מנהל מחלקה כירורגית ב' – המרכז הרפואי מאיר
השכלה:
ביה"ס לרפואה:
1985-1991 – ביה"ס לרפואה, האוניברסיטה העברית, ירושלים.
התמחות:
1994-2000 – מחלקה כירורגית א', המרכז הרפואי תל-אביב.
השתלמויות:
2001-2002 כירורגה לפרוסקופית, ד"ר ראול רוזנטל, קליבלנד קליניק פלורידה, ארה"ב.
2002-2003 כירורגיה של המעי הגס והרקטום, אוניברסיטת מיאמי, פלורידה, ארה"ב
שטחי התענינות ועיסוק מיוחדים:
ניתוחי מעי גס ורקטום בשיטה פתוחה והשיטה לפרוסקופית.
ניתוחים לפרוסקופים, כולל ניתוחי בקעים, כיסי מרה, טחול, אדרנל (יותרת הכליה), ניתוחים להחזר ושטי (רפלוקס) וניתוחי הזעת יתר.
נסיון קליני:
1992-1993 סטאז' , מרכז רפואי רבין, בי"ח בלינסון
1994-2000 התמחות, כירורגית א , איכילוב,
2001-2002 השתלמות מחקר + קליניקה, מרכז רפואי קליבלנד קליניק פלורידה, ארה"ב
2002-2003 השתלמות קלינית, כירורגיה של המעי הגס והרקטום, אוניברסיטת מיאמי, ארה"ב
2003 – 2007 כירורג בכיר, מחלקה כירורגית א', איכילוב
2008 – סגן מנהל מחלקה כירורגית א', איכילוב
2011 – מנהל מחלקה כירורגית, מאיר
נסיון אקדמי:
מנחה בעבודת גמר (MD), ביה"ס לרפואה, אוניברסיטת תל-אביב.
6 חודשי מחקר בביולוגיה מולקולרית, המחלקה לאימונולוגיה , אוניברסיטת תל-אביב.
הוראת כירורגיה, בית הספר לאחיות, המרכז הרפואי תל-אביב.
הוראת כירורגיה כללית, בית הספר לרופאים עולים, המרכז הרפואי תל-אביב.
הוראת כירורגיה כללית, סטודנטים ישראלים במחלקה הכירורגית, אוניברסיטת תל-אביב.
הוראת כירורגיה כללית, סטודנטים אמריקאים במחלקה הכירורגית, אוניברסיטת תל-אביב.
חבר בוועדה לבדיקת איכות ההוראה הכירורגית בכירורגיה כללית, ביה"ס לרפואה, אוניברסיטת תל-אביב.
חבר בוועדה לתיכנון הוראת הכירורגיה הכללית, ביה"ס לרפואה, אוניברסיטת תל- אביב.
תואר מרצה בכיר לכירורגיה באוניברסיטת תל-אביב.
חברות באיגודים מקצועיים:
ההסתדרות הרפואית הישראלית.
האיגוד הישראלי לכירורגיה כללית.
האיגוד הישראלי לכירורגיה אנדוסקופית.
האיגוד הישראלי לכירוגיה של המעי הגס והרקטום.
האיגוד האירופאי לכירורגיה אנדוסקופית (EAES).
האיגוד האמריקאי לכירורגי אנדוסקופית של המעי (SAGES).
האיגוד האמריקאי לכירוגיה של המעי הגס והרקטום.
