עצירות כרונית

עצירות כרונית והפרעות בהתרוקנות:

עצירות הינה אחת התופעות המאפיינות את אורח החיים המערבי. ישנן סיבות רבות לעצירות ובניהן הפרעות בתזונה, הפרעות הורמונאליות, מחלות רקע, תרופות, מחלות המעי הגס ועוד.

הפרעה בהתרוקנות מאובחנת באנשים אצלם ישנה הפרעה תפקודית לרוב, עקב חסימה בתהליך היציאה.

התלונות השכיחות בחולים אלה הן:

  • מאמצים מוגברים בזמן היציאות, עם הפעלת לחץ מוגזם.
  • תחושה של צורך ביציאה מיד לאחר יציאה.
  • תחושת חוסר התרוקנות, מלאות ברקטום או לחץ באגן.
  • שימוש באמצעי עזר ליציאה כגון חוקנים ושטיפות.
  • שימוש באצבעות לצורך פליטת הצואה.
  • בילוי זמן רב בשירותים לצורך התרוקנות.
  • ישנם מספר מצבים אשר יכולים לגרום להפרעה חסימתית בזמן יציאה:

  • רקטוצלה – כיס ברקטום המכיל צואה ואינו מתרוקן.
  • צניחת אברי האגן – הלוחצים על הרקטום ופי הטבעת ומפריעים בהתרוקנות.
  • אנטרוצלה – צניחת המעי הדק החוסמת את היציאה.
  • צניחה פנימית של הרקטום – הגורמת לסגירת חלל הרקטום בזמן היציאה.
  • האיבחון:

    על-מנת לאבחן מצבים אלה, יש צורך בהערכה מדוקדקת של החולה. ההערכה כוללת לקיחת אנמנזה מהחולה כולל אנמנזה תזונתית ומילדותית. בדיקה גופנית מדוקדקת, בדיקת פי-הטבעת, הרקטום והמעי הגס (קולונוסקופיה), בדיקת זמן מעבר במעי ודפקוגרפיה.
    עם סיום הבדיקות ניתן לקבוע האם אכן ישנה הפרעה בהתרוקנות, מהי חומרתה ומהו הממצא האחראי לחסימת המוצא ליציאה.

    הטיפול:

    הטיפול בהפרעות התרוקנות הוא משולב, וכולל יעוץ עם דיאטנית ושינוי הרגלי היציאה, שימוש בביופידבק ובמקרים קשים ניתוחים לתיקון החסימה.
    אנו מבצעים ניתוח לשחזור רצפת האגן המשפר את יכולת ההתרוקנות של החולה. הניתוח מבוצע בהרדמה כללית דרך פי-הטבעת.

    משך הניתוח כשעה ובמהלכו ניכרת המקטע הלא מתפקד של הרקטום.

    בסיום הניתוח נשמר המבנה התקין של הרקטום ללא החסימה. לאחר הניתוח, החולה מאושפז להשגחה לתקופה של 24-48 שעות.

    התוצאות, עד כה, מראות שיפור ניכר ביכולת ההתרוקנות של החולים, הפחתה משמעותית בשימוש באמצעי עזר ליציאה ושיפור ניכר באיכות החיים.

    289 שאלות גולשים בהמשך העמוד

    מרץ 15 יום חמישי , 2012 1:03 pm

    שלום, אני בת 22 הסיפור שלי לפני שהשתחררתי מהצבא עשיתי דיאטה דרסטית ובגלל הדיאטה היו ימים שהייתי אוכלת ללא הפסקה כל מה שבא ליד והיו ימים שלא הייתי אוכלת כלום וכתוצאה מזה התחיל להיות לי עצירות.
    הלכתי לרופא משפחה בזמנו הוא הביא לי גרגירים ליציאה לקחתי את זה לתקופה מסוימת ( כמה חודשים) לאחר מכן התחלתי לקחת לקסאדין כמה כדורים ביום לפחות 5 במכה , אחרי זה הפסקתי עם זה התחלתי לקחת תה טיבטי מאז לפני שנה וחצי יום יום לפני השינה אני שותה תה טיבטי 4 תיונים בתוך כוס אחת ומאז אני לא עושה קיבה בלי התה ניסיתי להפסיק לכמה ימים יום יומים ולא היתה לי קיבה ושוב התחלתי לשתות את התה אני רוצה עזרה לצאת מזה אמרו לי שזה מאוד מסוכן וזה יכול לפגוע במעיים אבל אני לא יודעת מה לעשות בלי התה אין לי קיבה אני חייבת את עזרתכם אודה לתשובתכם המהירה

