ד"ר רון גרינברג

רופא בכיר, חטיבה כירורגית המרכז הרפואי ת"א ע"ש סוראסקי

 אחראי פרוקטולוגיה ובעיות רצפת האגן

השכלה:

ביה"ס לרפואה:

1986-1987 – הפקולטה לביולוגיה, אוניברסיטת ירושלים, ירושלים, ישראל

1987-1993 – דר' לרפואה, אוניברסיטת בן-גורין בנגב, באר שבע, ישראל

1991 – תואר ראשון במדעי הבריאות, רפואה, אוניברסיטת בן-גורין בנגב, באר שבע, ישראל

1993 – ד"ר לרפואה, אוניברסיטת בן-גורין בנגב, באר שבע, ישראל.

עבודת גמר: Killing of Meningococci by neutrophils: Effect of vaccination on patients with complement deficiency.

מנחה: מ. שלזינגר ו- ר. לוי

1993-1994 – שנת סטאג', המרכז הרפואי תל-אביב

התמחות:

1995-2001 – התמחות בכירורגיה כללית, מחלקה כירורגית א, המרכז הרפואי ת"א ע"ש סוראסקי.

2000 – רופא בכיר, מומחה בכירורגיה כללית.

ניסיון אקדמאי:

1995-1996 – הוראת סטודנטים לרפואה, כירורגיה כללית, מחלקה כירורגית א, המרכז הרפואי ת"א ע"ש סוראסקי

1998, 2000 – הוראת סטודנטים לרפואה, כירורגיה כללית, מחלקה כירורגית א, המרכז הרפואי ת"א ע"ש סוראסקי

השתלמויות בארץ ובחו"ל

2004 – לפרוסקופיה של המעי הגס – פרופ' אושר בית החולים המרכזי ברומא

2004 – ניתוחי טחורים באמצעות דופלר – בית החולים בגנט – אוסטריה.

2005 – ניתוחים לשחזור רצפת האגן ופי הטבעת – פרופ' לונגו – וינה.

שטחי התעניינות ועיסוק מיוחדים:

ניתוחי פי הטבעת – בשיטות חדישות וזעיר פולשניות – דופלר, סטפלר, תוך שימוש במכשירי אנרגיה חדשים, ניתוחים לתיקון פיסורה.

שימוש בדבקים ביולוגיים – לתיקון נצורים (פיסטולות) ממערכת העיכול, וסינוס פילונדלי.

ניתוחים לתיקון רצפת האגן – במקרים של עצירות כרונית והפרעת התרוקנות.

ניתוחי מעי גס ורקטום בגישה פתוחה או לפרוסקופית.

נסיון קליני:

1995-1994 סטאז' , מרכז רפואי תל-אביב, בית חולים איכילוב.

1995-2001 התמחות, כירורגית א , איכילוב,

2001- כירורג בכיר מחלקה כירורגית א' בית חולים איכילוב.

נסיון אקדמי:

מנחה בעבודת גמר (MD), ביה"ס לרפואה, אוניברסיטת תל-אביב.

חוקר בנושא אימונולוגיה קלינית – במחלקה לאימונולוגיה – במכון ויצמן.

הוראת כירורגיה, בית הספר לאחיות, המרכז הרפואי תל-אביב.

הוראת כירורגיה כללית, בית הספר לרופאים עולים, המרכז הרפואי תל-אביב.

הוראת כירורגיה כללית, סטודנטים ישראלים במחלקה הכירורגית, אוניברסיטת תל-אביב.

הוראת כירורגיה כללית, סטודנטים אמריקאים במחלקה הכירורגית, אוניברסיטת תל-אביב.

תואר מרצה לכירורגיה באוניברסיטת תל-אביב.

חברות באיגודים מקצועיים:

ההסתדרות הרפואית הישראלית.

האיגוד הישראלי לכירורגיה כללית.

האיגוד הישראלי לכירוגיה של המעי הגס והרקטום.

האיגוד האירופי לכירוגיה של המעי הגס והרקטום

האיגוד האמריקאי לכירוגיה של המעי הגס והרקטום.