פרסומים רפואיים
רשימת הפרסומים הרפואיים באתר PubMed
יש לכם שאלה ? כתבו לנו
189 שאלות גולשים בהמשך העמוד
כאבי בטן שמאל עליון מקרין לגב – חצי שנה
שלום,
כבר חצי שנה עם כאבים עמומים פלוס בבטן שמאל למעלה, ממש מתחת לצלעות, כ2 או 3 אצבעות שמאלה מעצם הבריח, אשר קיימים כל הזמן כמעט, מקרינים לגב שמאל בין השכמות וגב תחתון. דם – תקין. אולטראסאונד ו CT תקין: בפענוח שלהם נרשם שלא נמצא הסבר לכאבי ברום הבטן. כן נמצא מום מולד של חסימה חלקית של צינור שתן בכניסה לשקית השתן בכליה שמאל, וובבדיקת מיפוי כליות נמצא שכליה שמאלית כמעט לא תפקדת (9%).כליה ימנית מפצה . בדיקות דם של הכליות תקינות. גסטרוסקופיה שעשיתי בפברואר נמצא Non Active Chronic Gastiris וכן נמצא שחיקה קלה באנטרום – זה היה בפברואר . לפני בינואר (כך התחיל להתגלגל הסיפור) כן נמצא לי הליקובקטר וטופלתי בטיפול השגרתי – בגסטרוסקופיה נלקחה דגימה ונשלל קיום החיידק. הכאבים מאז הפסיקו לי פעמיים לתקופות של כשבועיים בכל פעם וחזרו שוב. הייתי אצל גסטרו שטען שאולי זה מהדלקת שהייתה לי, היו התכווצויות ויתכן שהדלקת "פרצה" שוב. אורולוג אחד שעבר על כל הבדיקות טען שלא סביר שהכאבים מהכליה השמאלית שאינה מתפקדת או מהחסימה החלקית שכן זה מום מולד ואין סיבה שפתאום זה יכאב, כל עוד אין חלילה דלקת או זיהום בכליה שאינה מתפקדת. אורולוג שני שלא ראה את כל הבדיקות שלי, אלא ייעוץ טלפוני, חשב שאולי שזה כן מהכליה…..אני מובלבל ולא יודע כבר למי לפנות ומה לבדוק….בינתיים כואב. יש לציין שלעיתים לאחר ארוחה הכאב נחלש, אבל יכל לחזור מספר דקות לאחר שסיימתי לאכול. ישנם רגעים ביום בדר"כ אחר הצהריים וערב, שהכאב נחלדש או נעלם ובבוקר שב לעיתים לפנות בוקר מתגבר. לרב אינו מעיר אותי משינה. אודה לייעוץ שלכם !
קשה להגיד מה סיבת הכאבים. עברת כל בירור אפשרי...
אני מניח לפי התיאור שזה יותר קשור בכל זאת לקיבה. אולי כדאי לחזור על תבחין לחיידק ההליקובקטר.
פרופ' שמואל אביטל
מנהל מחלקה כירורגית ב' – המרכז הרפואי מאיר
לחץ משמאל לטבור- אכילה ללא תחושת רעב
שלום דר',
אני בן 59.7
אני סובל מהחזר ושטי ריפלוקס מזה שנה.
פעמיים עברתי בדיקת גסטרוסקופיה בתוך שנה.
במאי 2013 הייתי באישפוז במחלקה פנימית ביצעו גסרטוסקופיה ואיבחנו דלקת בוושט ובתריסריון.
המליצו על אומפרדקס 20 מג פעמיים ביום.
בפעם השנייה ביצעו גסטרוסקופיה בינואר 2014 ואיבחנו סימנים של BARRET ללא דיספלזיה עם CRP נמוך. ESOPHAGEAL REFLUX. המליצו על הפחתת האומפרדקס לפעם ביום.
אמרו לבצע גסטרוסקופיה בעוד שנה.
נכון לעכשיו: יוני 2014 אני סובל מתת משקל: גובה 1.71 משקל 57 אני מבין שלמרות זאת זה במסגרת תקינה של מדד BMI – ממש בתחתית ( ! ) של המדד התקין אבל קשה לי לעמוד על הרגליים ואני מרגיש חולשה נוראה אז אני נאלץ לשכב בגלל החולשה. אני סובל מחוסר תחושת תיאבון נוראה על פני ימים שלמים: אני פשוט לא רעב ואוכל באופן לגמרי מכני ללא תיאבון ושותה אנשור פלוס. אני מרגיש את הטעם של האוכל אבל זה לא לאכול מתוך רעב אלא מפחד לרדת עוד במשקל: חביתה, פירה, לחמניה. אני רגיש מאד לפירה: מקיא ממנו קצת (מעט ריפלוקס). קמח לבן יוצר אצלי חמיצות בפה- אז אני לוקח סותר חומצה- טאמס TUMS להקלה.
אני מרגיש גם מליחות והתייבשות ואז קשה לי לשתות מים אז אני בולע מים לאט לאט. לעיתים ההתייבשות מהווה סימן מקדים לבחילה וריפלוקס אבל כנראה שהאומפרדקס משפיע לטובה ואין בחילה ולא הקאה. כאבי בטן אין לי.
