צרבת ורפלוקס קיבתי-וושטי


הוושט הינו איבר צינורי המחבר בין הפה לבין הקיבה. בין הוושט לבין הקיבה ישנו מנגנון של שוער (מעין שסתום חד כיווני).

שוער זה הוא שריר טבעתי הממוקם בחלק הוושט הממוקם בחלל הבטן מייד מתחת לשריר הסרעפת (שריר הסרעפת הוא הוא יריעת שריר המפרידה בין אזור בית החזה לבטן). השוער הוושטי מאפשר מעבר חד כיווני של המזון מהוושט לקיבה ומונע חזרה של מזון, חומצות או מרה מהקיבה בחזרה לוושט.
הרפלוקס הוא מצב בו תוכן חומצי מהקיבה עולה לכיוון הוושט
. כאשר שוער הוושט פגוע ישנה חזרה של חומצה מהקיבה לוושט. דבר זה גורם לתחושות של צרבת, תחושת שריפה, כאב מאחורי עצם החזה, שיעול, או במקרים קשים חזרה של מזון.
מבחינה מקומית החומצה גורמת לכוויה בוושט, ובעקבותיה לדלקת, היווצרות של כיבים, ובמקרים קשים גם היצרות ואף מצבים טרום ממאירים. הגורם לרפלוקס הינו לרוב תפקוד לקוי של הסוגר. הירידה בכוחו של שריר הסוגר נגרמת לרוב ממיקום לא אנטומי של הסוגר – כמו במצבים של בקע סרעפתי (אזור החיבור בין הוושט לקיבה עולה אל תוך בית החזה), סיבי סוגר חלשים, ומסת שריר ירודה.

esophagus.jpg

יש לכם שאלה ? כתבו לנו

בעמוד זה נכתבו 292 שאלות אישיות של גולשים, כל שאלה באתר מקבלת מענה מצוות הרופאים של הקבוצה לכירורגיה

הבירור המקיף למחלת רפלקס כולל :

  • גסטרוסקופיה – בדיקה אשר בה מוכנס צינור עם סיב אופטי לסקירת הוושט והקיבה.
  • מנומטריה – בדיקה אשר מודדת את התכווצות הוושט וחוזק שריר הסוגר ותפקודו.
  • PH– מטריה – בדיקה בה נרשמת מידת החומציות בוושט למשך 24 שעות.
  • צילום בליעה – צפייה בתהליך הבליעה בזמן אמת באמצעותו ניתן להדגים ולאבחן את חזרת התוכן לוושט.

כאשר מאובחן רפלקוס:
הטיפול המומלץ הוא בהתאם לחומרת הרפלקוס, ולהשפעתו על הוושט.

הטיפול הראשוני כולל בד"כ שינויים בהרגלי החיים – ירידה במשקל, הימנעות משכיבה לאחר אוכל, לבישת בגדים שאינם לוחצים, הפסקת עישון, והימנעות ממאכלים המחלישים את שריר הסוגר (שוקולד, אלכוהול) .

הטיפול התרופתי – שימוש בתרופות שונות שמטרתן הפחתת יצור החומצה בקיבה.

הטיפול הניתוחי – הטיפול מיועד לחולים אשר אינם מגיבים לטיפול השמרני, או שאינם מעוניינים בטיפול תרופתי לאורך זמן. הניתוח מתבצע בגישה לפרוסקופית, בגישה זו מבצעים חתכים זעירים בדופן הבטן ומנפחים את חלל הבטן בגז. לאחר מכן מוכנסת מצלמה לחלל הבטן ובעקבותיה מספר כלי עבודה. במהלך הניתוח מתבצע חיזוק של הסוגר הוושטי ע"י עטיפתו בחלק מדופן הקיבה (FUNDOPLICATION). חיזוק שרירי הסוגר מונע את החזר החומצה ובכך המזון והחומצה ממשיכים מהקיבה לכיוון המעי הדק.
ניתוח כזה אורך מעבר לשעה והוא מבוצע בהרדמה כללית. משך האשפוז לאחר הניתוח הוא בין יום ליומיים עם החלמה הדרגתית לאחר מיכן.

