הפיסורה היא סדק או קרע ברירית המצפה את התעלה האנאלית. התסמינים הקלאסיים הינם כאבים בזמן יציאה, היכולים להמשך דקות עד שעות. דימום של דם אדום בהיר גם הוא אופייני. ישנן פיסורות חריפות – שהן לרוב שטחיות ופיסורות כרוניות – אשר יכולות להיות מלוות בשינויים אנטומים כמו כפל עור בולט, סיבי שריר חשופים, בצקת מקומית וצלקת.

בתמונה ניתן לראות פיסורה הממוקמת במקום אופיני – אזור הכניסה לתעלה האנלית בקיר האחורי.

הגורמים לפיסורה

הפיסורה נגרמת כתוצאה מטראומה מקומית לתעלה האנאלית. לרוב על ידי יציאה קשה. אולם גם יציאות מרובות, יציאות רכות ושלשולים יכולים להיות אחראיים להיווצרות של פיסורה. הפיסורה אינה נרפאת בקלות עקב חוסר באספקת דם לרירית הקרועה. מרבית הטיפולים שהוכחו כמוצלחים – מתבססים על הגברת אספקת הדם לאזור.

שיטות הטיפול בפיסורה

• הטיפול הבסיסי: מטרתו של הטיפול הינה לגרום ליציאות רכות סדירות, רכות, שלא יגרמו להמשך הטראומה המקומית. הטיפול מבוסס על צריכה מוגברת של מים וסיבים בדיאטה, אמבטיות ישיבה, מרככי יציאה. התחלת הטיפול לרוב מפחיתה את עוצמת הכאב ומפסיקה את הדימום. אחוזי הצלחה בשיטה זו - 50%.
• משחות מקומיות: משחת הנפדיפין הינה המשחה הנפוצה ביותר לטיפול בפיסורה. השיפור לרוב מתרחש מייד לאחר התחלת הטיפול. את המשחה יש להוסיף לטיפול הבסיסי למרוח בתדירות של ארבע פעמים ביום. בטיפול נכון סיכויי ההצלחה המדווחים הם כ-65%. תופעות הלוואי מהטיפול הינן כאבי ראש, אודם ונפילת לחץ דם.
  משחת ניטרוגליצרין – אף היא מקובלת כטיפול בפיסורה וגם לה סיכויי הצלחה בריפוי של 65% אופן טיפול דומה למשחת הנפדיפין והמשחה גורמת לתופעות לוואי של כאבי ראש.
  קיימות משחות נוספות המבוססות על מינון גבוה יותר של נפדיפין ושילוב בין המשחות אך שילובים אלו לא הוכיחו יעילות מעבר לטיפול המקורי.
• הזרקת בוטוליניום טוקסין – בוטוקס: הבוטוקס הינו רעלן הגורם לשיתוק שרירים. בטיפול בפיסורה הרעלן מוזרק לסיבי הסוגר הפנימי וגורם להרפיה כימית של הסוגר. סיכויי ההצלחה המדווחים בהזרקה אחת הינם כ-80%. התרופה מורידה את הלחץ בסוגר לתקופה שבין חודשיים לשלושה. השימוש בתכשיר אינו יכול לגרום לאי שליטה על הסוגרים. תופעות הלוואי שדווחו הינן חולשה דמוית שפעת, שטפי דם וכאב במקום ההזרקה. אין להשתמש בתרופה לנשים בהריון או מניקות.

ניתוחים לפיסורה

• חיתוך צידי של הסוגר: זהו ניתוח הבחירה לסובלים מפיסורה עם אחוזי הצלחה שנעים עד 95% ריפוי בעקבות הניתוח. הניתוח מתבצע בהרדמה כללית או ספינלית אולם ניתן לבצעו בבטחה גם בהרדמה מקומית. לרוב יש צורך בהשגחה קצרה לאחר הניתוח. ההחלמה מהירה עם ירידה דרמטית בכאב ביום שלאחר הניתוח וחזרה ממוצעת לשגרה בתוך מספר ימים. דווחו מקרים של פגיעה בסוגר עם אי שליטה על גזים ויציאות לאחר הניתוח – אולם שכיחות של סיבוך זה נמוכה יחסית ולרוב מדובר בתופעה חולפת.
• הרחבה אנאלית: הרחבה ידנית או פנאומטית - מדובר בהליך לרוב בלתי מבוקר ואינו מומלץ כיום לטיפול בפיסורה.
• קידום מתלה אנאלי: מדובר בהליך בו נלקחת רירית מאזור פי הטבעת מנותקת ממקומה ומקודמת כך שתכסה את איזור הפיסורה. מדובר בהליך מורכב, אשר מיועד בעיקר למקרים בהם יש טונוס מוחלש בסוגר.

ישנם מצבים מיוחדים הדורשים התייחסות נפרדת – ובינם פיסורה בחולים עם מחלת מעי דלקתית ובמיוחד מחלת קרון, הטיפול בפיסורה חוזרת, הטיפול בפיסורה בחולה עם בעיית שליטה על סוגרים ועוד.

משהו לא ברור? יש לכם שאלה נוספת בנושא? כתבו לנו ונשמח לענות