). חיזוק שרירי הסוגר מונע את החזר החומצה ובכך המזון והחומצה ממשיכים מהקיבה לכיוון המעי הדק.
ניתוח כזה אורך מעבר לשעה והוא מבוצע בהרדמה כללית. משך האשפוז לאחר הניתוח הוא בין יום ליומיים עם החלמה הדרגתית לאחר מיכן.
יש לכם שאלה ? כתבו לנו
339 שאלות גולשים בהמשך העמוד
שלום רב
בן 57 לפני שנתיים היה לי אירוע מוחי המורגי וכתוצאה מיכך המיפלגיה ספסטית בצד שמאל והמי דיסוטניה לאחר שבועיי מאירוע המוחי הרגשתי כאב בבטן מצד שמאל שהייה נע כל הזמן ברדיוס של 10 ס"מ
לאחר בירורים ונסיונות ,התברר שהאוכל לא יורד מהושט לקיבה,בצילום בריום
רואים שהבריום "חוזר"לושט,( יש לציין שאין ליצרבת ואין לי תחושת שריפה ,אבל בחילות לרוב,)
מהצילום בריום כנראה בגלל ההמיפלגיה הספסטית מצד שמאל,הטונוס המוגבר מיתנגד לתנועתיות הוושט ומיתגבר ככל שמוזרם יותר חומר ומונע כניסת בריות מהוושט לקיבה
אני כעת לאחר שעתיים שותה הרבה מים ומנקה את הושט וחוזר חלילה
לאחר ניסיונות מתברר לי שלחם מחיטה נבוטה הקיבה מרשה להיכנס וכן מי סודה נקלטים טוב, כמו כן מתברר שבכל מאכל שאני אוכל יש איזו"משהו באוכל שהגוף דוחה ועד שאני לא מנקה יש לי תחושת בחילה,וגם האוכל לאחר מיכן נידחה
כמו כן גבינה בולגרית וצפתית הוא מעכל ,אבל דוחה את השומן,יש לציין שלפני האירוע מוחי שקלתי 75 וכעת אני שוקל 62 וממשיך לרדת,
מהעושים , הצילו
תושנ מראש
שלום ציון,
אכן בעיה מורכבת. נשמע יותר כמו בעיה תנועתית מאשר משהוא מבני שניתן לתקן בניתוח. ממליץ להיוועץ עם רופא גסטרו המתמחה בתנועתיות של ושט.
בברכה, דר אביטל
שלום רב,
לפני שנתיים נמצא אצלי חיידק ההליקובקטר פלורי, טופלתי מספר פעמים במהלך השנתיים ולפני יומיים ביצעתי בדיקת גסטרוסקופיה. הממצאים הם בקע היאטלי ודלקת בתריסריון. אני מעוניינת לדעת מהו הטיפול הטוב ביותר ומהם המאכלים שאסור לאכול.
שלום שירן,
לדעתי כדאי לחזור על בדיקת ההליקובקטר ואם עדיין קיים רצוי לטפל בו שוב (טיפול צשולב ב 3 תרופות). כעיקרון אם יש בקע היאטלי ללא רפלקס (שמתבטא בעיקר בצרבות)לא צריך לעשות דבר. אם זה מלווה בצרבות כדאי לקחת תרופה המורידה את חומציות הקיבה כגון אומפרדקס שיעזור גם לדלקת התרסריון.
אנא התייעצי עם רופא גסטרואנטרולוג.
בברכה, דר אביטל
שלום רב,
אני סובל מצרבת ועד לא מזמן נטלתי אומפרדקס 10 מ"ג בבוקר.
בהמלצת רופא המשפחה שלי, עברתי ללנטון 15 מ"ג בבוקר.
רציתי לדעת, מה ההבדל בין הכדורים?
האם אפשר לקחת כדורים אלו כל החיים?..
האם ישנן תופעות לוואי לאחר זמן ממושך שבו נטלים את התרופה?
תודה.
שלום חגי,
כעיקרון שתי התרופות עובדות במנגנון דומה (שיתוק המשאבה המפרישה חומצה לחלל הקיבה). לעיתים תרופה אחת יעילה יותר מהשניה אצל אדם מסוים. ניתן לקחת את התרופה לשנים רבות והתרופה חשבת כבטוחה גם בשימוש ארוך טווח.
צריך לזכור שניתן גם לבצע ניתוח המונע את עליי החומצה לושט אך גם לניתוח כזה יש יתרונות וחסרונות.
בברכה, דר אביטל
שלום
למה צריך לאכול אוכל נוזלי אחרי נתוח פונדובלקצה ואים אוכלים אוכל רגיל מה יכול להזיק
תודה דר אביטל שאתה עונה לכל השאלות
שלום עותמאן,
מתנצל על העיכוב בתשובה..
לאחר הניתוח המעבר של האוכל דרך הוושט לקיבה עשוי להיות מעט בצקתי ומוצר ולכן עדיף התחיל בכלכלה נוזלית. אוכל מוצק עלל להיתקע במעבר בין הושט לקיבה.
בברכה, דר אביטל
שלום רב ,
אני בת 45 – כבר שבועיים אחרי ביצוע קולונוסקופיה עקב שלשולים .נלקחו לביאופיסה מספר כיבים במעיים – עדיין אין תשובה .
התחושה שאני מרגישה אחרי ביצוע קולונוסקופיה זה כאילו דרדור , רוטט, תנועות בתוך מעיים – בזמן הישיבה ביקר כאשר הגוף מקופל ,גם במנוחה לפעמים, אחרי אוכל – זאת אומרת אחרי כל פעולה גופנית הרטוט הזה מזיז לי את הגוף – הגוף רוטט כאילו הזזת מעיים מאוד דומה לדופק.
ללא כאב , ללא גזים .
האם זאת יכולה להיות תופעת מעיים לקולונוסקופיה ?
האם זה יעבור ?
איזה טיפול לקבל ?
ביצעתי כל הבדיקות : בדיקת כירורגית , דם , us בטן , א.ק.ג – הכל תכין.
ניתן לציין שדופק שלי קצת מהיר – אז התחלתי את דרלין להורדת הדופק .
גם בזמן שהדופק תקין – מרגישה את הרטטות/הזזה בתוך הגוף , הגוף מנדנד .
שלום לילה,
חלק מהתופעות קשורות יתכן לבדיקה עצמה. עם זאת יתכן ויש בעיית מעיים (סיפרת על ממצא של כיבים). צריך לחכות לתשובת הביופסיות ולהתייעץ עם רופא הגסטרו שלך.
בברכה, דר אביטל
שאלות נוספות בנושא: צרבת ורפלוקס קיבתי-וושטי
לחצו על הלינקים וצפו בשאלות של גולשים בנושאים השונים