הוושט הינו איבר צינורי המחבר בין הפה לבין הקיבה. בין הוושט לבין הקיבה ישנו מנגנון של שוער (מעין שסתום חד כיווני).
שוער זה הוא שריר טבעתי הממוקם בחלק הוושט הממוקם בחלל הבטן מייד מתחת לשריר הסרעפת (שריר הסרעפת הוא הוא יריעת שריר המפרידה בין אזור בית החזה לבטן). השוער הוושטי מאפשר מעבר חד כיווני של המזון מהוושט לקיבה ומונע חזרה של מזון, חומצות או מרה מהקיבה בחזרה לוושט.
הרפלוקס הוא מצב בו תוכן חומצי מהקיבה עולה לכיוון הוושט. כאשר שוער הוושט פגוע ישנה חזרה של חומצה מהקיבה לוושט. דבר זה גורם לתחושות של צרבת, תחושת שריפה, כאב מאחורי עצם החזה, שיעול, או במקרים קשים חזרה של מזון.
מבחינה מקומית החומצה גורמת לכוויה בוושט, ובעקבותיה לדלקת, היווצרות של כיבים, ובמקרים קשים גם היצרות ואף מצבים טרום ממאירים. הגורם לרפלוקס הינו לרוב תפקוד לקוי של הסוגר. הירידה בכוחו של שריר הסוגר נגרמת לרוב ממיקום לא אנטומי של הסוגר – כמו במצבים של בקע סרעפתי (אזור החיבור בין הוושט לקיבה עולה אל תוך בית החזה), סיבי סוגר חלשים, ומסת שריר ירודה.
יש לכם שאלה ? כתבו לנו
הבירור המקיף למחלת רפלקס כולל :
- גסטרוסקופיה – בדיקה אשר בה מוכנס צינור עם סיב אופטי לסקירת הוושט והקיבה.
- מנומטריה – בדיקה אשר מודדת את התכווצות הוושט וחוזק שריר הסוגר ותפקודו.
- PH– מטריה – בדיקה בה נרשמת מידת החומציות בוושט למשך 24 שעות.
- צילום בליעה – צפייה בתהליך הבליעה בזמן אמת באמצעותו ניתן להדגים ולאבחן את חזרת התוכן לוושט.
כאשר מאובחן רפלקוס:
הטיפול המומלץ הוא בהתאם לחומרת הרפלקוס, ולהשפעתו על הוושט.
הטיפול הראשוני כולל בד"כ שינויים בהרגלי החיים – ירידה במשקל, הימנעות משכיבה לאחר אוכל, לבישת בגדים שאינם לוחצים, הפסקת עישון, והימנעות ממאכלים המחלישים את שריר הסוגר (שוקולד, אלכוהול) .
הטיפול התרופתי – שימוש בתרופות שונות שמטרתן הפחתת יצור החומצה בקיבה.
הטיפול הניתוחי – הטיפול מיועד לחולים אשר אינם מגיבים לטיפול השמרני, או שאינם מעוניינים בטיפול תרופתי לאורך זמן. הניתוח מתבצע בגישה לפרוסקופית, בגישה זו מבצעים חתכים זעירים בדופן הבטן ומנפחים את חלל הבטן בגז. לאחר מכן מוכנסת מצלמה לחלל הבטן ובעקבותיה מספר כלי עבודה. במהלך הניתוח מתבצע חיזוק של הסוגר הוושטי ע"י עטיפתו בחלק מדופן הקיבה (FUNDOPLICATION). חיזוק שרירי הסוגר מונע את החזר החומצה ובכך המזון והחומצה ממשיכים מהקיבה לכיוון המעי הדק.
ניתוח כזה אורך מעבר לשעה והוא מבוצע בהרדמה כללית. משך האשפוז לאחר הניתוח הוא בין יום ליומיים עם החלמה הדרגתית לאחר מיכן.
יש לכם שאלה ? כתבו לנו
339 שאלות גולשים בהמשך העמוד
עקב רקע משפחתי של בעיות קיבה כבר 20 שנה כל 5 שנים אני עובר גסטרסקופיה,למרות שלא סבלתי מצרבות או תסמינים אחרים,
לפני שנתיים בבדיקה הרופא חשש לתיסמונת בארט(חשש שהופרך)ולקח הרבה ביופסות מסוגר הושט,
מיד בתום הבדיקה התחיל כאב חד וחותך באזור מפתח הלב שעבר רק אחרי כחודשיים,
במו כן התחילו מיד לאחר הבדיקה צרבות חזקות ביותר שגם עם 40 מג אומפרדקס ובדורי טאמס
לקח חודשים להכניסם לשליטה,
היום לאחר שנתיים בעזרת האומפרדקס 40 מג הצרבות בשליטה וכמעט לא מורגשות,
בבדיקה גסטרוסקופיה נוספת שעשו לי ,לא נמצא כל סימן "לחשש לבארט"
שאלתי האם יתכן שמשהוא שלא נעשה כשורה בבדיקה לפני שנתיים גרם לכאב הפיתאומי ולהתחלת הצרבות והיכן אפשר לבדוק דבר כזה
שלום אבנר,
אננו יכולים לדעת האם קרה משהוא במהלך הבדיקה שגרם לתסמינים. עם זאת לא סביר שבדיקת גסטרוסקופיה כולל ביופסיות תגרום להופעת תסמיני רפלקס.