    admin
    שלום נטלי,
    העזרה היחידה שאנו יכולים להציע לך זה לעבור בירור מסודר
    אין אפשרות מבלי להכיר אותך ולבצע בירור מסוים לגבי פעילות המעי שלך וצורת ההתרוקנות לדעת מהי הבעיה ולתת לך תוכנית טיפול.
    כדאי לך לברר את העינין בצורה מקיפה עם בדיקה יסודית, בדיקות דם, וכן בדיקות הדמייה של פעילות המעי - אחרת את רק תמשיכי עם אותו הנזק שאת גורמת לעצמך.

    נשמח לעמוד לרשותכם במרפאתינו, דר גרינברג.
    פברואר 19 יום ראשון , 2012 2:01 pm

    שלום ,
    אחותי בת 18 סובלת מעצירות היא עשתה בדיקה אצל גאסטרולוג ואמרו לה שהכל תקין והיא צריכה לשתות הרבה מים.
    כמו כן היא גם הייתה אוכלת המון פרכיות אורז ואמרו לה להפסיק עם זה,האם זה קשור?

    היא כבר שבוע אוכלת מסודר ושותה הרבה אך עדיין סובלת מאד.
    למה???

    admin
    שלום בינה,
    לעצירות יש סיבות רבות מאוד. בין היתר תזונתיות אך גם סיבות אחרות כגון הורמונליות, סיבות הקשורות לתנועתיות מערכת העיכול ועוד.
    הטיפול בעצירות הוא מורכב ובמידה והיא סובלת היא צריכה בירור מסודר.
    זה שהבדיקה אצל רופא גסטרו יצאה תקינה - זה חשוב כי אנחנו יכולים להסיק מזה שהעצירות אינה על רקע של חסימה - אבל יש עוד המון סיבות שצריך לברר.

    נשמח לעמוד לרשותכם במרפאתינו, דר גרינברג.
    פברואר 14 יום שלישי , 2012 7:33 am

    שלום. אני בת 45, אף פעם לא סבלתי מעצירויות, לעומת זאת ב- 8 שנים האחרונות היתה לי תופעה של מעי רגיז, בגלל לחץ נפשי, הייתי רצה לשירותים לעיתים תכופות. בשנה וחצי האחרונים, חל שינוי, אני מרגישה שהעיכול שלי לא מתנהל באופן רגיל ובריא. עשיתי בדיקה במרפאה מוסמכת למציאת קנדידה, ונמצאה ברמה הגבוהה ביותר,. שיניתי תזונה, לא אוכלת מתוקים, ופחמימות ריקות, ובכל אופן, רוב הדברים שאני אוכלת, יוצרים בי תחושת כבדות, ובטן נפוחה בחלק העליון שלה, וקושי להשתחרר. מידי כמה ימים מלווה בכאבי בטן. אני אמנם מתפנה מעט, אבל לא משתחררת לגמרי. שאלתי – האם הבעיה בקיבה? במעי הדק, או הגס? כי מיד איך שאוכלת כבר נוצרת בי תחושת הכבדות והמלאות. האם לעשות את הבדיקות בקופ"ח? ועל אילו בדיקות אתם ממליצים?

    admin
    שלום סיגל,

    נראה לי כי כל התופעות עדיין יכולות להתאים לסל של הפרעות תחת תסמונת המעי הרגיש.
    כדאי לגשת לטיפול אצל רופא גסטרואנטרולוג המתמחה בתנועתיות של מערכת העיכול.
    בשלב ראשון כדאי לגשת לבדיקה אצל הרופא, ולאחר מכן במידת הצורך הוא ישלח לבדיקות נוספות.
    נשמח לעמוד לרשותכם במרפאתינו, דר גרינברג.
    פברואר 9 יום חמישי , 2012 3:45 pm

