עצירות כרונית

עצירות כרונית והפרעות בהתרוקנות:

עצירות הינה אחת התופעות המאפיינות את אורח החיים המערבי. ישנן סיבות רבות לעצירות ובניהן הפרעות בתזונה, הפרעות הורמונאליות, מחלות רקע, תרופות, מחלות המעי הגס ועוד.

הפרעה בהתרוקנות מאובחנת באנשים אצלם ישנה הפרעה תפקודית לרוב, עקב חסימה בתהליך היציאה.

התלונות השכיחות בחולים אלה הן:

  • מאמצים מוגברים בזמן היציאות, עם הפעלת לחץ מוגזם.
  • תחושה של צורך ביציאה מיד לאחר יציאה.
  • תחושת חוסר התרוקנות, מלאות ברקטום או לחץ באגן.
  • שימוש באמצעי עזר ליציאה כגון חוקנים ושטיפות.
  • שימוש באצבעות לצורך פליטת הצואה.
  • בילוי זמן רב בשירותים לצורך התרוקנות.
  • ישנם מספר מצבים אשר יכולים לגרום להפרעה חסימתית בזמן יציאה:

  • רקטוצלה – כיס ברקטום המכיל צואה ואינו מתרוקן.
  • צניחת אברי האגן – הלוחצים על הרקטום ופי הטבעת ומפריעים בהתרוקנות.
  • אנטרוצלה – צניחת המעי הדק החוסמת את היציאה.
  • צניחה פנימית של הרקטום – הגורמת לסגירת חלל הרקטום בזמן היציאה.
  • האיבחון:

    על-מנת לאבחן מצבים אלה, יש צורך בהערכה מדוקדקת של החולה. ההערכה כוללת לקיחת אנמנזה מהחולה כולל אנמנזה תזונתית ומילדותית. בדיקה גופנית מדוקדקת, בדיקת פי-הטבעת, הרקטום והמעי הגס (קולונוסקופיה), בדיקת זמן מעבר במעי ודפקוגרפיה.
    עם סיום הבדיקות ניתן לקבוע האם אכן ישנה הפרעה בהתרוקנות, מהי חומרתה ומהו הממצא האחראי לחסימת המוצא ליציאה.

    הטיפול:

    הטיפול בהפרעות התרוקנות הוא משולב, וכולל יעוץ עם דיאטנית ושינוי הרגלי היציאה, שימוש בביופידבק ובמקרים קשים ניתוחים לתיקון החסימה.
    אנו מבצעים ניתוח לשחזור רצפת האגן המשפר את יכולת ההתרוקנות של החולה. הניתוח מבוצע בהרדמה כללית דרך פי-הטבעת.

    משך הניתוח כשעה ובמהלכו ניכרת המקטע הלא מתפקד של הרקטום.

    בסיום הניתוח נשמר המבנה התקין של הרקטום ללא החסימה. לאחר הניתוח, החולה מאושפז להשגחה לתקופה של 24-48 שעות.

    התוצאות, עד כה, מראות שיפור ניכר ביכולת ההתרוקנות של החולים, הפחתה משמעותית בשימוש באמצעי עזר ליציאה ושיפור ניכר באיכות החיים.

    291 שאלות גולשים בהמשך העמוד

    אוגוסט 18 יום ראשון , 2013 11:03 pm

    כיסוי ביטוחh ומימון

    שלום רב,
    אבקש לדעת האם ד"ר רון גרינברג מנתח בהסדר עם קופת חולים כללית פלטינום

    ד"ר רון גרינברג

    שלום רב

    אנא צור קשר עם יעל 052-6428338 והיא תוכל לענות על כל השאלות הפרוצדורליות.


    ד"ר רון גרינברג
    רופא בכיר, מומחה לכירורגיה פרוקטולוגית, מעי גס והפרעות ברצפת אגן,
    המרכז הרפואי ת"א ע"ש סוראסקי, הקבוצה לכירורגיה מתקדמת.
    אוגוסט 15 יום חמישי , 2013 5:13 pm

