הוושט הינו איבר צינורי המחבר בין הפה לבין הקיבה. בין הוושט לבין הקיבה ישנו מנגנון של שוער (מעין שסתום חד כיווני).
שוער זה הוא שריר טבעתי הממוקם בחלק הוושט הממוקם בחלל הבטן מייד מתחת לשריר הסרעפת (שריר הסרעפת הוא הוא יריעת שריר המפרידה בין אזור בית החזה לבטן). השוער הוושטי מאפשר מעבר חד כיווני של המזון מהוושט לקיבה ומונע חזרה של מזון, חומצות או מרה מהקיבה בחזרה לוושט.
הרפלוקס הוא מצב בו תוכן חומצי מהקיבה עולה לכיוון הוושט. כאשר שוער הוושט פגוע ישנה חזרה של חומצה מהקיבה לוושט. דבר זה גורם לתחושות של צרבת, תחושת שריפה, כאב מאחורי עצם החזה, שיעול, או במקרים קשים חזרה של מזון.
מבחינה מקומית החומצה גורמת לכוויה בוושט, ובעקבותיה לדלקת, היווצרות של כיבים, ובמקרים קשים גם היצרות ואף מצבים טרום ממאירים. הגורם לרפלוקס הינו לרוב תפקוד לקוי של הסוגר. הירידה בכוחו של שריר הסוגר נגרמת לרוב ממיקום לא אנטומי של הסוגר – כמו במצבים של בקע סרעפתי (אזור החיבור בין הוושט לקיבה עולה אל תוך בית החזה), סיבי סוגר חלשים, ומסת שריר ירודה.
יש לכם שאלה ? כתבו לנו
הבירור המקיף למחלת רפלקס כולל :
- גסטרוסקופיה – בדיקה אשר בה מוכנס צינור עם סיב אופטי לסקירת הוושט והקיבה.
- מנומטריה – בדיקה אשר מודדת את התכווצות הוושט וחוזק שריר הסוגר ותפקודו.
- PH– מטריה – בדיקה בה נרשמת מידת החומציות בוושט למשך 24 שעות.
- צילום בליעה – צפייה בתהליך הבליעה בזמן אמת באמצעותו ניתן להדגים ולאבחן את חזרת התוכן לוושט.
כאשר מאובחן רפלקוס:
הטיפול המומלץ הוא בהתאם לחומרת הרפלקוס, ולהשפעתו על הוושט.
הטיפול הראשוני כולל בד"כ שינויים בהרגלי החיים – ירידה במשקל, הימנעות משכיבה לאחר אוכל, לבישת בגדים שאינם לוחצים, הפסקת עישון, והימנעות ממאכלים המחלישים את שריר הסוגר (שוקולד, אלכוהול) .
הטיפול התרופתי – שימוש בתרופות שונות שמטרתן הפחתת יצור החומצה בקיבה.
הטיפול הניתוחי – הטיפול מיועד לחולים אשר אינם מגיבים לטיפול השמרני, או שאינם מעוניינים בטיפול תרופתי לאורך זמן. הניתוח מתבצע בגישה לפרוסקופית, בגישה זו מבצעים חתכים זעירים בדופן הבטן ומנפחים את חלל הבטן בגז. לאחר מכן מוכנסת מצלמה לחלל הבטן ובעקבותיה מספר כלי עבודה. במהלך הניתוח מתבצע חיזוק של הסוגר הוושטי ע"י עטיפתו בחלק מדופן הקיבה (FUNDOPLICATION). חיזוק שרירי הסוגר מונע את החזר החומצה ובכך המזון והחומצה ממשיכים מהקיבה לכיוון המעי הדק.
ניתוח כזה אורך מעבר לשעה והוא מבוצע בהרדמה כללית. משך האשפוז לאחר הניתוח הוא בין יום ליומיים עם החלמה הדרגתית לאחר מיכן.
יש לכם שאלה ? כתבו לנו
339 שאלות גולשים בהמשך העמוד
האם יש קשר בין צרבות חוזרות ונישנות לכאבי גרון המופיעים ביחד בכל פעם, תקופה ארוכה מאוד. בכל פעם שיש לי צרבת היא מופיעה עם כאבי גרון. לקחתי תקופה של חודשיים לנטון והצרבות הפכו הרבה פחות חזקות אך התופעה עדיין חוזרת…. אילו בדיקות כדאי לעשות? אני סובלת מהתופעה יותר משנה….לפרקים….עברתי ניתוח להוצאת כיס מרה למיקרה שזה קשור…בת 32
תודה
שלום זוהר,
יכול להיות קשר. לעיתים החומצה שעולה מהקיבה מגרה את אזור הלוע. כדאי להיבדק אצל אף אוזן גרון ובהמשל השלמת בירור אצל גסטרואנטרולוג.