השתתפות בכנסים:

1992 – Congress of Immunology, Lugano, Switzerland.

1998 – כנס לכירורגיה פלסטית, אילת, ישראל

1998 – כנס האיגוד למחלות קולון ורקטום, ים-המלח, ישראל

1999 – כנס האיגוד לכירורגיה אונקולוגית, Orlando, USA

2000 – The European Society of Surgical Oncology, Netherlands.

2000 – כנס אוניברסיטת תל-אביב, נצרת, ישראל

2001 – כנס איגוד הכירורגים בישראל, תל-אביב, ישראל

2002 – The Society of Surgical Oncology, Denver, USA

2002 – The 2nd Colorectal Conference, Rome, Italy


פרסומים רפואיים

רשימת הפרסומים הרפואיים באתר PubMe

יש לכם שאלה ? כתבו לנו

בעמוד זה נכתבו 210 שאלות אישיות של גולשים, כל שאלה באתר מקבלת מענה מצוות הרופאים של הקבוצה לכירורגיה

210 שאלות גולשים בהמשך העמוד

נובמבר 12 יום שני , 2012 11:13 am

טחורים

שלום רב,
אני סובלת מטחורים חיצוניים מזה שנים רבות. עד עתה פרט לאסטטיקה הם לא הפריעו לי. לאחרונה בזמן היציאות יש דימום. אני משתמשת במשחה ובנרות לא תמיד עוזר. אני מאד פוחדת מניתוח. האם ישנו טיפול אחר פרט לניתוח?
אודה לתשבותכם.. בריאות טובה,טובה.

ד"ר רון גרינברג

שלום רב

טחורים חיצוניים - הם מעין כפלי עור חיצוניים מחוץ לפי הטבעת

לצערי - אין שום טיפול אשר מעלים אותם ללא ניתוח. העור העודף הזה שמכסה את הטחורים החיצוניים - לא יעלם מעצמו.

לכן - עלייך לפנות לבדיקת כירורג - אם מדובר בטחורים חיצוניים בלבד ההסרה שלהם אינה כה מסובכת וטראומטית.


ד"ר רון גרינברג
רופא בכיר, מומחה לכירורגיה פרוקטולוגית, מעי גס והפרעות ברצפת אגן,
המרכז הרפואי ת"א ע"ש סוראסקי, הקבוצה לכירורגיה מתקדמת.
נובמבר 8 יום חמישי , 2012 10:36 am

פיסורה

הי,
השאלה מופנית לד"ר רון גרינברג אך אשמח לתשובת מכל אחד אחר המומחה בתחום.
לפני כחודשיים בערך ביקרתי במרפאה של ד"ר גרינברג כאשר עוד קודם לכן אובחנה אצלי פיסורה. התופעה אכן אומתה והומלץ לי על ניתוח.
אלא שבינתיים , בעודי סובלת, נסעתי לטיול של שבועיים אשר כלל בתוכו הרבה מאד הליכות רגליות (סביב 10 ק"מ ליום) . במהלך השבועיים הללו, לא היה זכר לתופעה!! האם יש קשר בין הליכה מרובה להקלה על הפיסורה? חשוב לציין כי בשגרה – רוב היום אני יושבת מול מחשב.
כשבוע לאחר חזרתי, חזרו הכאבים למצב הקודם בדיוק כפי שהיו.
אשמח לחוות דעתכם טרם פניה חוזרת שלי למטרת ניתוח.
תודה
מיכל

ד"ר רון גרינברג

שלום רב

אין קשר מוכח בין הליכה מרובה להחלמה של פיסורה.

כשסובלים מפיסורה לעיתים יש הקלה בכאבים - עקב לעיתים ירידה במתח השריר. אין זה אומר שהפיסורה שלך החלימה. אם היא הייתה מחלימה - היא לא הייתה חוזרת.

סביר כי שיכבת הרירית העליונה של הפיסורה נסגרה וכאשר הייתה טראומה מקומית ואפילו קטנה היא שוב נקרעה והפיסורה חזרה.