    קושי בהתרוקנות – שאלה לגבי ממצאי בדיקות וטיפול

    שלום רב,
    התנצלותי מראש על הפניה הארוכה.
    בת 35. מזה כארבע שנים אני סובלת מקושי בהתרוקנות. בשנה האחרונה זה נעשה יותר מורגש ומטריד ולעתים ישנה גם תחושה של לחץ באזור הרקטום. או הרגשה של צורך להתרוקן, בידיעה שעלי להמתין על מנת שיציאה אכן תתרחש (אם כי יש יציאות מספר פעמים ביום). לצורך ההתרוקנות, בשלב מסוים אני זקוקה להעזר בדחיפה מכיוון הנרתיק.
    בדיקת קולונוסקופיה נמצאה תקינה. צוין שיש מעי מפותל (חוויתי כאבים בזמן הבדיקה).
    בבדיקת מנומטריה נמצא: "לחץ הסוגר האנלי ירוד במנוחה. כיווץ יזום תקין, Rair הופק, רגישות לנפחים מוגברת, קיבולת הרקטום נמוכה, בלון לא נפלט, לא הופק אניזמוס".
    בבדיקת דפקוגרפיה נמצא: "ירידה של רצפת האגן במנוחה. בכיווץ הרמה של הרקטום. חותם פובורקטליס ברקטום אמצעי. במאמץ לחיצות קצרות ולא אפקטיביות. הרפיה הדרגתית של פי הטבעת ופתיחה הדרגתית של הזוית האנורקטלית. הופעה של רקטוצלה קדמי, נמוך בגודל בינוני-גדול שאינו מתרוקן. התרוקנות חלקית של הרקטום".
    אודה לכם על הבהרת הממצאים הנ"ל. ובייחוד מה זה חותם פובורקטליס, רקטוצלה קדמי, והפקת Rair?
    מה גורם לתופעות הללו להווצר?
    כיצד ניתן לטפל ולהשיב למצב של תפקוד תקין?
    אני שומרת על תזונה צמחונית בריאה.
    לפני כארבע שנים (בערך לפני שהתסמינים החלו) עברתי הפסקת הריון בגרידה – האם יכול להיות קשר?
    יש דיווח על תחושות דומות אצל נשים במשפחה שלי. האם זה יכול להיות גנטי?
    תודה מראש על העזרה האדיבה

    ד"ר רון גרינברג

    שלום רב

    לצערי לא ניתן לכתוב כאן מגילה שלמה  - לכן אענה לך בקצרה.

    חותם פובורקטליס - זה מעין שקע שמשאיר שריר הפובורקטליס על הרקטום, השריר עוטף את הרקטום ויוצר זווית, בזמן יציאה הזוית אמורה להתיישר ולאפשר ריקון של הרקטום.

    רקטוצל קדמי - זה כיס ברקטום הבולט לכיוון הנרתיק, למעשה זו חולשה בקיר שבין הרקטום לנרתיק ובזמן לחיצה יש התבלטות של המחיצה לכיוון הנרתיק.

    RAIR - זהו רפלקס - שבו מגרים את שריר הסוגר ונוצרת הרפייה בתעלה - כך פועלת ההתרוקנות הנורמאלית.

     

    הגורמים לתופעות יכולים להיות רבים מאוד, לידות, טראומות, ניתוחים, ועוד, ניתן בוודאי לשפר את רוב התופעות על ידי פיזיותרפיה מתיאמה, הזרקות מקומיות ולעיתים יש צורך בניתוח - הכל תלוי בחומרת הבעיה.


    ד"ר רון גרינברג
    רופא בכיר, מומחה לכירורגיה פרוקטולוגית, מעי גס והפרעות ברצפת אגן,
    המרכז הרפואי ת"א ע"ש סוראסקי, הקבוצה לכירורגיה מתקדמת.
    יולי 20 יום שבת , 2013 3:06 pm

    שלום

    אני סובלת ממחלת הניורופיברומוטזיס NF1 המלווה בכאב, מזה שלוש שנים אני מקבלת כדור של percocet מה שיצר אצלי עצירות,מזה שנתיים וחצי אני לוקחת משלשלים שונים על מנת שתהיה לי יציאה, לא היו לי בעיות לפני כן, לקסעדין ולעתים אני שותה מיץ אלוורה יחד עם מיץ שזיפים, אני מעוניינת לחדול מלקחת את המשלשלים בחודשיים האחרונים הפסקתי עם הpercocet אבל אני עדיין צריכה את המרככי צואה על מנת שתהיה לי יציאה, אני רוצה להפסיק גם איתם אני רק בת 35 ולא רוצה מגיל כזה לפתח תלות מוחלטת בהם
    יש לי שתי שאלות ברשותך:
    1)האם לאחר שנתיים וחצי של שימוש במרככי צורה ניתן להפסיק? ואם כן כיצד?
    2)הבנתי שבדיקת גסטרוסקופיה יכולה בעצמה ליצור עצירות האם זה נכון?
    3)האם במקרים קיצוניים בהם הרפואה לא מוצאת פתרון לאדם שסובל מעצירויות, ניתן לבצע ניתוח כלשהוא על מנת לתקן את הבעיה? במקרה של מעי עצל? אני מתכוונת לניתוח כגון ניתוח להתקנת סטומה?
    האם ניתוחי סטומה תמיד יגרמו לכך שלא תהיה עצירות?

    תודה על תגובתכם וסליחה על אורך הפוסט

    סופשבוע נעם

    ד"ר רון גרינברג

    שלום רב

     בתשובה לשאלותייך

    1. הפסקת מרככי צואה צריכה לעשות באופן הדרגתי, עם ליווי של דיאטנית עם הדרכה על תזונה וכלכלה נכונה. ניתן להפסיק עם השימוש במרככים  - אם כי קרוב לוודאי כי במקרה שלך זה יהיה תהליך ארוך. ישנם מרככים טבעיים יותר אשר אינם גורמים להתמכרות אלא פועלים על ידי ספיחה של מיים - אולי אלו יוכלו להעביר אותך את התקופה.