יש לכם שאלה ? כתבו לנו

בעמוד זה נכתבו 292 שאלות אישיות של גולשים, כל שאלה באתר מקבלת מענה מצוות הרופאים של הקבוצה לכירורגיה

292 שאלות גולשים בהמשך העמוד

מרץ 10 יום שני , 2008 9:54 pm

שלום לכם,
מזה 10 ימים אני סובלת משיעול חזק , במיוחד בלילה.
עד עכשו חשבו שיש בעיה בדרכי-הנשימה, אך אין כל בעיה.
היום, חברה ספרה שכך קרה לאימה, עד שגילו שזה נבע מחומצות קיבה(ולא צרבת(שעולות לושט וגורמות לשיעול.
האם זה יכול להיות? אגב, אין לי חום וכאבים ,חוץ מהתכווצות הסרעפת.
תודה מרים

admin
שלום מרים,
יכול להיות. כדאי לפנות לרופא אף אוזן גרון בשלב ראשון להערכה האם מדובר בגירוי נשימתי בשל עליית חומצה. בהמשך כדאי לעבור בירור אצל גסטרואנטרולוג לרפלקס.

נשמח לעמוד לרשותך במרפאתינו, דר אביטל ודר גרינברג.
פברואר 23 יום שבת , 2008 12:28 pm

שלום,
אני בן 32, מזה כ-5 שנים אני סובל מהקאות בלתי פוסקות, ללא קשר לגודל הארוחה ולסוגה. ההקאות הן לאחר כל ארוחה, ירדתי כ-8 קילו ממשקלי. עברתי בירור גסטרואנטרולוגי שכלל 4 גסטרוסקופיות עם בקע סרעפתי קטן, טופלתי כנגד HPYLORI ובגסטרוסקופיה האחרונה אין עדות לחיידק. קולונוסקופיה תקינה, ובדיקת תנועתיות ושט תקינה, CTבטן- סקירת בטן ואגן בגדר הרגיל, הופנתי למרפאת הפרעות אכילה ברמב"ם- ללא הסבר להקאות.
אציין כי כשנה אחרי תחילת ההקאות עברתי אירוע של דמם תוך חדרי מוח עם ניקוז נוירוכירורגי, ככל הנראה AVM שנסגר ספונטנית בהמשך.
מאז האירוע עברתי 6 צינתורים בבית חולים רמב"ם ובית חולים הדסה.
מול כל הרופאים העלתי את נושא ההקאות שלהם רופאי גסטרו לא מצאו הסבר, וכולם שללו בעיה נוירולוגית שיכולה לגרום להקאות אצלי.
בניתוח האחרון ד"ר חוסה כהן שלל סופית, בהסתמך על צילומים, כל קשר להקאות נוירולוגיות.
בדיקות דם תקינות. המוגלובין ואלבומין שמורים, ת' תריס תקינים,

admin
שלום ששון,
לפי התיאור שלך אני לא סבור שיש בעיה ראשונית של מערכת העיכול שנוכל לעזור בה. בקע סרעפתי לא אמור לגרום להקאות ואני מבין שאין עדות לרפלקס.
אני סבור שכדאי לנסות טיפול בפראמין 3 פעמים ביום (שאני מניח שניסית..). בנוסף יתכן וכדאי לברר את שאר מערכת העיכול עם ביצוע של CT אנטרוגרפיה במידה ולא ביצעת בעבר.

נשמח לעמוד לרשותך במרפאתינו, דר אביטל ודר גרינברג.
ינואר 30 יום רביעי , 2008 9:44 pm

בחודשים האחרונים התחלתי לחוש אי נוחות באזור הוושט, לפעמים לחץ חזק בחזה ובסרעפת. לפעמים בשעות הלילה, אני חשה בכאבים בלתי נסבלים באזור הגב שבעצם התחילו מהחזה. יש לי תחושה שהמקור הוא לחץ שבא מאזור הבטן,, במיוחד לאחר ארוחה גדולה. אני חשה כאבי בטן בינוניים מידי פעם לאחר אכילה ומאידך כאבי בטן כשאינני אוכלת. אני רוצה לציין שמשקלי לא חורג, אני שומרת על תזונה נכונה, מתעמלת ומנסה לחיות חיים בריאים, אך התחושות בוושת ובגב מדאיגות אותי.
אודה לכם מאוד אם תתיחסו לבעייתי.

admin
שלום חיה,
יתכן ומקור הכאבים הוא קיבתי - ושטי. את צריכה לעבור בירור. כדאי להיוועץ עם גסטרואנטרולוג . יתכן וכדאי לבצע גסטרוסקופיה.