אז נראה כי או שתעברי ניתוח - או שתמשיכי עם ההליכות :)

 


ד"ר רון גרינברג
רופא בכיר, מומחה לכירורגיה פרוקטולוגית, מעי גס והפרעות ברצפת אגן,
המרכז הרפואי ת"א ע"ש סוראסקי, הקבוצה לכירורגיה מתקדמת.
אוקטובר 28 יום ראשון , 2012 1:35 pm

פגיעה קשה עקב אי ביצוע ניתוח שתוכנן מראש.

שלום ד"ר גרינברג;
דע לך כי נפגעתי קשות מהתנהגותך בביטול הניתוח שתוכנן עבורי מראש לתאריך 25/10 לשעה 17:00.
יחסך "הקר" כלפי בזמן שאני עומד מולך המום מביטול הניתוח עורר בי כעס רב ואינני מוצא את נפשי משיברון לב שגרמת לי. לא נתת לי הסבר כלשהו לנושא: 'מדוע לא אמרת לי להפסיק את הפלאוויקס לפני הניתוח?', איך קורה שאני מוזמן אל רופא מרדים לשיחת הכנה וברגע האמת הוא כלל לא נמצא בניתוח, נמצאת רופאה אחרת במקומו. הרופא המרדים שקיבל אותי לשיחה שאל אותי אם הפסקתי את נטילת התרופה, ועניתי לו כי כלל לא קיבלתי הוראה כזו, לתשובתי זו הוא אמר לי כי אין לו בעיה עם זה בתנאי שהוא יבצע הרדמה כללית, אמרתי לו שאני דורש הרדמה כללית ולא הרדמה חלקית. הוא גם רשם בטפסים שלו (שנמצאים גם אצלי) כי אין צורך להפסיק לקחת את התרופות הקבועות שאני נוטל.
אני מאמין כי הרופאה המרדימה צודקת ופעלה בחוכמה בכך שהיא לא מעוניינת להסתכן באופן הזה. אך מדוע היא קראה את התיק שלי רגעים אחדים לפני הניתוח ולא יום-יומיים לפני כן בכדי להגיד לי כי צריך יהיה לקבוע תאריך חדש.
עליך לזכור כי מעבר לצום שהייתי בו מהבוקר עברתי גם הכנה נפשית לא קלה לניתוח הזה. למה לא הודיעו לי על הבעיה שהתעוררה עוד לפני שהיגעתי לבית החולים ?. איך ייתכן ואתה "שוכח" להדריך אותי על הצורך בהפסקת נטילת התרופה בזמן.
אני רואה בחומרה רבה את היתנהגותך במקרה כמו גם את התנהגות הרופאים המרדימים.
לא מקובל עלי שאתה "זורק" לי נייר ליד (טופס ביטול ניתוח) ואומר לי כי הפקידה תיצור עמי קשר לקביעת מועד חדש, זאת ללא כל התנצלות על המקרה כאילו אני עוד מספר בתור ארוך של מנותחים וכאילו לא קרה דבר.
אגב: עד לרגעים אלו שאני כותב לך, המזכירה טרם התקשרה אלי לקביעת מועד חדש לניתוח.
כעת אין צורך שהיא תתקשר מפני שאין בכוונתי לבצע את הניתוח הזה על-ידך כי אבד אמוני בך ובבית החולים אסותא.
אני מצטער ומכה על חטא כי מצאתי את שימך באינטרנט ושהייתי צריך לשלם לך את 800 השקלים ששולמו עבור ביקורי אצלך, הכל לחינם נעשה, קח בחשבון כי עברתי דרך די ארוכה עבור הניתוח הזה, כמו, רופא משפחה לקבלת מרשמים לבדיקות שנתבקשתי ולמילוי טפסים לביטוח, כמו גם צילום חזה וביקור אצל הקרדיאולוגית שלי, גם הפניה אל חברת הביטוח זה לא עניין של מה-בכך.

על כל אלו אני מאוד מודה לך ותודה רבה על עוגמת הנפש שגרמת לי.
אני רק מקוה שמקרה זה יהווה עבורך סוג של "בית ספר" להתנהגות וליותר תשומת לב לכל המטופלים המבקשים סעד רפואי ממך ( ואני עוד פניתי אליך באופן פרטי ובתשלום).
עלי לציין לשבח את הפקידה מירב שבמשך כל התקופה שהייתי איתה בקשר היא הייתה נהדרת
בכל נושא.