    2. גסטרוסקופיה- זו בדיקה של הקיבה, קולונסקופיה היא בדיקה של המעי - בכל מקרה שתי הבדיקות לא עושות עצירות.

    3. ישנם מצבים שבהם אכן יש צורך בניתוח, בין אם קיצור המעי, ולעיתים אף שימוש בסטומה. אלו מצבים קיצוניים למדי ויש לאבחן טוב את הבעיה עד שבוחרים באחד מהפיתרונות הללו.  אין אף פעם בכירורגיה -אבל הסיכוי כי העצירות תחזור לאחר איבחון וניתוח נכון - הינה נמוכה מאוד.


    ד"ר רון גרינברג
    רופא בכיר, מומחה לכירורגיה פרוקטולוגית, מעי גס והפרעות ברצפת אגן,
    המרכז הרפואי ת"א ע"ש סוראסקי, הקבוצה לכירורגיה מתקדמת.
    יולי 17 יום רביעי , 2013 6:03 am

    ביופידבק

    שלום,
    לא הצלחתי להבין את הקשר בין טיפול ביופידבק להתרוקנות/עצירות כרונית

    ד"ר רון גרינברג

    שלום רב

    לעיתים הבעיה בעצירות כרונית היא חוסר יכולת של הרקטום להוציא את הצואה.

    במקרים הללו - הצואה מצטברת ברקטום ומעליו ולא מרגישים צורך להתרוקן, או שההתרוקנות מרוקנת רק חלק קטן מהצואה.

    בשיטת הביופידבק לומדים להתרוקן בצורה טובה יותר ויעילה יותר. ובמקרים שבהם הבעיה היא הפרעה בהתרוקנות זה עוזר מאוד. כאשר העצירות נובעת ממעי עצל או הפרעה אחרת - הביופידבק פחות יעיל.


    ד"ר רון גרינברג
    רופא בכיר, מומחה לכירורגיה פרוקטולוגית, מעי גס והפרעות ברצפת אגן,
    המרכז הרפואי ת"א ע"ש סוראסקי, הקבוצה לכירורגיה מתקדמת.
    יוני 21 יום שישי , 2013 1:08 am

    משלשלים – תופעות לוואי

    שלום . רציתי לדעת מה תופעות הלוואי שניגרמות משימוש ממושך (של שנה בערך) בלעקסדין / ביסאקודיל ? תודה מראש .

    ד"ר רון גרינברג

    שלום רב

    אנו מומחים בכירורגיה כללית - אנא הפני את שאלתך לרופא המשפחה.


    ד"ר רון גרינברג
    רופא בכיר, מומחה לכירורגיה פרוקטולוגית, מעי גס והפרעות ברצפת אגן,
    המרכז הרפואי ת"א ע"ש סוראסקי, הקבוצה לכירורגיה מתקדמת.

    שאלות נוספות בנושא: עצירות כרונית

    לחצו על הלינקים וצפו בשאלות של גולשים בנושאים השונים

    הקבוצה לכירורגיה מתקדמת מאמינה ביחס אישי לכל מטופל לכן, באתר זה הקדשנו אזור מיוחד לשאלות שלכם. הנכם מוזמנים לשאול אותנו שאלות בנוגע לטיפולים השונים שמבצעת הקבוצה.

    נושא השאלה

    השאלה

    שם

    לא יוצג באתר

    דואר אלקטרוני

    לא יוצג באתר

    טלפון

    לא יוצג באתר

    תנאי שימוש

    באתר מתפרסמות שאלות שמקורן בגולשי האתר. שאלות אלו מתפרסמות באיזור המיועד לכך, בתחתית העמודים. אנו מעודדים את שאילת השאלות, תוך השתתפות פעילה של גולשי האתר. יחד עם זאת, בכדי למנוע ניצול לרעה של האפשרויות העומדות בפני הגולשים, אנו רשאים לבדוק את השאלות ואף למחוק אותן במידת הצורך. האחריות הבלעדית לשאלות חלה על הגולשים ששאלו אותם והגולשים מתחייבים שלא להעלות שאלות פוגעות בפרטיות, בצנעת הפרט, בזכויות יוצרים ובחוקי מדינת ישראל. האתר רשאי לסרב לפרסם את השאלות או למחוק לאלתר את תוכנן. האתר מפרסם את נושא השאלה והשאלה. האתר לא מפרסם את שם הכותב, כתובת הדוא"ל או הטלפון. בנוסף, האתר רשאי למנוע מהגולש לפרסם שאלות נוספות בעתיד. השאלות באתר יהיו חשופות לכלל משתמשי האינטרנט לכן אין לפרסם פרטים אישיים בתוכן השאלה! תשובות הרופאים אינן תחליף להתייעצות עם רופא מומחה.

    יש לאשר את תנאי השימוש לפני השליחה