נשמח לעמוד לרשותך במרפאתינו, דר אביטל ודר גרינברג.
בכמה צילומים שונים שעשו לי, אמרו לי שיש לי בקע סרעפתי וריפלקוס ורצו לעשות לי גסטרוסקופיה , אבל אני מפחד מהבדיקה בגלל טראומה של חנק שהייתה לי בעבר ,
איך אפשר לברר לעומק בלי הבדיקה הזאת ?
האם מצלמת הקפסולה שבולעים יעילה ?
האם יש גסטרוסקופייה וירטואלית ?
האם גם שאר הבדיקות כמו בדיקת חוזק השריר הטבעתי ורמת החומציות הן גם פולשניות ?
אני מקבל כיום זנידקס וקולוטל , יכול להיות שגם אחרי כל הבירורים זה ישאר הטיפול? והאם ייתכן שגם אחרי ניתוח זה יישאר הטיפול ?
האם חיזוק שרירי הבטן , ירידה במשקל ותזונה תשנה המצב ?
אני מבין ששריר הושט הוא שריר טבעתי, האם יש דרך לחזק אותו ובכך להימנע מניתוח ?
תודה
שלום יוסף,
ראשית אני ממליץ על גסטרוסקופיה למרות חוסר הנוחות וזאת על מנת לשלול בעיות אחרות ולהעריך את עוצמת הדלקת והשינויים ברירית בוושט. גם מנומטריה (בדיקת לחצים בסוגר) וגם PH מטריה (בדיקת חומציות) כרורכות בהחדרת פרוב דרך הוושט.
במידה וכל הבדיקות יראו שמדובר ברפלקס בלבד ללא שינויים משמעותיים ברירית הושט והזנידקס מעלים את הסמפטומים ניתן להמשיך אם זנידקס ותו לא. במידה ואינך רוצה להיות תלוי בתרופות לכל החיים ניתן לבצע ניתוח שחזור הסוגר שעוזר ל אורך זמן לכ 85% מהחולים (שלא יזדקקו לטיפול תרופתי בהמשך).
אין דרך לחיזוק שרירי הסוגר כגון סוג של התעמלות או דרך שונה.
במידה ותשקול ניתוח (לםפרוסקופי) נשמח לעמוד לרשותך.
נשמח לעמוד לרשותך במרפאתינו, דר אביטל ודר גרינברג.
שלום רב
אני בת 56, לפני מספר חודשים אובחנו אצלי בבדיקת גסטרוסקופיה בקע של 3-4 ס"מ עם דלקת קלה במעבר ובאנטרום. טופלתי בלוסק 80 מ"ג ליום במשך חודש ואח"כ 40 מ"ג ולבסוף 20 מ"ג.
הרגשתי מצוין. לאחר הפסקת הטיפול התחלתי להרגיש רע מאוד, צרבות ושריפה נוראית.
שאלתי- האם ניתן לקחת לוסק לכל החיים ומה מידת הסיכון בנטילת הכדור לאורך זמן? האם לוסק מרפא או רק מונע מלהרגיש רע?
האם ניתוח הוא אלטרנטיבה ? ואם כן, מה הסיכויים והסיכונים ?
שאלה נוספת- ממה עלי להמנע מלבד שוקולד ואלכוהול? כשנטלתי לוסק אכלתי הכל והרגשתי מצוין.
תודה.
תודה.
תודה.
שלום צילה,
עקרונית לא הודגם שום נזק בטיפול בלוסק לאורך שנים רבות ולכן זה טיפול הבחירה ברפלקס וזה באמת טיפול לכל החיים. הלוסק לא מבטל את הרפלקס אבל הוא מוריד את חומציות התוכן הקיבתי ולכן מבטל את הסמפטומים. ניתוח יכול לפתור את בעיית הרפלקס אצל רוב המנותחים (85% במעקב ארוך טווח)ולחסוך מהם את לקיחת התרופה. בניתוח, שנעשה בצורה לפרוסקופית, משוחזר הספינקטר בין הושט לקיבה דבר המונע חזרת תוכן קיבה לוושט.
