סרטן המעי הגס שכיח מאוד במדינות העולם המערבי ובישראל והרבה פחות באזורים אחרים כגון מערב אפריקה. ההסבר לכך נעוץ ככל הנראה בתזונה של האוכלוסייה המערבית, הנשענת על מזונות דלים בסיבים ועשירים בשומנים.
התמונה מציגה את 4 השלבים של סרטן המעי כפי שמוסבר בטקסט
שכיחות סרטן המעי הגס עולה עם הגיל ועולה באופן משמעותי לאחר גיל 50. מכאן חשיבות לבדיקותסקר מעל גיל 50 הכוללות בדיקת דם סמוי בצואה או הדמיה ישירה של המעי הגס בעזרת קולונוסקופיה. חשוב לציין כי ככל שהגילוי נעשה בשלב מוקדם יותר, כך גדלים אחוזי הסיכוי להחלמה. כאשר מדובר בגידול שהוא טרום סרטני, דהיינו במצב של פוליפ או כאשר הוא עדיין קטן, אחוזי ההחלמה מתקרבים ל100%.
סימנים להתפתחות סרטן המעי יכולים לכלול חולשה, כאבי בטן, עצירות מתגברת או דם ביציאה.
אבחנה חד משמעית של גידול במעי הגס נעשית בקולונוסקופיה. לאחר האבחנה מבצעים בד"כ CT של הבטן על מנת להעריך את שלב הגידול.
בסרטן המעי הגס ניתן להבחין בחמישה שלבים עיקריים:
שלב טרום סרטני – כאשר ישנו ממצא של פוליפ ובביופסיה אין התמרה סרטנית.
שלב I - גידול המוגבל לאזור רירית או תת-רירית של דופן המעי.
שלב II - גידולהמוגבל לדופן החיצוני של המעי.
שלב III - כאשר ישנה מעורבות של בלוטות למפה סביב אזור הגידול.
שלב IV - גידול ששלח גרורות לאיברים אחרים.
יש לכם שאלה ? כתבו לנו
כל טיפול למטרת ריפוי, במקרה של סרטן המעי הגס, מחייב ניתוח עם כריתת מקטע המעי הגס המעורב בגידול ובלוטות הלימפה מסביב.
עד לפני מספר שנים הדבר היה מחייב פתיחה פורמלית של חלל הבטן לצורך הכריתה. כיום אצל חלק נכבד של החולים ניתן לבצע את הניתוח בצורה לפרוסקופית המאפשרת החלמה מהירה יותר.
הניתוח הלפרוסקופי מתבצע בהרדמה כללית. לאחר סקירה מדוקדקת של חלל הבטן כורתים את הגידול ומאחים בחזרה את שני קצותיו של המעי. עם תום הכריתה מבצעים חתך מינימלי להוצאת הגידול מחלל הבטן.
היתרון שבשיטה הלפרוסקופית הוא תהליך החלמה מהיר יותר, פחות כאבים, פחות ימי אשפוז וכן יתרון אסתטי. כמו כן נמנעים חלק מסיבוכי פצע ניתוח השכיחים יותר בניתוחים הסטנדרטים.
בתחילת העידן הלפרוסקופי היה ויכוח האם השיטה הלפרוסקופית הינה בטוחה להסרת גידולים ממאירים. בעקבות הויכוח נעשו מחקרים ארוכי טווח שהכיחו כי שהשיטה הלפרוסקופית טובה לטיפול בסרטן המעי הגס.
האם מעבר ליתרונות שצוינו יש הבדלים נוספים בין שיטה זו לניתוח רגיל? הניתוח הלפרוסקופי הוא מעט יקר יותר בשל השימוש בציוד יעודי לשיטת ניתוח זה. כמו כן הניתוח במקרים מסוימים יכול להיות מעט ארוך יותר מניתוח רגיל. בנוסף מדובר בשיטה הדורשת מימנות מיוחדת מצד הרופא הנעזר בה.
