שלום,
אני בשבוע 37+1.
תקופה ארוכה שאני חייה בשלום עם טחורים ודימומים אך עד שהגיע תורי אצל הפוקטולוג כבר הייתי בהריון והוא שלח אותי הביתה עד לאחרי הלידה.
לפני שבוע הגעתי למיון עם פיסורה (דבר שקרה בהריון הקודם גם) אך מה שראה הרופא היה טחורים טרומבוטיים גדולים. אני חושבת שהפיסורה באמת עברה ברובה עם המשחה (ניפידיפין) אך הנפיחות וההפרשות הדמיות בפי הטבעת רק גברו ואיתן הכאבים נהיו ביליתי נסבלים. אני כבר חמישה ימים לא הולכת, לא יושבת לא ישנה ורק בוכה. הייתי במיון פעם נוספת ושלחו אותי הביתה בטענה שבהריון אין מה לעשות. האם זה יתכן? אני עושה אמבטיות (לפחות 10) ביום, דואגת לכלכלה רוויה סיבים, ושמה פגים של מגנזיום. כלום לא עוזר ואני מתפרקת. הכאבים חזקים יותר מכאבי לידה ואף משכך (אופטלגין/אקמול) לא משפיע עלי. מיותר לציין שגם עזרקאין לא עוזר בכלל.
אולי יש בכל זאת טיפול מעט פחות שמרני שקיים על אף ההריון? אני לא מסוגלת להגיע כך ללידה, מצד שני גם לא אוכל לעבור ניתוח מיד אחרי הלידה שכן יהיה עלי לטפל בילדה בת שנתיים ותינוק.
אודה על כל תשובה זריזה.
שיר