לניתוח כמו בכל ניתוח יש סיכונים מסוימים. הבעיה העקרית לטווח הארוך היא שאצל חלק מהחולים (אחוזים בודדים) הסוגר החדש הוא מעט הדוק מדי ומקשה על בליעה ושחרור גזים מהקיבה.
אנו מתמחים בניתוחים מסוג זה ונשמח לעמוד לרשותך בעניין זה
בברכה, דר אביטל ודר גרינברג.
שלום,
בשנים האחרונות אני סובלת מריפלוקס, בתחילה זה היה בעיקר כאב חזה, וחוסר נוחות בוושט אחרי אכילת מאכלים שונים. לפני שנה וחצי התחילה תופעה בה אני קמה כל בוקר עם כאב גרון. לפני 9 חודשים התחלתי להרגיש שאוכל נוזלי וקר כמו יוגורט וכו', נתקע ויורד רק לאחר מספר שניות, הבנתי שמשהו לא תקין. לפני חצי שנה התחילו צרבות קשות ואוכל שעולה ורק אז ניגשתי לרופא וגיליתי שמדובר בריפלוקס, קיבלתי לנטון שעזר חלקית לכאבי חזה ולעוצמת הצרבת אך האוכל עדיין עולה ותחושת הקושי לאחר הבליעה עדיין קיימת ומחמירה עם הזמן. עשיתי מספר בדיקות – גסטרוסקופיה, מנומטריה, צילום מעי שיצאו תקינות. ומה שלא יצא תקין – מיפוי וושט הראה ריפלוקס. שבוע הבא אני עוברת ניטור PH. במידה והוא יראה ריפלוקס אני אופנה לניתוח. מה שמדאיג אותי זה הקושי בבליעה והכאב גרון, הרי אם עולה תוכן הקיבה הוושט אמורה להוריד זאת חזרה לא? האם זה יתכן שהוושט תקינה והתוכן יגיע עד לגרון? והאם תסמינים יוצאי דופן אלו מצביעים על אחוזי הצלחה שונים בניתוח?
אני בת 27
תודה
שלום אני,
אחד המדדים הטובים ביותר המנבאים הצלחת ניתוח רפלקס הוא תגובה טובה לטיפול התרופתי ובעיה מוכחת של הסוגר הושטי - קיבתי. עם זאת צריך לזכור שאצל חלק מהחולים הרפלקס עולה ללוע והתסמינים קשורים לגירוי של אזור הגרון כפי שאת תיארת. במקרים כאילו ניתוח בהחלט יכול לעזור. כדאי בכל מקרה להיבדק ע"י רופא אף אוזן גרון.
קשה להעריך את שיעור ההצלחה הניתוחי במקרה שלך אבל באופן כללי שיעור ההצלחה נע סבחב 60 עד 85 אחוזים לטווח הארוך. (חלק מהחולים נאלצים לחזור לטיפול תרופתי בטווח של שנים).
לגבי הניתוח עצמו - הוא מתבצע בצורה לפרוסקופית ללא פתיחת בטן. בניתוח מבוצע שיחזור של הסוגר הוושטי בכניסתו לקיבה כך שאיננו מאפשר חזרה של תוכן קיבתי לוושט.
אנו מתמחים בניתוחים מסוג זה ונשמח לעמוד לרשותך בעניין זה.
בברכה, דר אביטל ודר גרינברג.
בהמשך לשאלתי נבדקתי על ידי רופא א.א.ג בדיקה עם צינורית דרך האף וראה שאין יבלות על מיתרי הקול והוא המליץ לפנות לגסטרו אני לא רואה שום שיפור גם בלקיחת התרופות משהוא בבית המרקחת המליץ לנסות לקחת אומפרדקס מה לעשות?
שלום חיה,
תנסי אומפרדוקס. תשלימי בירור עם מנומטרנ ו PH מטריה ותבואי אם תרצי להתיעצות לאחר מיכן.
נשמח לעמוד לרשותך במרפאתינו, דר אביטל ודר גרינברג.
שאלות נוספות בנושא: צרבת ורפלוקס קיבתי-וושטי
לחצו על הלינקים וצפו בשאלות של גולשים בנושאים השונים