נשמח לעמוד לרשותך במרפאתינו, דר אביטל ודר גרינברג.
ינואר 5 יום שבת , 2008 7:46 pm

עקב רקע משפחתי של בעיות קיבה כבר 20 שנה כל 5 שנים אני עובר גסטרסקופיה,למרות שלא סבלתי מצרבות או תסמינים אחרים,
לפני שנתיים בבדיקה הרופא חשש לתיסמונת בארט(חשש שהופרך)ולקח הרבה ביופסות מסוגר הושט,
מיד בתום הבדיקה התחיל כאב חד וחותך באזור מפתח הלב שעבר רק אחרי כחודשיים,
במו כן התחילו מיד לאחר הבדיקה צרבות חזקות ביותר שגם עם 40 מג אומפרדקס ובדורי טאמס
לקח חודשים להכניסם לשליטה,
היום לאחר שנתיים בעזרת האומפרדקס 40 מג הצרבות בשליטה וכמעט לא מורגשות,
בבדיקה גסטרוסקופיה נוספת שעשו לי ,לא נמצא כל סימן "לחשש לבארט"
שאלתי האם יתכן שמשהוא שלא נעשה כשורה בבדיקה לפני שנתיים גרם לכאב הפיתאומי ולהתחלת הצרבות והיכן אפשר לבדוק דבר כזה

admin
שלום אבנר,
אננו יכולים לדעת האם קרה משהוא במהלך הבדיקה שגרם לתסמינים. עם זאת לא סביר שבדיקת גסטרוסקופיה כולל ביופסיות תגרום להופעת תסמיני רפלקס.

נשמח לעמוד לרשותך במרפאתינו, דר אביטל ודר גרינברג.
ינואר 5 יום שבת , 2008 7:12 pm

לצוות שלום רב
בהמשך להתכתבויות קודמות,עברתי מנומטריח וPH.
מנומטריה קבעה כי הלחץ בסוגר התחתון-L.E.S חלש מאוד(פחות מ-5).
בבדיקת ה-PH,נמצא כי קיים רפלוקס משמעותי.
הכדורים(זנידקס)אינם עוזרים במיוחד, סובל מכאבים וצרבות.
האם לדעתכם ניתוח לפרוסקופי יעזור במקרה הזה?
אם כן, מה הסיכונים הסיכויים וכו'.
בתודה מראש
רפי

admin
שלום רפי,
ניתוח לפרוסקופי בהחלט יכול לעזור. עם זאת חשוב לזכור ששיעור ההצלחה המדווח לטווח הארוך לאחר ניתוח לתיקון השוער הוושטי למניעת רפלקס איננו אחיד . שיעור ההצלחה המדווח בספרות נע בין 50-85% לטווח הארוך (זה אחוז החולים שלאחר 5 שנים איננו זקוק לטיפול תרופתי). הניתוח עצמו נעשה בצורה לפרוסקופית וההחלמה מימנו יחסית מהירה.
נשמח לעמוד לרשותכם במרפאתינו בעניין זה.
בברכה, דר אביטל ודר גרינברג.

שאלות נוספות בנושא: צרבת ורפלוקס קיבתי-וושטי

לחצו על הלינקים וצפו בשאלות של גולשים בנושאים השונים

הקבוצה לכירורגיה מתקדמת מאמינה ביחס אישי לכל מטופל לכן, באתר זה הקדשנו אזור מיוחד לשאלות שלכם. הנכם מוזמנים לשאול אותנו שאלות בנוגע לטיפולים השונים שמבצעת הקבוצה.

נושא השאלה

השאלה

שם

לא יוצג באתר

דואר אלקטרוני

לא יוצג באתר

טלפון

לא יוצג באתר

תנאי שימוש

באתר מתפרסמות שאלות שמקורן בגולשי האתר. שאלות אלו מתפרסמות באיזור המיועד לכך, בתחתית העמודים. אנו מעודדים את שאילת השאלות, תוך השתתפות פעילה של גולשי האתר. יחד עם זאת, בכדי למנוע ניצול לרעה של האפשרויות העומדות בפני הגולשים, אנו רשאים לבדוק את השאלות ואף למחוק אותן במידת הצורך. האחריות הבלעדית לשאלות חלה על הגולשים ששאלו אותם והגולשים מתחייבים שלא להעלות שאלות פוגעות בפרטיות, בצנעת הפרט, בזכויות יוצרים ובחוקי מדינת ישראל. האתר רשאי לסרב לפרסם את השאלות או למחוק לאלתר את תוכנן. האתר מפרסם את נושא השאלה והשאלה. האתר לא מפרסם את שם הכותב, כתובת הדוא"ל או הטלפון. בנוסף, האתר רשאי למנוע מהגולש לפרסם שאלות נוספות בעתיד. השאלות באתר יהיו חשופות לכלל משתמשי האינטרנט לכן אין לפרסם פרטים אישיים בתוכן השאלה! תשובות הרופאים אינן תחליף להתייעצות עם רופא מומחה.

יש לאשר את תנאי השימוש לפני השליחה