בכבוד:
א. וינברגר

ד"ר רון גרינברג

מר וינברגר שלום

ראשית אם נפגעת - אני מתנצל, זו ממש לא הייתה הכוונה, ובטח לא רציתי שתיפגע.

לגבי העיניין עצמו:

בכל מקום - כאשר ישנה מרפאה טרום הרדמתית - יושב שם רופא מרדים שבודק את החולים - הוא אינו הרופא המרדים שרשום לניתוח אלא תפקידו לעבור על הבדיקות, לבדוק את המטופל, לשוחח איתו על ההרדמה ולהכין ולהדריך אותו.

כאשר מגיעים לניתוח לאחר טרום הרדמה - הרופא המרדים בפועל עובר על התיק - רואה את הערכה ופועל לפיה. זה מה שמקובל בכל מקום. הרופא הראשון הוא למעשה ה"מסננת" ולאחר מכן עוברים למרדים בפועל. נוהל זה כמובן שאינו בשליטתי.

ניתן לנתח ניתוחים שונים על פלווקיס - מקובל כי ניתוחים בחללים סגורים כמו ניתוח עמוד שידרה או ניתוח מוח וכדומה - לא מנתחים על מדללי דם.הסיבה כי דימום קל באיזורים אלו יש לו משמעות גדולה. ניתוחים בחללים פתוחים, שבהם קל לבצע קשירה של כלי הדם  - ניתן לבצע על פלוויקס.

לכן -לצערי הייתה כאן בעיה של חילוקי דעות בין רופאים שונים ואתה לצערי נפלת באמצע. לי לא הייתה בעיה לנתח אותך על פלוויקס, גם למרדים הראשון שראה אותך, המרדימה בפועל היססה ולכן הניתוח בוטל. בוודאי ראית כי לקחתי את הגיליון שלך ופניתי אליה בבקשה שתשקול את החלטתה בשנית, ותפנה למרדים האחראי - אולם היא לא שיתפה פעולה. אולי בצדק.

אני מצטער מאוד שהדבר קרה, באותו יום כמו שראית היה טירוף בחדר ניתוח, הרופא שלפנינו הסתבך וניתוח שהיה אמור להגמר בשעה 15:00 נגמר בשעה 20:00, היה עיכוב נוראי, חולים בוטלו בשל כך, לא היה לנו חדר ניתוח - ויתכן כי זו הסיבה שלא הייתי מספיק רגיש למה שקרה איתך.

זכותך לעבור את הניתוח אצל מנתח אחר, במקום אחר, אני לא כועס, לא נעלב, ומכבד את זה - מקווה שיהיה ניתוח מוצלח, תחלים היטב, ותישכח את האירוע.

בכל מקרה אם זה עוזר אני מתנצל שוב, לא הייתה לי כל כוונה כי יקרה דבר מעין זה.

הרבה בריאות.

 


ד"ר רון גרינברג
רופא בכיר, מומחה לכירורגיה פרוקטולוגית, מעי גס והפרעות ברצפת אגן,
המרכז הרפואי ת"א ע"ש סוראסקי, הקבוצה לכירורגיה מתקדמת.
אוקטובר 21 יום ראשון , 2012 1:17 pm

נפיחות בבית השחי

לפני כחודשיים הרגשתי מן נפיחות כואבת בבית השחי והרגשתי מן גולה הלכתי לרופאת משפחה והיא אמרה שזה זיהום בבלוטות הזיעה ונתנה לי משחה בשם״מופירוסין״.בתחילת הטיפול במשחה הנפיחות ירדה אך כשחזרתי לשים ספיד סיק זה שוב גדל.הלכתי לרופא כירוגי והוא מישש היטב את הגולה ואיזור השד ואמר שזה חסימה בבלוטה וזה עובר לבד אחרי המון זמן ולעיתים לא עובר בכלל.והמליץ לשים פולידין.שאלתי היא האם דרך מישוש ניתן לאבחן את סיבת הנפיחות?האם פולידין באמת עוזר?