    אני בת 45 סובלת מעצירות כרונית ומצליחה להתרוקן רק באמצעות חוקנים גם לאחר שאני מתרוקנת קיימת תחושה של התרוקנות לא מלאה עליי לציין שהצןאה אינה קשה נהפוך הוא היא רכה בצואה נראה גם כל האוכל בחתיכות לא מעוכלות עברתי קולונסקופיה באוגוסט והבדיקה תקינה . ברצוני לציין כי אני אוכלת תזונה עתירת סיבים תזונתיים ושותה הרבה מים כמו כן גילו אצלי צניחה של שלפוחית השתן ואיני יודעת אם יש לכך קשר
    אודה לכם אם תוכלו לסייע בידי להל על המצב הבעיתי שאני נמצאת בו

    admin
    שלום אזולאי עליזה,
    את מתארת תופעה די מוכרת של חסימת מוצא היציאה - שהיא הפרעת התרוקנות די שכיחה.
    יש לבדוק - מה בדיוק גורם לכך - הם מדובר בצניחה פנימית? האם מדובר ברקטום עם כיס? או סידרה של הפרעות שונות שיכולות לגרום לכך.
    על מנת לברר את הבעיה - כדאי לעשות בדיקות פיזיולוגיות כמו אולטרא סאונד של התרוקנות, פרוקטוגרפיה ועוד. כדאי לבדוק ולברר את הנושא כי בסופו של דבר החוקנים לא יעזורו ואז תהייה בעיה.

    נשמח לעמוד לרשותכם במרפאתינו, דר גרינברג.
    ינואר 24 יום שלישי , 2012 3:41 pm

    שלום אני בת 67 וסובלת מעצירות מאז שאני זוכרת. ניסתי כל מיני תרופות טבעיות, סיבים תזונתיים , שמן זית וכל מה שיכול לעזור על מנת להקל על היציאות. כלום לא עזר. בשנה האחרונה אני לוקחת לקסעדין ורק כך אני יכולה להשתחרר. שאלתי, האם יש סיכון לחלות באיזה מחלה בעקבות כך? או לחילופין האם יש פתרון אחר לבעיה שלי. אודה על תשובה

    admin
    שלום יהודית,
    לגבי הסיכוי לחלות במחלה - לדעתי לא, רק שאם הזמן התרופה תשפיע פחות והמעי יסתגל ותהיי חייבת להעלות את המינון בהדרגה.
    לגבי פיתרון אחר - יש לבדוק ממה נגרמת העצירות - האם ממעי עצל? האם מבעיה הורמונלית? האם ישנה הפרעת התרוקנות? ורק לאחר מכן לראות מה הטיפול.
    כיום ישנן בדיקות מאוד טובות להדמות את פעילות המעי ועל ידי כך להדמות את האיזור שלא פועל כשורה ולהתאים את הטיפול בהתאם לממצאים.

    נשמח לעמוד לרשותכם במרפאתינו,דר גרינברג.

    שאלות נוספות בנושא: עצירות כרונית

    לחצו על הלינקים וצפו בשאלות של גולשים בנושאים השונים

    הקבוצה לכירורגיה מתקדמת מאמינה ביחס אישי לכל מטופל לכן, באתר זה הקדשנו אזור מיוחד לשאלות שלכם. הנכם מוזמנים לשאול אותנו שאלות בנוגע לטיפולים השונים שמבצעת הקבוצה.

    נושא השאלה

    השאלה

    שם

    לא יוצג באתר

    דואר אלקטרוני

    לא יוצג באתר

    טלפון

    לא יוצג באתר

    תנאי שימוש

    באתר מתפרסמות שאלות שמקורן בגולשי האתר. שאלות אלו מתפרסמות באיזור המיועד לכך, בתחתית העמודים. אנו מעודדים את שאילת השאלות, תוך השתתפות פעילה של גולשי האתר. יחד עם זאת, בכדי למנוע ניצול לרעה של האפשרויות העומדות בפני הגולשים, אנו רשאים לבדוק את השאלות ואף למחוק אותן במידת הצורך. האחריות הבלעדית לשאלות חלה על הגולשים ששאלו אותם והגולשים מתחייבים שלא להעלות שאלות פוגעות בפרטיות, בצנעת הפרט, בזכויות יוצרים ובחוקי מדינת ישראל. האתר רשאי לסרב לפרסם את השאלות או למחוק לאלתר את תוכנן. האתר מפרסם את נושא השאלה והשאלה. האתר לא מפרסם את שם הכותב, כתובת הדוא"ל או הטלפון. בנוסף, האתר רשאי למנוע מהגולש לפרסם שאלות נוספות בעתיד. השאלות באתר יהיו חשופות לכלל משתמשי האינטרנט לכן אין לפרסם פרטים אישיים בתוכן השאלה! תשובות הרופאים אינן תחליף להתייעצות עם רופא מומחה.

    יש לאשר את תנאי השימוש לפני השליחה