האם ישנם אנשים שאינם מתאימים לשיטה הלפרוסקופית?
כריתה לפרוסקופית של גידול במעי הגס איננה מתאימה בהכרח לכל אחד. במצבי מחלה מתקדמים יותר כאשר הגידול גדול מאוד או חודר לאיבר סמוך יתכן שהשיטה לא תתאים ואז אנו מבצעים את הניתוח בצורה הרגילה. ישנם חולים סלקטיבים שבהם נשקול האם גישה לפרוסקופית תהא מועדפת, מדובר בעיקר בחולים עם ניתוחי בטן גדולים קודמים שהדבקויות בחלל הבטן אצלם יכולות להקשות על מהלך הניתוח, וכן חולים עם בעיות לבביות או ריאתיות קשות שניפוח חלל הבטן במהלך הניתוח עלול להכביד על התפקוד הלבבי והריאתי שלהם. עם זאת במקרים רבים ניתן להתחיל את הניתוח בצורה לפרוסקופית, ובמידה שנתקלים בבעיה – ניתן לעבור לצורה הפתוחה במהלך הניתוח.
האם ישנם סיבוכים אפשריים בניתוח זה?
הסיבוכים האפשריים בניתוח הלפרוסקופי אינם שונים מסיבוכים אפשריים בניתוחים פתוחים רגילים. סיבוכים, באופן כללי, הם דליפה ממקום חיבור המעי, זיהומים או דימומים.
לפני הניתוח מבצעים בד"כ הכנה של המעי עם שתית חומר משלשל. האשפוז נעשה ביום הניתוח או יום קודם. הניתוח אורך כשעתיים או יותר (תלוי באזור הגידול ובמשתנים הקשורים למנותח עצמו). משך אישפוז לאחר ניתוח לפרוסקופי של כריתת מעי גס נע בין שלושה ימים ועד שמונה ימים, שוב, תלוי בהיקף הניתוח, במנותח עצמו ובמהלך אחרי הניתוח.
ההחלמה לאחר האשפוז היא הדרגתית ואורכת מספר שבועות.
"ניתוחים בשיטה הלפרוסקופית"
כתבה מתוך עיתון "ביו + " מרץ-אפריל 2005
להגדלה לחץ על התמונה
יש לכם שאלה ? כתבו לנו
602 שאלות גולשים בהמשך העמוד
שלום,
סבתי, בת 72, לא מרגישה טוב מספר חודשים ומתלוננת על כאבים באזור הבטן. לאחר הרבה בקשות להפנייה במרפאות, נשלחה לבדיקות בבי"ח. שם הובחן כי יש לה סרטן במעי הגס. במשך זמן קצר חלה הדרדרות במצבה. חשוב לציין שהיא לא טופלה בשום אמצעי- ניתוח היה בלתי אפשרי בגלל בעיות נוספות שיש לה- סכרת ובעיות לב. היא ירדה כ-19 ק"ג במספר חודשים. היא הגיעה למצב שהיא לא אוכלת כלום, מקיאה, שינויים ביציאות, ובעיות בנשימה.
לפני כשבוע היא נשלחה לבי"ח לאשפוז בגלל ההדרדרות. בימים האחרונים גילו דימום פנימי מפי הטבעת והקאות דמיות. היא מורדמת עם מורפיון במשך כל היום בגלל הכאבים.
האם יש סיכוי לצאת מהמחלה? אם כן, מה אפשר לעשות בשלב כזה? אם לא, עניין של כמה זמן זה?!
אשמח לתשובה.
רק בריאות… שנה טובה.
שלום דניאל,
לפי התיאור אני מתרשם ממחלה ממאירה מתקדמת באישה לא צעירה עם מחלות רקע משמעותיות. לצערי הסיכוי לצאת ממצב כזה הוא קלוש.