הטיפול באומפרדקס 20 מג הקל על הריפלוקס אבל לאחרונה אני סובל מלחץ משמאל לטבור הנמשך שעות רבות (לחץ חזק מאד אבל לא כאב- כאילו ששמאל הבטן נתפסת-והיא נתפסת במשך שעות רבות) כך שאינני יכול לשכב על צד שמאל. תדירות היציאות היא אחת ליומיים – אבל הן מלוות במאמץ ובפחד שהיציאה עלולה להיתקע. אחרי היציאה יש היתפסות חזקה של הבטן כפי שתיארתי.
בזמן האוכל הבטן משמיעה רעשים עם כל בליעה ובליעה. הגזים מאד מאד יבשים ואינם מרובים. אני חושש שיש לי צואה שעדיין לא השתחררה ושוהה זמן רב בבטן- כלומר למרות היציאות אני לא מוציא את הכל. לאחרונה אני סובל מהזעה בלילה.
אנא התייחסותכם והאם מצבי נשמע לא טוב ומצביע על סכנות רבות קרובות האורבות לי בפתח. תודה רבה לכם.
לדעתי הרפלקס די בשליטה עם האומפרדקס.
נראה לי שהסמפטומים יכולים להתאים יותר למעי רגיז. עם זאת כדאי לשקול בירור עם קולונוסקופיה ןאולי סי טי בטן. כל זאת כמובן אחרי בדיקות דם מקיפות.
פרופ' שמואל אביטל
מנהל מחלקה כירורגית ב' – המרכז הרפואי מאיר
ניתוח בקע
אובחן אצלי בקע מפשעתי דו צדדי והומלץ לי לבצע ניתוח בצד ימין בשלב זה . השבוע עברתי ניתוח להוצאת התוספתן בשיטה הלפרוסקופית. כמה זמן מניתוח התוספתן ניתן לבצע את ניתוח הבקע?
כדאי לחכות כ 6 שבועות במידה ואין לך כאבים משמעותים בשל הבקע. במידה ואתה סובל מאוד מהבקע אפשר קודם.
ציינת שיש לך בקעים בשני הצדדים. להערכתי אין מניעה לבצע ניתוח בגישה לפרוסקופית ולתקן אין שני הבקעים באותו ניתוח.
פרופ' שמואל אביטל
מנהל מחלקה כירורגית ב' – המרכז הרפואי מאיר
דלקת סעיפים ומשחת רקטוגסטיק לטיפול בפיסורה
אני אחרי אשפוז בעקבות דלקת סעיפים חריפה, עם אנטיביוטיקה לעוד כמה ימים ותזונה דלת שארית.
מתוכנן ניתוח לכריתת החלק הבעייתי בעוד כחודש.
פיסורה ישנה מתחילה להכאיב.
האם יש בעיה להשתמש במשחת רקטוגסטיק סמוך לאשפוז ולדלקת ותוך כדי השימוש באנטיביוטיקה?
אין שום מניעה לטפל ברקטוגסיק במקביל לטיפול אנטיביטי לדלקת סעיפית
פרופ' שמואל אביטל
מנהל מחלקה כירורגית ב' – המרכז הרפואי מאיר
פוליפ
שלום.
אבקש לשאול האם מומלץ היום לבצע בדיקת קולונוסקופיה נוספת עקב ביופסיה שפירה לאחר מספר חודשים לפוליפ שנמצא מסוג adenoma שהייתה רקמה שפירה , הכוונה לבצע ביופסיה חדשה לרקמה מהאזור שנכרת לאחר מספר חודשים באזור הצלקת .
הפוליפ שנמצא היה בגודל 1.5 ס"מ שנכרת בשני חלקים ולא כחלק אחד
tublar villous adenoma
תודה
במידה והגסטרואנטרולוג מרגיש "חוסר נחת" מסוים לאחר הכריתה אז התשובה היא כן - כדאי לחזור על קולונוסקופיה.
פרופ' שמואל אביטל
מנהל מחלקה כירורגית ב' – המרכז הרפואי מאיר
שאלות נוספות בנושא: פרופ' שמואל אביטל
לחצו על הלינקים וצפו בשאלות של גולשים בנושאים השונים