ד"ר רון גרינברג

שלום רב

לרוב במישוש - אם מדובר בבליטה שהיא בתת עור, ניידת, חלקה - ניתן לאבחן כי מדובר בסתימה בבלוטת חלב. במיוחד כאש הסיפור מתאים - שימוש בדאודרנט, גילוח וכדומה.

פולידין לא ממש עוזר - הוא עוזר למנוע זיהום משני של המקום ושומר על המקום מחוטא.

במידה ויש ספק ביחס לטיב הנפיחות ניתן לבצע אולטרא סאונד של המקום ואז לראות באיזו שיכבה הנפיחות נמצאת, מה גודלה, ומהי אספקת הדם שלה ואז לשער מה טיבה.


ד"ר רון גרינברג
רופא בכיר, מומחה לכירורגיה פרוקטולוגית, מעי גס והפרעות ברצפת אגן,
המרכז הרפואי ת"א ע"ש סוראסקי, הקבוצה לכירורגיה מתקדמת.
אוקטובר 14 יום ראשון , 2012 9:58 pm

פיסטולה בין הרקטום לאזור הפרוסטטה לאחר הקרנות והקפאה של הפרוסטטה

האם ניתן לסגור את הפיסטולה לא באמצעות ניתוח אלא ע"י חומרים ביולוגיים או אחרים
אנא תשובתך

ד"ר רון גרינברג

שלום רב

בהחלט ניתן לסגור פיסטולה על ידי דבק ביולוגי מבוסס על פיברין וגם על ידי פקק ביולוגי המבוסס על קולגן. שתי השיטות הללו מקובלות ובעלות הצלחה טובה.

יש לבדוק שהפיסטולה מתאימה לסגירה שכזו - כי לא כל פיסטולה הינה בעלת מאפיינים המאפשרים סגירה שכזו.


ד"ר רון גרינברג
רופא בכיר, מומחה לכירורגיה פרוקטולוגית, מעי גס והפרעות ברצפת אגן,
המרכז הרפואי ת"א ע"ש סוראסקי, הקבוצה לכירורגיה מתקדמת.

שאלות נוספות בנושא: ד"ר רון גרינברג

לחצו על הלינקים וצפו בשאלות של גולשים בנושאים השונים

הקבוצה לכירורגיה מתקדמת מאמינה ביחס אישי לכל מטופל לכן, באתר זה הקדשנו אזור מיוחד לשאלות שלכם. הנכם מוזמנים לשאול אותנו שאלות בנוגע לטיפולים השונים שמבצעת הקבוצה.

נושא השאלה

השאלה

שם

לא יוצג באתר

דואר אלקטרוני

לא יוצג באתר

טלפון

לא יוצג באתר

תנאי שימוש

באתר מתפרסמות שאלות שמקורן בגולשי האתר. שאלות אלו מתפרסמות באיזור המיועד לכך, בתחתית העמודים. אנו מעודדים את שאילת השאלות, תוך השתתפות פעילה של גולשי האתר. יחד עם זאת, בכדי למנוע ניצול לרעה של האפשרויות העומדות בפני הגולשים, אנו רשאים לבדוק את השאלות ואף למחוק אותן במידת הצורך. האחריות הבלעדית לשאלות חלה על הגולשים ששאלו אותם והגולשים מתחייבים שלא להעלות שאלות פוגעות בפרטיות, בצנעת הפרט, בזכויות יוצרים ובחוקי מדינת ישראל. האתר רשאי לסרב לפרסם את השאלות או למחוק לאלתר את תוכנן. האתר מפרסם את נושא השאלה והשאלה. האתר לא מפרסם את שם הכותב, כתובת הדוא"ל או הטלפון. בנוסף, האתר רשאי למנוע מהגולש לפרסם שאלות נוספות בעתיד. השאלות באתר יהיו חשופות לכלל משתמשי האינטרנט לכן אין לפרסם פרטים אישיים בתוכן השאלה! תשובות הרופאים אינן תחליף להתייעצות עם רופא מומחה.

יש לאשר את תנאי השימוש לפני השליחה