נשמח לעמוד לרשותך במרפאתינו, דר אביטל ודר גרינברג.
לצוות שלום רב
בהמשך להתכתבויות קודמות,עברתי מנומטריח וPH.
מנומטריה קבעה כי הלחץ בסוגר התחתון-L.E.S חלש מאוד(פחות מ-5).
בבדיקת ה-PH,נמצא כי קיים רפלוקס משמעותי.
הכדורים(זנידקס)אינם עוזרים במיוחד, סובל מכאבים וצרבות.
האם לדעתכם ניתוח לפרוסקופי יעזור במקרה הזה?
אם כן, מה הסיכונים הסיכויים וכו'.
בתודה מראש
רפי
שלום רפי,
ניתוח לפרוסקופי בהחלט יכול לעזור. עם זאת חשוב לזכור ששיעור ההצלחה המדווח לטווח הארוך לאחר ניתוח לתיקון השוער הוושטי למניעת רפלקס איננו אחיד . שיעור ההצלחה המדווח בספרות נע בין 50-85% לטווח הארוך (זה אחוז החולים שלאחר 5 שנים איננו זקוק לטיפול תרופתי). הניתוח עצמו נעשה בצורה לפרוסקופית וההחלמה מימנו יחסית מהירה.
נשמח לעמוד לרשותכם במרפאתינו בעניין זה.
בברכה, דר אביטל ודר גרינברג.
זה כמה לילות שאני מתעורר באמצע הלילה עם כאבים באזור החזה ועם טעםמר בלע הגרון אני סובל מבקע סרעפתי .אנימטופל בכדורי אןמפרדקס מצב זה חוזר על עצמו מדי לילה נמובן רק במצב שכיבה.האם ניתן לטפל בתופעה הזאת מחכה לתשובה בתודה .
שלום רון יוסף,
אתה מתאר רפלקס בעיקר בשעות הלילה. ההנחיות מעבר ללקיחת אומפרדקס הן להגביה את מראשות המיטה ולהימנע ממאכלים העלולים להרפות את הלחץ בסוגר הוושטי (כגון שוקולד). במידה ולא ניתן להימנע מהסמפטומים ניתן לשקול ניתוח לתיקון הסוגר הוושטי לאחר בירור מתאים. אנו מבצעים ניתוחים אילו בצורה לפרוסקופית .
נשמח לעמוד לרשותך במרפאתינו בעניין זה, דר אביטל ודר גרינברג.
ס
בלתי כצה פעמים בעת בליעת מזון או מים מעצור בוושט. הרופא נתן לי צילום בריום שגילה שיש לי בקע בסרעפת כשראה הרופא את הצילום נתן לי את התרופה אומפרדקס 20 מג. לחודש ואחרכך הפך אותה לקבועה,לפי מה שקראתי בפורם רק כשיש צרבת או חזרת מזון מהקבה לוושט, ולי אין זה, האם אני חייב להשתמש בתרופה קבוע? תודה לכם מראש
שלום דוד אוזן,
כאשר סובלים מרפלקס (מעבר חומצה מהקיבה לוושט) הסמפטומים הם צרבות וכאבים וטיפול באומפרדוקס אכן יעיל. במקרה שלך אני לא משוכנע שמדובר ברפלקס ואני לא משוכנע שיש צורך באומפרדוקס. היתי ממליץ להשלים בירור עם גסטרוסקופיה. אגב יש שני סוגי בקעים בסרעפת. ישנו בקע גולש שאינו מחייב טיפול אך ישנו גם בקע מסוג אחר (פרא-אזופגיאלי) שכדאי לתקנו באופן כירורגי. כדאי לברר איזה בקע נצא אצלך בבדיקה.
נשמח לעמוד לרשותך במרפאתינו, דר אביטל ודר גרינברג.
לאחרונה קיבלתי כדור חדש בשם זנידקס 300,אני לוקח אותו פעמיים ביום וישנה הטבה בכאבים.אך עדיין קיימת לעיתים צרבת.
האם יש מקום להמשיך ולקחת את הכדור ולא לבצע ניתוח, או שכדאי בכל מקרה לבצע ניתוח .
האם לקיחת הכדור לאורך זמן יכולה לגרום לבעיות אחרות
בתודה מראש
רפי
שלום רפי,
עקרונית ניתן לקחת את הכדור למשך שנים רבות ולא ידוע על בעיות קשות שעלול לגרום. ישנה בהחלט אפשרות ניתוחית שניתן לשקול אותה. במידה וניתוח עומד על הפרק כדאי לבצע מספר בדיקות קודם לכן (גסטרוסקופיה, מדידת חמציות בוושט (PHמטריה) ומדידת הלחצים בוושט (מנומטריה).
נשמח לעמוד לרשותך במרפאתינו, דר אביטל ודר גרינברג.
שאלות נוספות בנושא: צרבת ורפלוקס קיבתי-וושטי
לחצו על הלינקים וצפו בשאלות של גולשים בנושאים השונים