דר אביטל
לד"ר אביטל ולד" גרינברג
עניתם לי על שאלתי מ- 16/9/08 שההצעה של האונקולוגית היא הצעה טובה, ואני שואלת: האומנם? קראתי באינטרנט מחקר שהתרופה 5FU/LEUCOVORIN גורמת לשלשולים, לעתים קשים, והדבר יכול לגרום לחולי מערכת העיכול לנזקים כבדים ברירית המעי, וגם לנזקים בפי הטבעת, אם היא רגישה. וכן לשינויים במשק המים בגוף, שינויים אלקטרוליטיים העלולים לפגוע בפעילות הלב. התוויית נגד קיימת גם לגבי חולי סוכרת.
מה דעתכם על השגות אלה? ואנא ממכם- תשובה מהירה!
שלום אוריין,
מה שציינת אינן השגות אלא תופעות לוואי אפשריות. אנחנו עדיין סבורים שמומלץ לעבור את הטיפול מתוך הנחה שטיפול כזה יוריד את הסיכוי להישנות המחלה.
נשמח לעמוד לרשותך במרפאתינו, דר אביטל ודר גרינברג.
בעלי עבר ניתוח להסרת סרטן במעי הגס באופן לפרסקופי. המימצא הפתולוגי הוא:ADENOCARCINOMA, NOS מצאו שהגידול חדר לשכבת השומן, כלו' T3. בתוך 8 הבלוטות לא נמצאו גרורות. הרופאה האונקולוגית מציעה (לפי הבנתנו) כריתת בלוטות סבאופטימלית, לצורך בירור מטאסטטי. היא מפנה את בעלי לבדיקת PET-CT. במידה והבדיקה תהיה תקינה, היא מציעה טיפול כימי משלים ב- 5FU/LEUCOVORIN שבועי למשך 6 חודשים.
במידה ויהיה פיזור משני בבלוטות- היא מציעה טיפול כימי ב- AVASTIN.
שאלתי היא האם כדאי לעשות את כריתת הבלוטות הסבאופטימלית (והרי לבלוטות יש איזשהו תפקיד), והאם מקובל טיפול כזה באדם בן 74, חולה סכרת מאוזנת סוג 2 ?
שלום אוריין,
אין צורך בשום כריתה נוספת. ההצעה של האונקולוגית היא הצעה טובה.
נשמח לעמוד לרשותכם במרפאתינו, דר אביטל ודר גרינברג.
אימי עברה ניתוח להסרת גידול במעי הגס גידול ממאיר שהוסר בתוצאות הביוספסיה קיבלנו תשובה שכ-6 קישרי לימפה נגועות מתוך 15 .
האם אלה גרורות? ולכן היא צריכה לקבל טיפול כימוטרפי?
האם יש רמות שונות לטיפול הכימוטרפי מבחינת השפעה על הגוף?
תודה
אירית
שלום אירית,
אילו גרורות מקומיות שמעלות את סיכויי החזרה של הסרטן. טיפול כימי מוריד באופן משמעותי את הסיכוי לחזרת המחלה. לגבי אופי הטיפול המדויק ממליץ להיוועץ באונקולוג.
נשמח לעמוד לרשותכם במרפאתינו, דר אביטל ודר גרינברג.
שלום אלה רונן,
BRCA 1 ו BRCA 2 הם גנים המעלים שכיחות לסרטן שד ושחלות. עד לאחרונה לא היתה עדות לכך שהם לכשעצמם מעלים שכיחות של סרטן המעי הגס.
עם זאת בשנים האחרונות הצטברו עדויות שלנשאי הגנים האילו יש בכל זאת סיכון מוגבר לחלות גם בסרטנים אחרים כולל המעי הגס ולכן הם מוגדרים גם כקבוצת סיכון לסרטן המעי הגס.
בברכה, דר אביטל ודר גרינברג.
שאלות נוספות בנושא: גידולי המעי הגס
לחצו על הלינקים וצפו בשאלות של גולשים בנושאים השונים